השיחה החלה 17 מאי 2012 04:01 מלכה אלימלך שלום לכם יש לי משפט בבית משפט המחוזי בחיפה אני מבקשת שיבוא עיתונאי זה עינין חשוב אנא צרו איתי קשר ל- 0549559645 היום 19:04 מלכה אלימלך ערב טוב !!!
אני אלימלך מלכה אבקש שכתבה זו תפורסם אפילו את העובדים העיוורים הנהלת המפעל לא רואה ממטר העובדים במפעל מגדל אור מאסו בקיצוצים בשכר והקימו ועד. להפתעתם, הם גילו שדווקא במפעל מוגן הם זכאים לפחות הגנות מאשר במפעל רגיל אור קשתי 03.08.2013 20:335הוסף תגובה באמצע השבוע עברה נטליה דסיאטניק בין העובדים במפעל המוגן "מגדל אור" שבקרית חיים, והזמינה אותם לחדר צדדי, כדי לשטוח את תלונותיהם על הנהלת המפעל.
דסיאטניק וכ-140 העובדים במפעל הם עיוורים וכבדי ראייה. החדר הקטן התמלא תוך דקות ואנשים עמדו בחוץ וחיכו לתורם לדבר. סיפור רדף סיפור: יחס מתנשא, קיצוצים לא מוסברים בשכר העלוב ממילא והתעלמות מהעובדים במפעל שאמור לתמוך בהם. כאשר ניסה אחד המנהלים לפזר את ההתכנסות, קמה זעקה, אגרופים הונפו. מאוחר יותר סיפרו כמה מהעובדים שהמפגש שיחרר אצלם משהו - הם מפחדים פחות.
בכמה מחדרי העבודה ב"מגדל אור"
עובדים בסגנון של פס ייצור, קצת כמו בסרט "זמנים מודרניים". כמה מהעובדים עושים את אותה עבודה במשך שנים רבות. בחדר אחד מחדירים פתילים בנרות זיכרון, באחר גוזרים ומקפלים שרוולי פלסטיק, המשמשים מכשירים בחדרי ניתוח, ובמורד המסדרון מחדשים טלפונים ומלחימים חוטי חשמל ללוחות אלקטרוניים.
בדומה לנטליה דסיאטניק, רוב העובדים, כ-85%, נושאים תעודת עיוור. לשאר לקויות אחרות אך לכולם אחוזי
נכות גבוהים. כמה מהם באים למפעל בהסעה מאורגנת, אחרים באוטובוס (ולפעמים שני אוטובוסים), אך כולם מתייצבים לעבודה בשמונה בבוקר בדיוק. רשמית יום העבודה מסתיים בשעה אחת, אך יש עובדים שנשארים לשעות נוספות. לדברי העובדים, היחס של הנהלת המפעל אליהם הידרדר בחודשים האחרונים. "על כל תלונה אומרים שאם לא טוב לנו, אנחנו יכולים ללכת הביתה או למצוא עבודה בחוץ”, אומרת דסיאטניק, "אבל לעיוורים אין כמעט אפשרויות כאלה". לדברי מלכה סאחורי, "אנחנו באים לעבוד עם דמעות ולא מפסיקים לבכות. פעם זה היה בית, מקום שהקשיבו לנו.
היום אני לא יודעת איזו מכה אני אקבל". פועלים בכניסה למגדל אור, השבוע פועלים בכניסה למגדל אור, השבוע. צילום: עבדאללה שמא עוד כתבות בנושא המדינה מתעלמת כשנתיים מדו"ח שהנחה לסגור מוסדות למוגבלים06.07.2013 | 20:19 המשכורת במפעלים מוגנים מורכבת משכר בסיס שמעביר משרד הרווחה ומגמול בעד עבודה (גב"ע), שאופן חישובו אינו מעוגן בחוק. לרוב גובה הגמול נקבע לפי הכנסות המפעל והתפוקה של העובד. הכעס ב"מגדל אור" פרץ כאשר עובדים גילו במפתיע כי הנהלת המפעל ניכתה ממשכורתם של רבים מהם את המרכיב שמשלם משרד הרווחה, המסתכם במאות שקלים. אחרים גילו כי מרכיב הגב"ע בשכרם צנח ב-50%. המשכורות כאן, כדאי לזכור, נעות בין כמה מאות שקלים לכ-1,500 שקלים בחודש.
התסכול של העובדים גבר לאחר שכאשר ביקשו לברר את העניין, לא קיבלו תשובות ברורות. לאחר שהתעקשו, נמסר להם ביחס לשכר הבסיס, כי זהו הנוהל של משרד הרווחה, אך לא הוצג להם שום מסמך המפרט את אותו נוהל. גם הבקשות שנציג המשרד יבוא ויסביר להם את מהות השינויים או את זכויותיהם, נענו בשלילה. אלה מביניהם שניסו לברר מדוע קוצץ מרכיב הגב"ע במשכורתם, מספרים כי נאמר להם "מי שרוצה כסף כדאי שיילך לחפש מקום אחר", וגם: "אין לכם מה לדאוג, עוד מעט יקוצצו המשכורות של כולם". בדפי המידע על "מגדל אור" מודגש כי "האדם תמיד במרכז", אמירה שמעלה חיוך עצוב על פניהם של כמה מהעובדים. "אנחנו עובדים כמו סוסים, אבל מתייחסים אלינו כמו כלבים", אומר אחד מהם.
לפני כמה חודשים הם בחרו ועד שייצג אותם, אך ההנהלה סירבה להיפגש עם חברי הוועד ומינתה בעצמה עובדים מכמה מחלקות, שרק אתם חברי ההנהלה מדברים. לפי הנוהל של משרד הרווחה, ש"מגדל אור" מסתמך עליו, עובד מקבל תשלום על כל יום בו עבד חמש שעות לפחות, בתנאי שעבד 12 ימים בחודש לפחות. סמנכ”ל "מגדל אור", עודד בשן, אמנם הדגיש בשיחה אתו, כי המפעל פועל לפי הוראות משרד הרווחה, אך האם צודק לשלול מעובד אשר עבד באחד הימים רק ארבע שעות ו-50 דקות את כל התשלום של משרד הרווחה? בשן מוכן להגיד רק שהמפעל "מחויב לעובדיו" וכי הוא פועל לפי ההנחיות.
ואולם, לפי תלושי השכר של כמה מהעובדים, גם בין אלה שעבדו את מלוא המכסה, 12 ימים, לא כולם קיבלו את מלוא השכר. "בחודש שעבר קיבלתי רק את 'הפרמיה' (הכינוי במפעל למרכיב הגב"ע, א"ק) כי היו חסרות לי כמה דקות", סיפרה עיישה גדיר מביר אל־מכסור. "בסך הכל המשכורת שלי היתה קצת יותר מ–500 שקלים. כל החודש הלך לאיבוד, זה משפיל". "מגדל אור" הוא זכיין של אגף השיקום במשרד הרווחה. בשנתיים האחרונות הוא מופעל על ידי עמותת "יעדים לצפון", שמאז 2004 היא הגוף הביצועי המרכז את הפעילות של קרן רש”י בצפון הארץ. במסגרת זו פועלים לצד המפעל תוכניות ופרויקטים נוספים לעיוורים ולכבדי ראייה.
על פי הדו"חות הכספיים שהוגשו לרשם העמותות, המפעל סיים את השנה שעברה בגירעון של 374 אלף שקלים, אבל "מגדל אור", על כל יחידותיו, דווקא היה ביתרה של כ-2.5 מיליון שקלים. 87% מהכנסות "מגדל אור" (כ-15.8 מיליון שקלים) באות ממשרדי הממשלה, ו-10% נוספים משותפויות עם ארגונים ורשויות בארץ ובעולם.
על פי דו"ח מקבלי השכר הגבוה, מנהל מגדל אור קיבל
משכורת חודשית של כ-27.5 אלף שקלים בשנה שעברה, וסגנו כ-26 אלף שקלים. המשכורת החודשית של מנכ”ל "יעדים לצפון" הסתכמה בכ-30.5 אלף שקלים.
הבעיה של אבי פפר, עובד ב"מגדל אור", חמורה אף יותר מקיצוץ בשכר. הוא התעוור לחלוטין לפני כשלוש שנים ובנובמבר שלחה אותו לשכת הרווחה בקרית אתא לעבוד במפעל. לדבריו, הוא עובד, אך לא מקבל משכורת. "בכל פעם שאני שואל מתי אתחיל לקבל כסף, אומרים לי, 'יהיה בסדר'. ככה כבר תשעה חודשים. אני ממשיך לבוא כי כמה זמן אפשר לשבת בבית ולא לעשות שום דבר? כאן אני לפחות מרגיש שאני עושה משהו".
בכל מקום אחר עובד שלא קיבל
שכר היה תובע את
המעסיק על
הלנת שכר. אבל במפעלים מוגנים קובע החוק כי בין המפעל לעובדים (המוגדרים "משתקמים") לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. העובדים במגדל אור אינם היחידים הנתונים לרצונו הטוב של המעסיק. ברחבי הארץ פועלים 12 מפעלים מוגנים שבהם רוב העובדים הם אנשים עם עיוורון ועוד כמה עשרות מפעלים שבהם רוב העובדים הם נכים או אנשים עם פיגור.
מנהלת המחלקה הקהילתית של "בזכות" (המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות), נעמה לרנר, אומרת ש"ההגדרה של מפעל מוגן כמסגרת שיקומית ולא כמקום עבודה, מאפשרת להעסיק עובדים בתנאים לא הוגנים. אם זה איננו מקום עבודה, צריך להסביר לאנשים שמדובר במסגרת חברתית, אבל זה לא מה שאומרים לבעלי המוגבלות. כשנוח למדינה, היא אומרת שהם עובדים במפעל ודורשת מהם לבוא בזמן ולתת תפוקה.
אבל כאשר הם דורשים
זכויות או שכר בסיסי - המסגרת מוגדרת כשיקומית, שאינה מחויבת לוותק,
פיצויים או התאגדות של עובדים". לרנר חושבת שאפשר לוותר על המפעלים המוגנים ולפתח במקומם תעסוקה נתמכת - תמיכה וליווי לאנשים עם מוגבלות המשולבים בשוק העבודה. אבל מדיניות כזאת, היא אומרת, "מחייבת השקעה ומיומנות מקצועית גדולה יותר מאשר להשאיר את בעלי המוגבלות במפעל מוגן".
מ"מגדל אור" נמסר בתגובה כי בשנתיים האחרונות "רשם המפעל הפסדים של מאות אלפי שקלים ובמטרה שלא לפגוע בשכר המשתקמים, פעלה ההנהלה לגייס כספים ממקורות נוספים. חשוב להבהיר שמטרת המפעל הינו להיות מאוזן ולא מקור רווח". לעניין הוועד נמסר כי "מאחר שבמפעלים מוגנים לא קיימים יחסי עובד־מעביד אין רלבנטיות לוועד עובדים.
עם זאת, כיוון שערך מרכזי שלנו הוא שיתוף המשתקמים, הוקמה קבוצה של נציגי המחלקות השונות, אשר נפגשת באופן קבוע עם ההנהלה". בהתייחס לטענות העובדים על קיצוצים בשכרם, אמרו ב"מגדל אור" כי "בחודשים האחרונים התחלנו ביישום נוהל התשלום על פי תקנות משרד הרווחה, תוך שיתוף המשתקמים בתהליך. התשלום מבוצע על פי שעון נוכחות, תוך התחשבות בחריגים ובאילוצים שונים.
המסר למשתקמים הוא של לקיחת אחריות על התנהלותם התעסוקתית". לגבי אבי פפר שלא קיבל שכר כבר תשעה חודשים, נמסר כי "טענותיו מוכרות ומטופלות בימים אלה עם הגורמים הרלבנטיים". עוד מבטיחים ב"מגדל אור" כי "נפעל לבחינת הטענות שהועלו, בשיתוף השירות הסוציאלי, ההנהלה ונציגי המשתקמים".
ממשרד הרווחה נמסר כי לפי ההוראות יינתן תשלום למי שעבד לפחות חמש שעות ביום, 12 ימים בחודש, אך הוסיפו ש"ברור כי מי שעבד כמה דקות פחות, יקבל את מלוא התשלום”.