המעסיק טוען שהתפטרתי ולא פוטרתי, ומסרב לשלם לי כספיי השלמת
פיצויים.
עבדתי במקום עבודה מתאריך 7.13 עד 1.1.15.
אני גר בפ"ת - מידי פעם נסגרו סניפים ונפתחו במקומות חדשים, רובם היו נגישים תחבורתית ממקום מגוריי ולא נאלצתי להשתמש ברכב.
מידי פעם ביקשו ממני להחליף
עובדים בסניף סינמה סיטי בראשל"צ, במקרים האלו נסעתי ברכב האישי שלי, כמובן שלא קיבלתי החזר על דלק. אין דרך נוחה בתחבורה ציבורית להגיע ממקום מגוריי לשם ולעולם לא הגעתי לשם בתחבורה ציבורית.
בתאריך 1.1.15 נסגר הסניף בגבעתיים - המעסיק הציע לי להמשיך לעבוד בסניף בראשל"צ, שהוא יפטר את אחד העובדים שם ויהיו לי 3-4
משמרות בשבוע (בניגוד ל5-6 משמרות שהיו לי עד אז) אמרתי שאני מעדיף שהוא יפטר אותי כי לא נוח לי להגיע לשם ולא אשרוד כלכלית עם מעט משמרות. המקום נסגר וביקשתי מכתב
פיטורין - קיבלתי מכתב שהייתי בטוח שהוא מכתב פיטורין.
נוסח המכתב הוא: "מכתב הפסקת עבודה. אני מאשר ששלומי כהן עבד אצלי בתאריכים X על החתום.." וחותמת העסק.
בשביל
שכר מינימום אין לי כדאיות לשלם על דלק או להשקיע בין 3 ל4 שעות נסיעה בתחבורת ציבורית - העדפתי לחפש עבודה חדשה שקרובה יותר אליי לבית.
הייתי בטוח שפוטרתי - עד עכשיו.
התקשרתי לבדוק לגבי השלמת כספיי הפיצויים והמעסיק אמר לי שהוא דיבר עם רואה החשבון שלו ושלפי החוק במידה ומקום העבודה נמצא ברדיוס 40 קילומטר
מהבית שלי זו לא עילה להרעת תנאים. לגבי המשמרות הוא אמר "הייתי דואג לך ל6 משמרות" כמובן שאז זה לא נאמר אבל אין לי הוכחה לזה.
האם המכתב מהווה מכתב פיטורין?
האם המרחק מהבית וחוסר הנגישות התחבורתית הנוחה (לפחות 4 אוטובוסים ביום) למקום העבודה בראשון לציון מהווים
הרעת תנאים?