|
הפרעת קשב וריכוז מוערכת כשכיחה ונפוצה ביותר בקרב עובדים בעולם המערבי. משערים כי העולם הטכנולוגי האיץ את כמות האינפורמציה המוצגת בפנינו והגביר את כמות המסיחים בכל רגע נתון.
מנגד, נתבע מאתנו להפגין רמות גבוהות של ריכוז והדרישה גוברת ככל שמתבגרים וככל שעולים בדרג המשרות במעגלי העבודה השונים.
הכתבה שלפניך נכתבה בשיתוף עם ד"ר אילן טל, פסיכיאטר בכיר ומנהל הקליניקה במרכז ד"ר טל, מומחה בסיוע לעובדות ועובדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז שפוגעות בתפקוד במקום העבודה ובכלל.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) איננה קושי מוגדר אלא יותר אוסף רחב של סימפטומים, המתבטאים בשלושה מאפיינים עיקריים:
מחקרים נוירולוגיים מקשרים בין ההפרעה לליקוי התפתחותי באונות הקדמיות של המוח, האחראיות על יכולת חשיבה גבוהה הכוללת תכנון של פעילויות מורכבות והוצאה לפועל שלהן.
תפקיד נוסף של אזורים אלו כוללים וויסות עצמי - היכולת להגיב בצורה יעילה ומתואמת לסביבה המשתנה ללא הרף וכן קושי לעכב תגובה, דבר הבא לידי ביטוי בהתנהגות אימפולסיבית. הפרעת קשב וריכוז הינו הפרעה התפתחותית, דהיינו היא מתבטאת כבר בגיל מוקדם ולמעשה אחד התנאים לאבחונה הוא הופעת סימנים חלקיים לפני גיל 7.
הורים רבים מייחסים היפראקטיביות לנטיית אופי טבעית של ילדים שחולפת עם הזמן. אכן עם ההתבגרות תסמינים הקשורים לפעילות יתר פוחתים, אך הבעיות הקשורות לקשב וריכוז נשארות, אלו תסמינים פחות בולטים לעין וקשים יותר לאבחון.
חשוב לזכור כי בעבר הייתה מודעות פחותה להפרעה ולטיפול בה ועל כן מבוגרים רבים לא אובחנו בילדותם.
אנשי מקצוע וחוקרים משערים כיום כי מבוגרים רבים, אשר מאובחנים בהפרעת קשב וריכוז בגיל מאוחר, למעשה, סבלו מההפרעה בגיל מוקדם, אך לא אובחנו כיאות. מבוגרים אלו פעמים רבות, מתארים את ילדותם בצורה שמבססת השערה זו.
על אף שבקרב ילדים שיעור הבנים הלוקה בהפרעה גבוה משיעור הבנות, בקרב מבוגרים השיעור דומה בין נשים וגברים. משערים כי בנות הלוקות בהפרעה מבטאות פחות תסמינים של היפראקטיביות ועל כן אינן מאובחנות בילדות.
התסמינים הקשורים לקשיים בקשב פנימיים, מפריעים פחות לסביבה וניתנים לזיהוי רק באמצעות דיווח ולכן לפעמים אינם מאובחנים.
מאחר והפרעת קשב מתחילה להופיע כבר בילדות, כאשר אינה מאובחנת בזמן הסובלים ממנה נוטים לייחס קשיי קשב ליכולות שכליות נמוכות ואינם מעלים על דעתם כי זו למעשה הפרעה נוירולוגית, כלומר, קושי אובייקטיבי שאינו קשור ליכולות אישיות או לאינטליגנציה, דבר העלול לגרום לקשיים רגשיים כמו דימוי עצמי נמוך.
ישנם ילדים שמלמדים את עצמם או לומדים לפצות על הקשיים שלהם באמצעות טכניקות שונות, יחד עם זאת, הקשיים אינם נעלמים עם הזמן ולרוב הופכים מורכבים יותר, ככל שמשימות החיים נהיות מורכבות יותר, לכן גם מבוגרים שהתגברו על קשיי הקשב שלהם בילדות נאלצים להתמודד איתם כשהם נכנסים לשוק העבודה התובעני.
רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הם בעלי מחשבה מהירה ויוצרים את הרושם כי כלום לא יעצור בעדם. ריבוי המחשבות מאפשר להם להיות בעלי אופי יזמי.
יחד עם זאת, רבים מהלוקים בהפרעה אינם מצליחים למצות את מלוא הפוטנציאל והמוטיבציה עמה הגיעו.
ככל שעולים במדרג המשרות הדרישות הופכות להיות יותר מורכבות ונדרשת יכולת שונה מזו שתמיד הצליחה להם. אימפולסיביות וחוסר ריכוז אינם מאפשרים לבצע משימות אלו ביעילות.
הפרעת קשב וריכוז יוצרת קושי בניהול, הפנייה והסטת הקשב.
באופן ספציפי, הסובלים ממנה מתקשים לבצע משימה הדורשת ריכוז לאורך זמן, להחליט על חלוקת קשב יעילה לפעילויות השונות ולעבוד בסביבה בעלת גירויים רבים ועל כן מאד מתקשים לתפקד בחלל משותף.
הם מוסחים לא רק מהסביבה אלא גם ממחשבותיהם ומתקשים במטלות הדורשות קריאה מרובה. כל אלו עלולים ליצור תפוקה נמוכה.
ההפרעה יוצרת קושי להתחיל משימות ולארגן כהלכה את הזמן הדרוש, להערכת זמן לקויה וקושי להתייחס לתגמול חיובי או שלילי כאשר הוא אינו מיידי, לנטייה לדחות דברים לרגע האחרון ולשים אליהם לב רק כאשר יש תחושה של מצב חירום.
מלבד זאת קיים הקושי הידוע של לשבת במקום אחד ולשמור על ריכוז. היכולת לדריכות משתפרת בתנועה אך לא תמיד מתאפשרת בחללי עבודה ונוצר קושי לבצע משימות האורכות זמן.
הקושי להשתיק מחשבות טורדניות מקשה על יכולת השינה ופוגעת באיכות השינה.
שכיחות הפרעות שינה בקרב בעלי הפרעת קשב וריכוז הינה גבוהה ובתורה פוגעת גם היא ביכולת הריכוז. ריבוי המחשבות מעמיס על הזיכרון לטווח קצר מה שמתבטא בנטייה לשכוח דברים ואי השקט והעומס הקוגניטיבי מתבטאים בחוסר סבלנות.
ביטוי נוסף קשור לקושי לווסת רגשות. ככל הנראה הקושי לשחרר מחשבות מעורר תגובות רגשיות חזקות. אלה בתורם יוצרים עומס רגשי המפריע יותר על הריכוז שלנו בעבודה ובכלל.
הקושי בוויסות רגשי, כלומר ביכולת להכיר ברגש העולה ולהחליט האם וכיצד לבטא אותו, גורם לא פעם לעימותים עם הסביבה ולתגובות רגשיות שאינן תואמות את המצב. עיכובים וקשיים בוויסות גורמים לניתוח לא נכון של מצבים חברתיים העלול להזיק לסובלים מההפרעה ליצור קשרי עבודה טובים.
המרכיב האימפולסיבי של ההפרעה גורם לנטייה ל"לקפוץ" למסקנות ולבצע החלטות באופן חפוז. הנטייה להגיד את מה שחושבים עלולה ליצור חיכוכים עם דמויות סמכות, עם מנהלים ועם לקוחות.
חוסר היכולת להתרכז עלולה להיתפס כעצלנות, והקושי בוויסות עצמי כאופי נוקשה. לסביבה קשה להבין מדוע מישהו פעם אחרי פעם דוחה דברים לרגע האחרון ואינו לומד מטעויות, כאשר למעשה כל אלו נובעים מקושי אובייקטיבי ולא מרצון מכוון של האדם.
מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נתפסים לעיתים כבעלי פוטנציאל, אך חווים תחושת כישלון לנוכח חוסר יכולתם להשלים משימות ולעמוד ביעדים. אלו שמעולם לא אובחנו עלולים לייחס את קשייהם לחוסר מסוגלות או אינטליגנציה נמוכה ולהיות בעלי הערכה עצמית נמוכה ודיכאון.
רבים מתייאשים ומעדיפים פשוט לוותר מראש מתוך תחושה כי הם אינם בעלי יכולות. המרכיב האימפולסיבי וחוסר הסבלנות פוגעים במערכות יחסים וגם שם הם חווים כישלון.
כיצד בכל זאת ניתן להסתדר עם הפרעות קשב וריכוז בעבודה? עבודות שיכולות להתאים לבעלי הפרעות קשב הן עבודות הדורשות יכולת פיתוח רעיוני כמו יזמות או קופירייטינג. להיות עצמאי זה לאו דווקא רעיון רע.
בעלי ההפרעה מתאימים לעבודה בשעות לא שגרתיות, לעבודות הדורשות קפיצה בין משימה למשימה ולעבודות בהן אין צורך להישאר במקום אחד. מדובר פה על תחום מאד צר של עבודות ואין אנו מצפים כי בעלי הפרעות קשב יסבו מקצוע. למעשה, ניתן להסתדר כמעט בכל עבודה בעזרת איתור ההפרעה וטיפול בה.
האבחון היעיל ביותר נעשה באמצעות ראיון קליני מעמיק שלרוב נעשה בידי פסיכיאטר. על מנת לאבחן ילדים יש הכרח כי 6 מתוך 9 סימפטומים של ההפרעה יהיו קיימים.
תנאי מחמיר זה אינו קיים אצל מבוגרים ומתמקדים בעיקר ביכולת התפקוד היומיומית ופגיעותה לנוכח ההפרעה. נסקרת ההיסטוריה של המבוגר ואופן תפקודו בהיבט החברתי, התעסוקתי והאקדמאי.
הפרעות בקשב לא חייבות להיות תוצר של הפרעה נוירולוגית ובמהלך הריאיון מנסים לשלול הפרעות אחרות, כמו בעיות בקשב הקשורות לדיכאון או למצב חרדתי, זאת בכדי שתהיה אפשרות להתאים באופן הטוב ביותר את הטיפול בבעיות הריכוז. לראיון זה נלווים לעיתים שאלונים לאיתור הפרעות קשב וריכוז.
מאחר ולהפרעה בסיס אורגני ניתן לטפל בה באמצעות טיפול תרופתי. קבוצת התרופות להפרעות קשב וריכוז מווסתות את פעילות הדופמין במוח, שבתורו מייצב את פעילות האונות הקדמיות. לתרופות נמצאה יעילות אצל קרוב ל-80% מבעלי ההפרעה והן מצליחות למקד את הקשב עד ל-12 שעות.
זה טיפול פשוט ויעיל אך חשוב לא להקל בו ראש. כמו בכל תרופה חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי המינונים כדי למנוע תופעות לוואי של התרופה.
הסימפטומים של ההפרעה פוחתים עם נטילת התרופה אך היא אינה מתפקדת כגלולת פלא.
חשוב להקנות לסובלים מההפרעה מיומנויות עבודה, כישורים שיסייעו להם להתמודד עם הקשיים בוויסות העצמי והבעיות החברתיות שנלוות לכך, לשפר יכולות לשליטה עצמית ולסייע בהתמודדות עם הערכה עצמית נמוכה שנטמעה לנוכח הקשיים המנטליים והחברתיים שעמדו בפני הסובלים מההפרעה למעשה מתחילת החיים.
מיומנויות אלו ניתן לרכוש באמצעות טיפול פסיכולוגי המתואם להפרעה. טיפולים אלו לעיתים מערבים גם את המעגל הקרוב, בעיקר במהלך טיפול זוגי על מנת שהסביבה הקרובה תוכל להתחשב בצרכים המיוחדים של בעל ההפרעה.
כיום המודעות להפרעה היא גבוהה והטיפול בה בהחלט יכול להפוך בעל פוטנציאל לא ממומש למצליחן בעבודה ובחיים בכלל.
קיראו עוד בנושא: התמודדות עם פוביה חברתית בעבודה
ליחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים!
זוהר 16/07/2014 01:30