לפני מספר ימים זומנה אמי לשימוע ובו נאמר לה כי עקב בעיות משמעת בכיתתה (מורה מקצועית) שוקלים לפטרה אחרי כ-40 שנות פעילות.
בסיום השימוע הוצע הסכם פשרה מול עו"ד באופן הבא: במידה והיא תקבל את ההסכם ותפרוש מיוזמתה - היא תזכה במענק פרישה ובמענק של חודשי הסתגלות ואף יצוין כי פרשה בכבוד רב ובהוקרה על שנות פעילות רבות.
במידה ותסרב להסכם שהוצע - ההחלטה תחזור כביכול לידי ההנהלה ש"תשקול" האם להשאיר אותה במערכת או לפטרה (התרחיש הסביר הוא כמובן פיטורין), ובמקרה של פיטורין - יבוטל המענק המוצע בהסכם מתוך טענה על חוסר משמעת (כיצד ייתכן שמקצועיות המורה היא פונקציה של ההחלטה?).
האם חוקי להתנות הסכם פרישה במענק וחודשי הסתגלות? האם זה לא אמור להיות הפוך ודווקא במצב של פיטורין אמורים לקבל מענק? כיצד מומלץ לפעול בסיטואציה מעין זו - האם לקבל את ההסכם על אף שאין היא שלמה עם ההחלטה לסיים את הקריירה רבת השנים שלה כדי לא לאבד את המענק או לקבלו בלית ברירה?
יצוין כי היא כבר הגיעה למקסימום מבחינת תנאי הפנסיה וכד' אולם הייתה מעדיפה להישאר ולתרום למערכת.