{if 0} {/if}

בית הדין לעבודה הכיר במדריך פילאטיס כעובד שכיר על כל המשתמע מכך, למרות שלאורך תקופת העסקתו הוציא חשבונית מס! הכירו את עיקרי הכרעתו של בית הדין לעבודה...
מדריך פילאטיס הוכר כעובד שכיר למרות שהוציא חשבוניות
×
x

כלים לחיפוש עבודה

מדריך פילאטיס הוכר כשכיר למרות שהוציא חשבוניות

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews
Hebrew

בית הדין לעבודה הכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד בין מדריך פילאטיס לבין החברה שהעסיקה אותו וזאת למרות שהוא הוציא לה חשבוניות כנגד קבלת התמורה עבור עבודתו והתנהל לכאורה כעוסק עצמאי.

כך נקבע לאחרונה בפסק הדין המעניין והחשוב בהליך סע"ש 2067-02-17 בונני נ' פיור סטודיו בע"מ.

המחלוקת שהובילה להגשת התביעה

המדריך עבד כמדריך פילאטיס בשני מכוני כושר שהחברה הפעילה בתל אביב וזאת במשך כ-7 שנים בין 2009–2016.

ב-11 החודשים הראשונים של עבודתו המדריך הועסק כעובד שכיר, אולם לאחר מכן הוא החל לקבל את שכרו כנגד המצאת חשבוניות.

לאחר סיום עבודתו פנה המדריך ושכר את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני עבודה לצורך הגשת תביעה כנגד החברה בטענה שהתקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד, וכי הוא פוטר שלא כדין וללא עריכת שימוע, ועל כן מגיעים לו פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים ללא עריכת שימוע וזכויות סוציאליות נוספות, כגון דמי הבראה, דמי פדיון חופשה ועוד.

החברה התכחשה לכל טענות המדריך וזאת הן לגבי שאלת קיום יחסי עובד מעביד ביניהם והן לגבי נסיבות סיום ההתקשרות ביניהם.

המדריך טען שבינו לחברה התקיימו יחסי עובד מעביד לפי מבחן ההשתלבות. לדבריו, הוא השתלב בעסק של החברה והיה חלק אינטגרלי מפעילותה מאחר שהוא העביר שיעורים ללקוחותיה, השתמש במתקניה וכליה של החברה לצורך העברתם, היה כפוף לאחראי על המדריכים מטעם החברה והיא גם היתה מקור פרנסתו העיקרי.

בנוסף, המדובר היה בקשר אישי ביניהם מאחר שהוא לא יכול היה לשלוח מישהו אחר במקומו.

עוד טען המדריך שהחברה היא שיזמה את המעבר מהעסקתו כשכיר לתשלום שכרו כנגד חשבוניות וזאת מבלי שחל כל שינוי בשכרו סמוך לאחר מכן.

לדבריו, שכרו עלה במשך השנים רק בשל עלית שכר הדרגתית ולא בשל שקלול זכויותיו הסוציאליות בתמורה הקבלנית לכאורה. 

לגבי נסיבות סיום העסקתו, טען המדריך שלאחר שנפצע בכתפו בעת תאונת דרכים והודיע שעליו לעבור ניתוח ולהיעדר מעבודתו לתקופה ממושכת עקב כך, הודיעה לו החברה כעבור שבוע על סיום העסקתו, וזאת שלא כדין וללא שימוע.

החברה טענה שהמדריך הוא שיזם את שינוי הסטטוס משכיר לעצמאי וכי הוא שלט בשכרו ואף קיבל שכר הרבה יותר גבוה כעצמאי מאשר כשכיר. עוד טענה החברה שהמדריך התנהל כעצמאי, עבד גם במכוני כושר אחרים וקבע לעצמו את סדרי עבודתו וחילק את זמנו בינה לבינם כראות עיניו.

בנוסף הכחישה החברה את טענת המדריך לפיה היא סיימה את היחסים ביניהם בשל מצבו הרפואי. לדבריה, היא החליטה לסיים את העסקתו של המדריך בעקבות תלונות של לקוחות לפיהן הוא מתייחס אליהם באופן משפיל ולאחר שהוא לא שיפר את התנהגותו חרף שיחות שנעשו עמו בקשר לכך.

בית הדין: קיום יחסי עבודה בהתאם למבחן המעורב

בית הדין לעבודה קבע בתחילה שהחברה היא שיזמה את שינוי הסטטוס של המדריך משכיר לעצמאי לכאורה וזאת לרבות מאחר ששכרו לא השתנה סמוך לאחר שינוי זה.

בהמשך קבע בית הדין כי בין הצדדים אכן התקיימו יחסי עובד מעביד לפי המבחן המעורב, שכולל את מבחן ההשתלבות, מבחן הפיקוח, מבחן התלות הכלכלית, מבחן הקשר האישי ועוד.

מבחינת הפן החיובי של מבחן ההשתלבות, העסק של החברה הוא מכון הכושר, ואילו המדריך העביר שיעורי פילאטיס במתקנים של החברה ועבור לקוחותיה.

שיעורים אלו מהווים את ליבת העסק שאותו היא מפעילה. העובדה שהמדריך גם נתן במקביל שיעורי אימון באופן עצמאי, איננה שוללת כשלעצמה את העסקתו כשכיר בחברה. לפי הפסיקה, אדם יכול להיות בו זמנית עובד שכיר אצל מעסיק אחד ועצמאי בעסק שלו.

מבחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, יש לבדוק האם המדריך ביצע את הפעילות במסגרת עסק עצמאי משלו. שני המאפיינים העיקריים לקיומו של עסק עצמאי הם סיכוי לרווח וסיכון להפסד, ונשיאה בעול ההשקעות באמצעי הייצור, אולם שני אלו לא התקיימו לגבי המדריך.

ההסבר לכך הנו שהחברה היא שסיפקה את המקום בו נערכו האימונים והיא זו שקבעה את שעות השיעורים. התמורה ששולמה למדריך היתה פונקציה של מספר שעות אימון, ולא היתה תלויה בתשלום המתאמנים למועדון ולפיכך לא הוכח שהוא נטל סיכון ונהנה מסיכויי רווח.

בנוסף, מתקיים כאן מבחן הקשר האישי, מאחר שברור שהמדריך לא היה יכול להביא מדריך אחר במקומו, שיבצע את תפקידו.

אמנם, המדריך הוציא חשבוניות ובין הצדדים לא נחתם הסכם עבודה אולם לפי הפסיקה אין לייחס לכך משקל רב, מאחר שמדובר במשתנים שהינם בשליטת המעסיק.

בסיכומו של דבר קיבל בית הדין את מרבית התביעה, ופסק לעובד פיצויים בסך כולל של כ-100,000 ₪ בגין  פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, הפרשות פנסיוניות, דמי הבראה וחג, ופדיון חופשה.

עם זאת, בית הדין דחה את תביעת המדריך לקבלת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, לאחר שהוא לא הוכיח שהוא פוטר בשל מצבו הרפואי אלא הסיק זאת בשל סמיכות הזמנים ביניהם.

קריאה נוספת: משמעותו של סעיף גדרון בחוזה עבודה מול פרילנסר


עדכון אחרון: 20/07/2021 20:45   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc