פועל בניין נפל ממרפסת בזמן: מי אחראי ומי יפצה?

תאונות עבודה של פועלי בניין אינן מחזה נדיר בארצנו לצערם של מאות נפגעי עבודה בכל שנה. בלא מעט מקרים תאונות העבודה באתרי בניה גם מסתיימות בתוצאות קטלניות.

למרבה המזל, לא זו היתה תוצאת הנפילה של פועל בניין שנפל בשנת 2014, בהיותו בן 49, ממרפסת של דירה שנמצאת בקומה השנייה של בניין מגורים בקרית אתא, אולם היא גרמה לו לחבלות קשות ובין השאר לשברים בעצמות הפנים ושורש כף ידו הימנית.

התאונה אירעה לאחר שהמעסיק של הפועל ביקש ממנו להרחיב את הדלת בדירה שאותה הם שיפצו, באמצעות פתיחת קורות הבטון של הקיר על ידי מכשיר קונגו.

הפועל ביצע את החציבה בקיר מצידו החיצוני, כשהוא נעמד בתוך מרפסת צרה מאד, שנתמכה במעקה בלוקים נמוך מאד, בגובה של פחות מ-50 ס"מ. כדי לייצב את עצמו, הפועל הניח רגל אחת על מעקה הבלוקים ורגל שניה על בלוק שהניח על רצפת המרפסת.

אולם, במהלך הפעלת הקונגו נוצר רתע שהדף את הפועל לאחור והפיל אותו מהמרפסת אל הקרקע שמתחת לבניין, בגובה 2 קומות כאמור.

הנפילה של הפועל הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, בגינה נקבעו לו 19% נכות משוקללת קבועה.

הפועל לא הסתפק בכך והחליט להגיש תביעת פיצויים גם כנגד המעסיק בשל תאונת העבודה, במסגרת הליך ת"א (חיפה) 6543-11-19 פלוני נ' טביב, בטענה שהתאונה נגרמה מאחר שהמעסיק התרשל ולא דאג לספק לו אמצעי הגנה ובטיחות לעבודה בגובה.

מי אחראי לעבודת הפועל מהצד החיצוני של קיר הדירה?

במקרים של תאונות עבודה באתרי בניה עולות לא אחת שאלות לגבי סוגיית האחריות לאירוע, כאשר הסוגיה העיקרית שעמדה במחלוקת בין הצדדים במקרה הנדון היתה מדוע הפועל עבד על הקיר דווקא מצידו החיצוני ולא מצידו הפנימי, בתוך הדירה עצמה.

כאשר נשאל על כך הפועל בחקירתו הנגדית, הוא השיב שהוא נאלץ לעבוד על הקיר מצידו החיצוני מאחר שהמעסיק סימן לו עד היכן עליו לעבוד דווקא על צידו החיצוני של הקיר.

המעסיק הכחיש את טענת הפועל וטען שהוא היה אמור לעבוד על הקיר מתוך הדירה ושהוא לא ביקש מהפועל לעמוד על מעקה המרפסת ולהסתכן לצורך ביצוע עבודתו, אלא שהפועל הוא שבחר לנהוג כך על דעת עצמו וללא כל היגיון.

מאידך, בעוד שבתחילה המעסיק הכחיש שהוא סימן לפועל על הקיר החיצוני עד היכן לעבוד, בהמשך עדותו הוא חזר בו וטען שהוא "אינו זוכר" האם הוא ביצע את הסימון על קיר זה.  ואם לא די בכך, הוא אף טען שהוא "שמע" מפועלים אחרים שהפועל "שתה לשוכרה" ביום התאונה, אך גם נמנע מלהביא לעדות אף אחד מהם.

בית המשפט בחר לקבל את עדותו של הפועל אודות נסיבות התאונה, שנראתה לו מהימנה בהרבה מזו של המעסיק, בפרט שהמעסיק נמנע בכוונה מלזמן לעדות במשפט פועלים נוספים שלו ואף את בנו שלו, שנכחו במקום בעת התאונה ושיכלו לכאורה לתמוך בטענותיו. לפי דיני הראיות, הימנעות זו צריכה לפעול לחובתו.

לפיכך ובהסתמך על עדות הפועל, קבע בית המשפט שהתאונה אירעה בגלל שהמעסיק דרש מהפועל להגדיל את פתח הדלת תוך שהוא סימן לו עד היכן לעבוד על הצד החיצוני של הקיר, ועל כן הפועל היה חייב לעבוד על הקיר מתוך המרפסת שהיתה צרה מאד ותחומה במעקה נמוך מאד.

המעסיק הפר את חובתו ליצור סביבת עבודה בטוחה

בית המשפט גם קבע שהמעסיק התרשל והפר את חובת הזהירות שמוטלת עליו כלפי העובד.

הפרה זו התבטאה בכך שהמעסיק לא הדריך את הפועל כיצד לבצע את עבודתו וכיצד לעבוד בגובה וכן לא סיפק לו אמצעי בטיחות לעבודה בגובה כדי למנוע את נפילתו מהמרפסת עליה עבד, לרבות רתמת בטיחות והתקנת מעקה בטיחות.

התנהלות זו הנה בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה ולמרות שהיה עליו לצפות שעבודה עם קונגו עלולה להיות מסוכנת, לאור המרפסת הצרה מאד, עם מעקה נמוך מאד, שבה עבד הפועל.

לפי הפסיקה, מחובתו של המעסיק ליצור סביבת עבודה בטוחה כדי שהעובד לא יהיה נתון בסכנה, וזאת גם אם העובד עצמו התרשל או הפעיל שיקול דעת מוטעה. שכן, יש להביא בחשבון שעובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך העבודה, ולכן מחובתו של המעסיק להזהיר את העובד ולפקח שכללי הזהירות אכן ננקטים.

בהתאם לאמור לעיל, קבע בית המשפט שהתאונה אירעה עקב רשלנותו של המעסיק.

אשם תורם לגרימת תאונה

במסגרת הדיון בהליך בית המשפט מצא לנכון לייחס לעובד אשם תורם לגרימת התאונה בשיעור של 20%.

אמנם המעסיק דרש מהפועל לעבוד עם הקונגו מבלי שהוא סיפק לו אמצעי בטיחות לביצוע העבודה, ולכן הוטלה עליו האחריות לתאונה, אך הפועל הוא שהחליט להניח רגל אחת על המעקה הנמוך, ואת הרגל השניה על בלוק אותו הניח על רצפת המרפסת וזאת לצורך הגבהתו.

בכך תרם הפועל ליצירת הסיכון שהוביל לנפילתו, בפרט שהמדובר בפועל שמנוסה בעבודה עם קונגו, כך שהיה עליו לצפות שהשימוש במכשיר ייצור רתע שיגדיל את הסיכון לנפילתו.

בסיכומו של דבר, פסק בית המשפט לפועל פיצויים בסך כולל של 211,144 ₪, לאחר ניכוי האשם התורם שלו ותגמולי המוסד לביטוח לאומי ובצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

קריאה נוספת: מי משלם לעובד לאחר תאונת עבודה?