עבדתי במסעדה 3 שנים שבהיינו מקבלים
שכר בסיס של מינימום
לשעה כמו שרשום בחוק. על
שעות נוספות או על שעות שבת לא היינו מקבלים תוספת.
לדמי השירות שהיינו מקבלים, לא היינו מתעדים ולא שום דבר, כלומר זה לא היה עובר שום רישום דרך מחברת קלסר או קופה.
לאחר איזה חצי שנה, שילמו לנו חודש אחד על שעות שבת 150%. מכיוון שהם לא יכלו להוריד לנו כבר את מה ששילמו לנו או לבטל בחודש הבא, ההנהלה החליטה שפשוט אנחנו נפקיד לקופה את ה-50% הפרש (כלומר עבדתי 7 שעות אז כפול 11.5 שזה היה ה50% בזמנו ואז הייתי מפקיד לתוך הקופה 80.5 שח), שאז כאילו הייתי מקבל אותם דרך התלוש
משכורת ואז הבעל בית לא היה משלם לנו שום תוספת למרות שכאילו מבחינת החוק הוא היה משלם לנו תוספת שבת.
זה החלק הראשון של התביעה שעליה אני רוצה להתבסס והחלק השני הוא שלאחר 3 שנים של עבודה החליט בעל הבית בלי
הודעה מוקדמת לא לשלם לנו יותר שכר בסיס! כלומר היינו רק מקבלים רק שכר מהלקוחות, מה שהיינו מקבלים
טיפים זה היה שלנו ואם לא היינו כאילו מבחינו עוברים 30 שקל לשעה אז הוא רצה להשלים לנו.
מבחינתנו זו היתה דבר ראשון הרעה ענקית בתנאי העבודה שלנו, גם שהדבר בוצע בלי הודעה מוקדמת.
כמובן שבעקבות השינוי בתנאי ההעסקה שלנו ישר הודענו שאנחנו מסיימים לעבוד את השבוע של המשמרות שכבר קיבלנו ושאנחנו עוזבים בעקבות הרעה בתנאי השכר!
כמובן שהמסעדה לא הייתה יכולה להתקיים והיא נסגרה לשבוע כאחרי וכשאחרי שבועיים הוא סגר את המסעדה לשיפוצים לצורך פתיחה מחודשת, כמובן שבשבועיים האלו עבדו
מלצרים חדשים ועבדו בתנאי ההעסקה הקודמים... כלומר שכר
שעתי ודמי שירות לא מתועדים.