|
סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי עובדת יכולה להתפטר מעבודתה בדין מפוטרת כדי לטפל בילד בנסיבות מסויימות וכי גם עובד זכאי להתפטר בדין מפוטר כדי לטפל בילד, בכפוף לתנאים מסויימים ועל כן הם יהיו זכאים לתשלום פיצויי פיטורים.
לפי הפסיקה, על העובדת או העובד להוכיח שהם אכן התפטרו כדי לטפל בילד ולא בגלל סיבה אחרת כדי להיחשב בגדר מפוטרים כאמור.
עם זאת, בית הדין לעבודה גם קבע שההתפטרות יכולה להתבסס גם על שיקולים נוספים זולת הצורך לטפל בילד ובלבד שהוכח שהם התפטרו גם למען צורך זה.
כך נקבע רק לאחרונה על ידי בית הדין לעבודה במסגרת הדיון המעניין בהליך סע"ש 62675-06-18 פלוני נ' בית הכלב בע"מ, שאת עיקריו נסביר בהרחבה בסקירה המפורטת שלפניך.
תיק זה עסק במקרה נדיר למדי, יש להודות, של עובד שהתפטר מעבודתו כדי לטפל בזוג תאומים שנולד לו.
העובד עבד בחנות של חברה לממכר מזון לבעלי חיים במשך 11.5 שנים וזאת מחודש אפריל 2006 ועד לחודש נובמבר 2017.
העובד טען שאשתו ילדה את התאומים בחודש מאי 2017 ושבה לעבודתה בחודש אוקטובר 2017. הוא עצמו עבר בחודש ספטמבר 2017 ניתוח בקע מפשעתי ולאחר מכן שהה בחופשת מחלה כדי להתאושש מהניתוח.
בעקבות זאת השניים קיבלו החלטה משפחתית שהוא יתפטר לטובת הטיפול בילדים, מכיוון שהעבודה בחנות הייתה קשה לו פיזית הואיל והוא נדרש במסגרתה להרים משאות כבדים. בעקבות זאת הוא הודיע לחברה בנובמבר 2017 על התפטרותו מעבודתו.
גם אשתו של העובד העידה שהיה לה קשה לה לטפל בשני הילדים, ולכן הם החליטו לאחר הניתוח שהעובד עבר, שהוא זה שיישאר בבית לטפל בילדים.
לאחר התפטרותו הגיש התובע תביעה כנגד החברה לתשלום זכויות סוציאליות שונות וזאת בגין תשלום גמול שעות נוספות, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, הפרשי הפרשות פנסיוניות, פידיון חופשה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי בגין תלושי שכר לא תקינים וכן בגין הפרש תשלום פיצויי פיטורים שלטענתו על החברה לשלם לו, וזאת בנוסף לסך של כ-40,000 ₪ שהיא כבר שילמה לו.
בתגובה לדרישת תשלום הפרש פיצויי הפיטורים, טענה החברה שלא רק שאין היא צריכה לשלם לעובד את הפרש הפיצויים, אלא שעליו אף להחזיר לה את פיצויי הפיטורים שהיא כבר שילמה לו, וזאת מאחר שהוא למעשה לא הוכיח שהוא התפטר כדי לטפל בילדיו, כפי שדורש החוק.
בית הדין דחה את טענת החברה וקבעה שככלל, אין צורך להוכיח שהעובד התפטר אך ורק למען הטיפול בילדים כדי שהוא ייחשב כמפוטר לפי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
סעיף זה קובע כאמור מתי התפטרות של הורה תיחשב כפיטורים, ותזכה את ההורה בתשלום פיצויי פיטורים.
סעיף 7(א) לחוק קובע שעל העובדת להתפטר בתוך 9 חודשים מהיום שילדה, או מהיום שבו היא קיבלה את הילד לטיפולה וזאת לפי זכויותיה כאם מאמצת בתנאי שהילד מתחת לגיל 13, או כמשפחת אומנה בתנאי שהילד אינו מעל גיל 10, או שהיא קיבלה את הילד למשמורת מאם פונדקאית.
ואילו סעיף 7(ב) לחוק מרחיב את הזכאות להתפטר בדין מפוטר גם לעובד שבת זוגו ילדה ובלבד שבת הזוג הועסקה במשך חצי שנה רצופה לפני התפטרותו או, שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית נוכח נכות או מחלה, או במקרה שבת זוגו היתה עובדת עצמאית כשנה קודם להתפטרות.
בית הדין הבהיר שפסיקת בתי הדין לעבודה מעניקה פרשנות רחבה לסעיף זה, כך שגם כשהעובד או העובדת התפטרו לאחר הלידה ובסמוך לאחר ההתפטרות החלו לעבוד במקום עבודה אחר שתנאי העבודה בו נוחים יותר לגידול ילד, כגון בשל שעות עבודה פחותות, קירבה לבית וכיו"ב, תישמר זכאותם לפיצויי פיטורים וזאת מאחר שההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר משמעותית עם הילד תוך טיפול בו.
עוד קבע בית הדין שאין צורך שהעובד יראה שהתפטרותו היתה אך ורק למטרת הטיפול בילדים ודי בכך שבני הזוג הוכיחו שהאישה חזרה לעבודתה ובן זוגה התפטר על מנת לטפל בילדים, כאשר מטבע הדברים ההחלטה יכולה להיות מבוססת על שיקולים נוספים.
בהתאם לכך קבע בית הדין שלא נמצא פגם במקרה דנן ואין מקום להורות לעובד להחזיר לחברה את סכום פיצויי הפיטורים שכבר שולם לו.
עוד בנושא: חייבים לחכות לדמי האבטלה לאחר התפטרות לטיפול בילד/ה?