רקע:עובדת בבית חולים גדול ב100%
משרה שמחולקת ל-3 בוסים באחוזים שונים.
לפני כחצי שנה, שבוע וחצי לפני הלידה פוטרתי מ25%( אחד מן הבוסים). בזמנו שכנעו אותי שמותר להם.
נאמר כי זה על בסיס צימצום כוח אדם ולא בגלל שלא מרוצים ממני.
כמובן שלא הייתי במקום הרגשי+הפיזי להתמודד עם זה, הדבר הכניס אותי ואת בעלי כמובן למצוקה רגשית וחששות לגבי איך נסתדר עם פחות
שכר.
בפועל כשחזרתי לעבוד לאחר חצי שנה והתחלתי לבדוק את העניין הבנתי כי לא פוטרתי לפי החוק.
(לא התרעה מראש על השיחה, לא פרוטוקול, לא מכתב
פיטורין, לא בקשה רשמית למשרד ממשלתי לאישור ואפילו לא יידעו את הכוח אדם של בית חולים-כשחזרתי לעבוד אחרי חצי שנה הם לא ידעו על זה, וחשבו שאני עדיין עובדת שם).
זומנתי לשיחה עם מנהל בכיר בכוח אדם (אחראי על 8,000 עובדים).
הם לוקחים אחריות ומודים כי נעשתה טעות, ומבקשים ישיבה בנושא.
שאלה: אני מאמינה שהם ינסו להגיע לפשרה על פיצוי הולם, ואין לי כיוון בכלל מה רלוונטי לבקש?
מה הסכום המקובל על פיטורין שבוע וחצי לפני הלידה שלא נעשו על פי חוק? על הלחץ הנפשי ועוגמת הנפש שנגרמה לי.
אני מעוניינת להגיע לפשרה מכיוון שרוצה להמשיך לעסוק בעבודתי בייתר 75% שלה.