בדואר ישראל יש מגוון של מחלקות אחת מהם היא קו עסקים דואר שליחים בנתבג בהנהלתו של גיל מלכה וחברו הטוב "הוועד" חיים רום.
במיון של דואר שליחים 90 אחוז מהממינים הם אתיופים שעושים שם העבודה יוצאת מין הכלל הם הלב של המיון ככה לפחות אומרים המנהלים הצבועים והמנכל שבאים בחגים לעריך את העבודה הקשה שנעשה בקו במיון של דואר שלחים
רוב העובדים הם מעל 10 שניים לא כולל כוח אדם העובדים שהיו אמורים להיכנס לקביעות לא נכנסו שלא נדבר אל לקבל דרגות פיקוח
לעובדים נאמר שהם יכנסו לקביעות בשתי מעימות לפי מה שנחתם אם משרד האוצר
ולפי
וותק של כול עובד
מה שקרה בפועל זה שהדרג העליון של קו עסקים חושב אחרת שזה קודם נכניס לקביעות את המקורבים ואת האנשים שיש להם גב וניתן להם דרגות ואז אולי אבל אולי יתנו לעובדי הכפיים ובאמת ל3
עובדים שכבר הגיעו לוותק של 15 שנה נתנו הרי כמה זמן כבר אפשר למשוך אותם .
הבעיה היא לא אנחנו אלה הם זה שהם מסרבים לקבל אותנו זה לא אומר שאנחנו לא שווים
הרעיון שעומד מאחורי התורה שלהם זה להפוך אותנו לחלשים שמטרתם להיות כוח עבודה בהיקף גדול במינימום הקצאת משאבים ובלי ששמנו לב הפכנו להיות חלק נכבד מהמנוע שמכניס כסף לקו ואחרים נהנים ממנו ואחרי כול זה יש אנשים שמכוונים לזה ורוצים שהמצב ימשיך הכול מכוון מראש הם לא רואים אותנו ממטר ראשי הקו הם מאפיה מלאה בגנגסטרים שמסתובבים להם בקו וקוראים לעצמם מנהלים "וועד"( שאמור להיות הכוח שלנו מולם ) ואנחנו הנמלים שעובדים כל היום ומלקטים בשבילם את האוכל ומגישים להם אותו עד הפה לא לפני שהנחנו אותו על כפית מכסף בשבילם.
כדי להיות חזק חייב שמנגד יעמוד החלש וזה בדיוק מה שעושים לנו כל הנאורים שרוצים להיות החזק בכל הסיפור המסריח הזה להיות חלש זה בחירה אף אחד לא רוצה להיות חלש להית חלש זה אינטרס שלהם להחליש אותנו כדי להשאיר אותנו עובדי הכפיים זה אחד הסיבות מני רבים שלא מקדמים אותנו אם זה לא גזענות אז מה כן די נימאס כבר.