שלום,
0.
הפסקות (תיקון: תש"ס)
(א) ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה
הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות; ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני
חג ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.
(ב) הפסקה לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על שלוש שעות.
(ג) בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעבידו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
(ד) עובד רשאי
להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד.
עם זאת, ישנו היתר שמקנה למעסיק לחרוג מהוראות סעיף 20שהוצג לעיל במקרים שלהלן:
עבודה שאינה פיזית במהותה, מקנה אפשרות להשהות את מועד מתן ההפסקה כך, שהעובד ידרש לעבוד מספר רב יותר של שעות טרם צאתו להפסקה.
באופן זה, לעובד אשר מועסק במשך שישה ימים בשבוע, ניתן לתת הפסקה לאחר שמונה שעות עבודה. לעובד המועסק בשבוע עבודה בן חמישה ימים, ניתן לתת הפסקה אחת לתשע שעות עבודה.