עובדת נפגעה במהלך שוד והוכרה כנפגעת בעבודה!

ניסיון לשוד הטלפון החכם הוביל להכרה בפגיעתה של עובדת אופיס דיפו כתאונת עבודה...

לילי הלה, שימשה בעבר כסמנכ"ל מערכות מחשוב ואבטחת מידע של הרשת אופיס דיפו. ביום 25.12.06, לאחר סיום יום העבודה, היא נפגשה עם חברה בבית קפה בנווה צדק בתל אביב, לאחר מכן, כשעמדה ליד מוזיאון נחום גוטמן, ניסה בחור לחטוף את תיקה.

לילי התנגדה, לא בגלל הכסף שהיה בארנקה אלא בגלל מכשיר הטלפון החכם שהיה בתיק ובו תחת הכותרת "סיסמאות אופיס דיפו" פורטו כ-20 סיסמאות לא מוצפנות שאיפשרו גישה לכל מערכי המידע של החברה בנוסף למפתחות למשרדי החברה שגם הם היו בתיקה.

בעקבות התנגדותה וצעקותיה לעזרה היא הופלה ונחבלה בכתף שמאל והשודד נס על נפשו ממקום האירוע.

עוד סיפור שגרתי בכרוניקה הפלילית שבמחוזותינו. מה אתם הייתם עושים אילו נקלעתם לסיטואציה דומה. הייתם מדווחים למשטרה? כנראה.

למרות חוסר האמון ביכולתה להושיע בתפיסת השודד. האם הייתם מעלים בדעתכם להפוך את ניסיון השוד של התיק לתאונת עבודה ולבקש פיצוי על הפגיעה הגופנית? נשמע מופרך ואפילו הזוי. נכון? לא במקרה של לילי הלה.

האירוע דווח למוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד נאלץ לפרש את הנסיבות ברוח הוראות החוק שלא בדיוק מתיישבות עם נסיבות האירוע הנטען.

שהרי, לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כאירוע תוך כדי עבודה במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ו/או תוך כדי עבודה עקב פגיעה שאינה תוצאה של העבודה ונגרמה בידי אדם אחר, בכלי או בחפץ אחר הנמצאים במקום העבודה. מה בין הקבוע בחוק לבין נסיבות ניסיון החטיפה של התיק.

איך בכלל אפשר להתייחס לאירוע זה כתאונה עבודה?

גם בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שאליו הוגשה התביעה על ידי הנפגעת (בל 2911/08) דחה את התביעה בהסתמך על הוראות החוק (סעיפים 80 (2) ו (3) כמפורט לעיל למרות שמצא את גרסת התובעת כאמינה.

לילי לא ויתרה. היא הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (עבל ארצי 9341/06/11 הלה לילי נ' המוסד לביטוח לאומי). בית הדין לעבודה ישב על המדוכה במשך תקופה ארוכה וביום 09/5/13 הוציא מתחת ידו החלטה תקדימית.

לפי פסיקת בית הדין, סעיף 80 לחוק ביטוח לאומי, מונה מקרים מיוחדים שבהתקיימם תחשב תאונה כתאונת עבודה, אולם מעבר לזאת, סעיף 80 לחוק חוסה תחת סעיף 79 לחוק לפיו מוגדרת תאונה בעבודה "כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של העובד אצל מעבידו או מטעמו".

לפי הקבוע בסעיף 79 לחוק מתעוררת השאלה העקרונית האם התאונה שארעה למערערת הייתה תוך כדי ועקב עבודתה והאם היא נפגעה "תוך כדי ועקב עבודתה".

בית הדין מתמודד עם השאלה וקובע קודם כי כל מקרה ראוי להבחן לגופו. לא כל מקרה של פגיעה עקב החזקת פלאפון שניתן על ידי המעביד הינו מקרה של פגיעה עקב העבודה.

עם זאת, נדרש המוסד לביטוח לאומי, שהוא המשיב לערעור, להפנים את התמורות והשינויים שמתחוללים באורח חיינו, כך שהעבודה יכולה להתבצע מחוץ למקום העבודה ואפילו בבית מול המחשב בשעת לילה מאוחרת.

לכן, קובע בית הדין: "כי בכל המקרים בהם נפגע המבוטח עקב עבודתו כאמור, מן הראוי שפגיעתו תוכר כפגיעת עבודה".

פסק הדין ממשיך לנתח את סעיף 79 לחוק שקובע מבחן משולב של זמן וסיבה כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה.

ככל שהתאונה ארעה לעובד תוך כדי עבודה אזי קיימת לגביה החזקה על פי סעיף 83 לחוק שהיא אירעה גם עקב העבודה אם לא הוכח אחרת. אולם לא מן הנמנע שתתרחש תאונה שלא בזמן העבודה ושלא במקום העבודה ועדיין היא תוכר כתאונה בעבודה, ככל שהיא ארעה "עקב העבודה".

לטעמו של בית הדין הארצי, מבחן הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה הוא המבחן העיקרי, וככל שהוא מתקיים, מתקיים גם מבחן הזמן של "תוך כדי עבודה".

מבחן "העקב" אוצר בתוכו גם את מבחן "התוך כדי". במקרים של תאונה המתרחשת שלא תוך כדי עבודת המבוטח במקום עבודתו, עליו חובת ההוכחה, כי התאונה ארעה לו עקב עבודתו. ככל שיוכח כך על ידו ממילא יהא מקום לקבוע, כי התאונה ארעה גם תוך כדי העבודה.

בהתייחס לאירוע השוד הנדון גם בערעור שלפנינו קובע בית הדין: "מבחן הקשר הסיבתי בין הפגיעה לתאונה אינו נבחן מנקודת מבטו של השודד אלא מנקודת מבטו של המבוטח".

כוונת השודד, לגישת בית הדין, יכול שתהיה לה השפעה על הקביעה העובדתית בדבר כוונת המבוטח המתנגד לשוד. אולם במקרה של המערערת, היא נחבלה בכתפה עקב כוונתה לשמור על מערכות המחשב ואבטחת המידע עליהן היא הייתה אחראית בתוקף תפקידה באופיס דיפו.

מידע זה היה מצוי בפלאפון שלה וזמין למשתמש בו. זו הייתה הסיבה העיקרית להתנגדותה לחטיפת תיקה. נוכח קביעה עובדתית זו, קיים קשר סיבתי ישיר בין חבלת המערערת לעבודתה, ולפיכך יש לקבוע כי היא נפגעה "עקב העבודה" וממילא "תוך כדי" העבודה. הערעור התקבל.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות העובד!