{if 0} {/if}

השוואת תנאי עבודתם של עובדי קבלן לעובדים קבועים - פסק דין לדוגמא באתר זכויות העובד...
השוואת תנאי עבודתם של עובדי קבלן לעובדים קבועים
×
x

רוצה לקבל ייעוץ אישי?
לפרטים >>>
כלים לחיפוש עבודה

השוואת תנאי עבודה של עובדי קבלן - פס''ד לדוגמא

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews
Hebrew

בש"א 461/07 - גלעד גולדברג ואח' נ' אורטל שירותי כח אדם בע"מ ואח'

השוואת תנאי עבודתם של עובדי קבלן לעובדים קבועים בתעשייה האווירית. בית הדין הארצי קיבל ערעור מאבטחים עובדי קבלן להשוואת תנאי העסקתם לתנאים של עובדי התעשייה האוירית

בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעה של ארבעה מאבטחים העובדים בתעשייה האווירית בין 3-8 שנים דרך חברת כוח אדם אורטל, להשוואת תנאיהם לתנאי עובדי התעשיה האווירית. העובדים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה על  פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה וזכו בערעור!

בתביעה כמו בערעור לא נתקיימה מחלוקת בין הצדדים כי אורטל כוח אדם היא המעסיקה וכי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין התעשיה האוירית לבין המאבטחים.

טענות העובדים: (מערערים)

בסוגיית השוואת התנאים, טענו המערערים כי ההסכם הקיבוצי בענף משאבי האנוש אינו חל עליהם מכיוון שאלו אינם נופלים תחת ההגדרה של "עובדים זמניים" כפי שזו מופיעה בסעיף 5 להסכם הקיבוצי בענף שירותי משאבי אנוש.

לפיכך, בהתאם לסעיף 13(א) לחוק קבלני כוח האדם, יש להחיל עליהם את ההסכם הקיבוצי החל על עובדי התעשייה האוירית ולהשוות את תנאי העסקתם לאלו של עובדי התעשייה האוירית.

נוסח הסעיף כדלקמן:

"תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי - הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולותק בעבודה אצל המעסיק בפועל."

טענה 1:

ההסכם הקיבוצי בענף שירותי משאבי אנוש, חל רק על עובדים המצויים אצל משתמש במגזר הפרטי ואילו בשל היות התעשיה האוירית חברה ממשלתית זו נופלת תחת ההגדרה "מעביד בשירות הציבורי". לשם ביסוס טענתם הוסיפו המערערים כי נוכו משכרם דמי עידוד צמיחה בהתאם להסכם הקיבוצי לעידוד הצמיחה במשק שחל על המגזר הציבורי.

בית הדין קיבל את עמדת המשיבות שאין בהגדרתה של התעשיה האוירית כ"מעסיק בשירות הציבורי" לצורך הסכם קיבוצי אחד כדי להשליך על מעמדה בהסכם קיבוצי אחר. במשא ומתן לכריתת הסכם קיבוצי רשאים הצדדים להסכים על הכנסת חברות ממשלתיות תחת הגדרה של "מעסיק בשירות הציבורי" לעניין אותו הסכם.

מנגד טענו המשיבות כי בשני ההסכמים הקיבוציים, מוגדר "מעסיק ציבורי" באופן שונה ובמקרה הנוכחי התעשיה האוירית נחשבת למעסיק ציבורי לעניין הסכם עידוד הצמיחה אך לא לעניין ההסכם הקיבוצי בענף שירותי משאבי אנוש.

טענה 2:

באשר לטיעונם של המערערים כי ההסכם הקיבוצי בענף משאבי האנוש אינו חל עליהם, כיוון שלפי החוק אלו אינם יכולים להיחשב "עובדים זמניים", קיבל בית הדין את עמדתם.

סעיפים 12 ו- 13 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, באים למנוע העסקת עובדים בחברות קבלן לפרקי זמן ממושכים ועיקרון זה אף מקבל ביטוי מפורש בסעיף 5 להסכם הקיבוצי המגדיר רשימה ברורה של "תפקידים זמניים" שלא כוללת אבטחה. אי לכך רואה בית הדין את הצבתם של המאבטחים בתעשייה האוירית כעובדי אבטחה כהפרה של סעיף 5 להסכם הקיבוצי המקימה עילת תביעה כנגד חברת אורטל.

ממליץ בית הדין כי, ראוי שחברת אורטל תחויב בפיצוי סעד כספי בשיעור ערך הזכויות להן היו זכאים המערערים לו קיבלו את תנאי השכר והנלווים הקבועים בהסכם הקיבוצי החל על עובדי התעשיה האוירית.

עם זאת, בית הדין מדגיש כי אין בהפרת סעיף בהסכם הקיבוצי כדי להוציא סקטור מתוכו ולכן אין בסעד החוזי הנובע מהפרת ההסכם כדי ליצור יחסי עבודה בין המאבטחים לתעשייה האוירית.

טענה 3:

בעניין זה טענו המערערים כי בהפסקותיהם נדרשו לשאת נשק ומכשיר קשר וכן להיות נכונים לשוב לעמדתם באם יתעורר הצורך ואף לא נתאפשר להם לצאת את שטח המפעל ולכן לפי סעיף 20(ג) לחוק שעות העבודה והמנוחה יש להחשיב את הפסקותיהם כחלק משעות העבודה ולשלם שכר בגינם.

נוסח הסעיף כדלקמן:

" (ג) בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעבידו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה."

מנגד טענו המשיבים כי התנאים שניתנו להם במהלך ההפסקות (תשלומי מזון לחדר האוכל, חדר מנוחה), תואמים את הפסיקה המפרשת את הוראת סעיף 20 לחוק שעות העבודה והמנוחה ולכן ניתן לנכות את ההפסקה משכרם.

באשר לטיעון זה, פסק בית הדין כי לפי מבחן ה"עמידה לרשות העבודה" בעת ההפסקה ולפי החובה להישאר בשטח המפעל ולמצוא מחליף באם הם מעוניינים לצאת אותו, ובהתאם לסעיף 20 (ג) לחוק שעות העבודה והמנוחה יש לקבל את עמדת המערערים ולפצותם בגין השכר שנוכה.
 
בית הדין הארצי לעבודה הורה להשיב את ההליך לבית הדין הארצי בתל אביב להמשך דיון ולקביעת סכום הפיצוי שמגיע למאבטחים.


עדכון אחרון: 24/08/2011 13:51   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה    פסקי דין    השמה וכח אדם   
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור

פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc