אני עובדת במקום עבודתי במשרה מלאה חצי שנה, מתוכה שלושת החודשים הראשונים דרך
קבלן.
לפני כשבועיים גילו שיש לי פיברומיאלגיה, תסמונת הגורמת לכאבי שרירים כרוניים.
עדכנתי את המנהלת שלי על הבעיה והודעתי לה שבתקופה הקרובה אצטרך לצאת מוקדם לצורך בדיקות נוספות וטיפולים, כיוון שהכאבים מקשים עליי בעבודה.
כבר בימים שאחרי היא החלה לדבר איתי על התקושרת הלקוייה בינינו ועל כך שהיא צריכה לבחון את המשך העסקתי.
אתמול קיבלתי מכתב
פיטורין מעכשיו לעכשיו והיא ביקשה ממני לעזוב כבר אתמול.
לדבריה, אקבל על פי חוק 8 ימי עבודה נוספים.
הסעיפים הרלוונטים
בחוזה:
תקופת ההסכם: "הסכם זה ימשיך לחול כל עוד לא מסדר אחד הצדדים להסכם הודעה מראש של חודש ובכתב לצד האחר על רצונו להביא את ההסכם לידי סיום".
הפסקת ההסכם: בנוסף לסעיף האמור לעיל, תהיה החברה רשאית להביא הסכם זה לידי סיום בהודעה מוקדמת של שבוע מראש ובכתה, במקרה הבא: נגרמה לעובדת
נכות תמידית או
מחלה ממושכת שכתוצאה ממנה תישלל מן העובדת היכולת להמשיך במילוי תפקידה.
יש לציין שפיברומיאלגיה אינה מוגדרת כנכות או כמחלה אלא כתסמונת. היא מקשה על התפקוד אך לא גורמת לאובדן היכולת. אני נוטה להאמין שהמעסיקה שלי עושה שימוש בסעיף השני הנ"ל, כיוון שיידעתי אותה שלא אוכל לעבוד במשרה מלאה בתקופה הקרובה.
האם החוק עומד לצידי? האם אוכל לדרוש את החודש?
או אפילו יותר מזה? כיוון שבאופן ברור היא החליטה "להיפטר" ממני ברגע ששמעה שהעסקתי תהיה כרוכה בבדיקות וצרכים רפואיים. השאלה אם גם החוק והפסיקה רואים זאת כך.
תודה רבה!