אני עובדת מזה שנתיים בעמותה לילדי חינוך מיוחד עבודה קשה מאוד במסירות רבה כל השנתיים האלה קיבלתי מחמאות על עבודתי מטעם הממונים עלי ועשיתי את העבודה בצורה נאמנה ביותר בשיחה בע"פ כשהגעתי לעבודה הובטח לי כי עם כניסתי לעבודה בשעות אחה"צ יועלה שכרי כמקובל.
הגיע העת שהתחלתי לעבוד בבשעות אחה"צ ובאתי לבקש את
העלאה שהובטחה לי עם כניסתי לעבודה לצערי הממונים עלי דחו אותי בטוענה על חוסר תקציב נשארתי עם אחריות יתרה אך על
שכר מינימום...
מאחר ומדובר בעבודה שוחקת הדורשת אחריות ומסירות והשקעה של ימים ולילות מצאתי כי במידה וזה הערך השעתי שעליו אני אעלץ להמשיך לעמוד לא שווה לי להישאר במקום.
ניהלתי משא ומתן עם ההנהלה וראיתי שאין כיוון לשנות את המצב.
בנוסף, בתחילת עבודתי במקום, עבדתי בהקף של
משרה מלאה ובשל שינוי התכנית אליה שוייכתי הוקטן הקף משרתי, כך שהורעו תנאי העסקתי (הובטח כי הורדת היקף השעות לא תזיק לגובה והם ישלימו לי עי הגדלת הערך השעתי שלי ולא עמדו בהבטחתם)...
חשוב לציין שבאם הייתי יודעת שאלו התנאים וזה המסלול וגובה השכר אותו הם מיעדים לי, הייתי מראש מחפשת מקום עבודה עם ערך
שעתי גבוה יותר.
השאלה שלי האם זה נחשב לאי עמידה בהסכם כאשר היה ההסכם בע"פ?
והאם קיים אלמנט של
הרעת תנאים?
האם מגיע לי
פיצויים אם אני עוזבת מיוזמתי בשל העובדה כי לא השאירו לי הרבה ברירות היות והערך השעתי של תפקיד מסוג זה מחוץ לעמותה הנ"ל הוא גבוה בהרבה?
ואילו
זכויות מגיעות לי בנסיבות הנ"ל?