|
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי חילופי מעסיקים אינם מהווים עילה אוטומטית לתשלום פיצויי פיטורים לעובדים, וזאת במסגרת תיק סע"ש 7380-04-16 אבו שתווי נ' עתיד רשת חינוך ובתי ספר בע"מ.
תיק זה עסק בשלושה עובדים שכירים שעבדו בבית ספר בישוב חורה, אשר נוהל על ידי רשת עתיד. שניים מהם עבדו בתפקידי אחזקה והשלישי כלבורנט.
בסוף חודש אוגוסט 2015 עבר ניהול בית הספר מרשת עתיד לחברה הכלכלית לפיתוח חורה, והשלושה המשיכו בתפקידיהם בבית הספר, כשכעת הם מועסקים על ידי אותה חברה.
עם סיום הפעלת בית הספר על ידי רשת עתיד והעברתו לידי החברה הכלכלית לפיתוח חורה, ביצעה רשת עתיד גמר חשבון לתובעים, והעבירה לכל אחד מהם טופס 161, טופס 161א', ומכתב שחרור קופות פנסיוניות וקופות פיצויים.
עם זאת, באפריל 2016 הם הגישו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים כנגד רשת עתיד, בטענה שהם למעשה פוטרו על ידה.
בסקירה שלפניך נסביר את נסיבות העסקתם של השלושה, טענותיהם במסגרת כתב התביעה כנגד המעסיק היוצא והכרעתו המעניינת של בית הדין לעבודה בעניינם.
התובעים טענו שמאחר שרשת עתיד לא הציעה להם תפקידים חילופיים במועד המעבר, אזי היא למעשה פיטרה אותם ולכן מגיעים להם פיצויי פיטורים, ללא קשר להמשך עבודתם בבית הספר.
התובעים ביססו את טענתם על פסק הדין שניתן בתיק עד"מ 1014/04 א. דינמיקה שירותים (1990) בע"מ נ' וורונין ואשר קבע שכאשר לא הוצעה לעובדים הצעת עבודה קונקרטית וממשית, הם זכאים לקבל פיצויי פיטורים עם חילופי המעסיקים וזאת גם כשהמשיכו לעבוד באותו מקום עבודה.
בכתב הגנתה טענה רשת עתיד שפסק דין דינמיקה כלל אינו רלוונטי למקרה דנן, מאחר שהוא עסק בהסכמים הקיבוציים ובצווי ההרחבה שחלים בענף הניקיון ובחברה שהנה חברת כח אדם קבלנית בענף הניקיון, בשעה שהיא כלל אינה חברה כזו ואינה חוסה תחת ההסכם הקיבוצי שחל בענף הניקיון.
עוד טענה רשת עתיד שהתובעים בחרו שלא להתפטר "בחלון ההזדמנויות" שחל בעת חילופי מעסיקים, אלא להמשיך לעבוד בבית הספר וזאת בדיוק באותם התפקידים, באותם תנאי העסקה, ותוך שמירת הוותק ורצף הזכויות שהם צברו אצלה במשך שנים ארוכות, כך שהשינוי היחידי שאירע התבטא בהחלפתה במעסיק אחר ותו לא.
לפיכך, טענה רשת עתיד, היא לא פיטרה את התובעים וכלל לא התגבשה זכאותם לקבלת פיצויי פיטורים.
ככל שתתגבש זכות כזו עבורם בעתיד, הרי שמעסיקתם האחרונה היא שתהיה חייבת בתשלום פיצויי הפיטורים עבור כל תקופת עבודתם בבית הספר, ובקיזוז כל הכספים שהופרשו עבור התובעים לקופת הפיצויים במהלך השנים, על ידי מעסיקיהם הקודמים באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד.
בית הדין לעבודה קיבל תחילה את טענת רשת עתיד שפסק דין דינמיקה אינו חל עליה, מאחר שהיא איננה חברת קבלנית להעסקת כוח אדם בניקיון, אלא הפעילה את בית הספר על כל המשתמע מכך.
לפיכך, ההסכמים הקיבוציים או צווי ההרחבה בענפי הניקיון אינם חלים על רשת עתיד וגם פסק הדין הנ"ל, שעליו מבססים התובעים את טענתם בדבר החובה לכאורה להציע להם מקום עבודה חלופי, כלל אינו רלוונטי לענייננו.
עוד קבע בית הדין כי מהעדויות והראויות שהוגשו בתיק אכן עולה שרשת עתיד מעולם לא פיטרה את התובעים וכי לאחר החלפתה בחברה הכלכלית לפיתוח חורה, התובעים המשיכו לעבוד בבית הספר בדיוק באותם התפקידים, באותם תנאי העסקה, ותוך שמירת הוותק ורצף הזכויות שהם צברו במשך שנים ארוכות אצל רשת עתיד, ואף תחת אותם ממונים.
התובעים גם הודו שלא חל כל שינוי לרעה בתנאי העסקתם לאחר חילופי המעסיקים בבית הספר. כלומר, למעט השינוי הפורמאלי של זהות המעסיק, לא חל כל שינוי בעבודתם של התובעים.
עוד ציין השופט כי לפי הפסיקה, כאשר עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, יש בכך כדי להוות הסכמה לחילופי המעסיקים, אף אם העובד לא הביע את הסכמתו המפורשת לכך. כך נקבע בין השאר בהליך דב"ע שם/3-67 נוסבאום נ' עיריית גבעתיים.
מאחר שהתובעים לא פוטרו על ידי רשת עתיד והמשיכו לעבוד באותו בית הספר תוך חילופי מעסיקים, אזי אין לראות בחילופי המעסיקים כשלעצמם כפיטורים של התובעים.
כתוצאה מכך, אין הם זכאים לקבל פיצויי פיטורים או לפיצויים בגין חילופי מעסיקים וממילא אין הם זכאים לקבלת דמי הודעה מוקדמת.
ככל שתתגבש זכות כזו עבורם בעתיד, הרי שמעסיקתם האחרונה, היא זו שחובת תשלום פיצויי הפיטורים תחול עליה, בעבור כל תקופת עבודתם בבית הספר.
בסיכומו של דבר דחה בית הדין את התביעה ואף חייב את התובעים לשלם הוצאות משפט.
קריאה נוספת: אחריות המעסיק החדש להתחייבות של מעסיק קודם