|
עובדת שעבדה כמוכרת ואחראית משמרת בחנות פוקס במשך שנים ספורות הגישה לבית הדין לעבודה תביעה משפטית גדולה בגין פיטוריה.
במסגרת התביעה, טענה להתנכלות מצד מעסיקיה, העסקה בתנאים קשים שכללו אי אפשרות לשבת כשבע שעות במשמרת, אי מתן אפשרות לשתות ולאכול בזמן משמרת וכך הלאה.
בנוסף, טענה כי היא פוטרה בלא שניתן לה שימוע על פי דין. בין היתר תבעה את הנתבעת בגין אי הפרשת כספי פנסיה, פיצויים בגין התנכלות, פיצויים בגין אי מתן זכות ישיבה ועוד.
הנתבעת, חברת פוקס, טענה מנגד כי לא היו דברים מעולם, וכי העובדת (התובעת) פוטרה עקב בעיות משמעת קשות, רשלנות בעת ביצוע עבודתה כאחראית משמרת.
בנוסף, טענה הנתבעת כי התביעה שהוגשה היא תביעה מנופחת שאין בה ממש.
בית הדין לעבודה נאלץ להכריע בטענות שהועלו, במסגרת סע"ש (ת"א) 32299-10-12 שירן ישראלי נ' פוקס - ויזל בע"מ.
כבר בתחילה יצויין כי בית הדין דחה את עיקר תביעת העובדת, מן הטעם הפשוט לפיו היא לא הוכיחה את עיקר טענותיה.
בית הדין הסתמך על דוחו"ת של לקוח סמוי מטעם הנתבעת, שהוכיחו כי הנתבעת קיבלה ציונים נמוכים מאוד בעבודתה.
בית הדין קבע כי מעדויות שהוצגו בפניו, עולה כי התובעת איחרה רבות לעבודה וזילזלה בתפקידה.
בית הדין קבע כי התובעת לא הוכיחה את טענת ההתנכלות, הוא אומנם קיבל כראיה הודעות "ס.מ.ס" שהוצגו ע"י התובעת, שנשלחו ע"י מעסיקיה, אך קבע כי אלו אינם מראים את התמונה המלאה.
עוד דחה בית הדין את טענת העובדת לפגיעה בזכותה לשבת בעת העבודה. שכן בנסיבות מדובר בעובדת שעבדה בתור מוכרת בחנות וכאחראית משמרת.
על כן, עיקר עבודתה היא פיקוח וסיוע ללקוחות שמגיעים לחנות הבגדים, עבודה זו אינה יכולה להיעשות בישיבה, ועל כן מתקיים החריג לזכות העבודה בישיבה - שרלוונטית למי שיכול לבצע את עבודתו בישיבה.
זכות השימוע הנה מאבני היסוד של המשפט הישראלי ולא רק במשפט העבודה. כאשר מבקשים לפגוע בזכות של אדם, מן הצדק הוא לתת לאותו האדם אפשרות להגיב לפגיעה כלפיו.
זכות זו נקראת זכות הטיעון או במילים אחרות פשוט: שימוע.
כך גם כאשר מבקשים לפטר אדם במקום עבודתו ובעצם לפגוע בפרנסתו, הדין הישראלי מחייב לתת לאותו האדם (העובד) זכות להגיב לפיטוריו וזכות לשכנע כי יש להימנע מפיטוריו.
דיני העבודה בישראל דורשים כי שימוע לעובד יעשה על פי התנאים הבאים:
בנקודה זו קבע בית הדין כי הנתבעת לא ערכה לעובדת שימוע כדין על פי הקבוע בדין.
בנושאים מסוימים, היה השימוע כדין אומנם, כמו לדוגמא: ניתנו לעובדת הזדמנויות בעבר לשפר את התנהגותה, בנוסף לא הייתה מניעה שהיא תיוצג ע"י עורך דין.
מנגד, מהראיות שהוצגו לפני בית הדין עולה כי העובדת לא זומנה כדין לשימוע אלא זומנה בעל פה. הפרוטוקול שנרשם בעת השימוע לא היה מלא משום שהועלו ע"י העובדת טענות נוספות שלא נרשמו בשים לב לכך שהעובדת אף לא הוחתמה על הפרוטוקול כמתבקש.
על כן, בית הדין הורה על פיצוי התובעת בשל הפרת זכות השימוע.
הנתבעת חויבה לבסוף לשלם לתובעת סך של 2904 ₪ בגין הפרת זכות השימוע, 4000 ₪ בגין שעות נוספות, ו-36 שקלים בגין תגמול נסיעות. בנוסף, חויבה הנתבעת בסך של 1200 ₪ שכ"ט עורך דין לטובת התובעת.
שימוע כאמור הנו זכות מהותית ולא פורמאלית. בתי הדין לאורך השנים רק ביצרו את זכות השימוע לפני פיטורין.
כמעסיק, חשוב מאוד לערוך שימוע כהלכתו ואף מומלץ למעסיק להמליץ לעובד להיעזר בעו"ד בעת השימוע. בנוסף, מומלץ למעסיק לשקול היטב את הצורך בפיטורין ולא להיחפז בהכרח להורות על פיטורי עובדים אלא לאפשר הזדמנות נוספת.
מנגד, עובד המזומן לשימוע ראוי ומומלץ שיפנה לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין, לשם הכנה והבנה של זכויותיו והחוק בנושא.
זומנת לשימוע? יש לך שאלות בנושא?