|
עבודה היא דבר בסיסי מאד בחיים של כל אחת ואחד מאיתנו. רוב שעות העירות אנו נמצאים בעבודה והתפקוד בעבודה מעניק לנו משמעות וזהות. להיות במצב של אבטלה או בין עבודות מרגיש לאנשים רבים כמו "אני לא עושה עם עצמי כלום". אנשים אחרים מרגישים בנוסף שזה כמו להגיד "אני לא שווה כלום".
חיפוש עבודה, מציאת משרה מתאימה וחזרה למעגל העבודה הנם תהליכים לא קלים מבחינות רבות, כפי שהסביר היטב הפסיכיאטר ד"ר אילן בסקירה נרחבת בנושא.
שוק העבודה מזה שנים רבות נחשב לשוק קשה, בו מרבית קורות החיים שנשלחים לא מקבלים בכלל התייחסות או מענה, הרבה מהמשרות מוצעות במכרזים פנימיים או למקורבים והחוויה היא שקשה למצא למקום עבודה איכותי.
אז עד שכבר מזמנים לראיון, אפילו אם אנחנו מרגישים שעברנו טוב, וכבר מתחילים לחשוב על המשרה ולנסות להסתדר בראש עם השעות. שוב מגיעה ההודעה שלא התקבלנו, ובאחת אתה נזרק שוב אל עולם האבטלה ואל המשך הליכי חיפוש העבודה.
אלה מביננו שלא מצליחים להשיג עבודה, ששולחים עשרות קורות חיים, הולכים לראיונות עבודה ומקבלים תשובות שליליות בזו אחר זו, יודעים שהחוויה הזו של כישלונות חוזרים להתקבל לעבודה היא אחת החוויות המתסכלות והמייאשות שיש.
על מנת להבין טוב יותר את עולמם הרגשי של האנשים המחפשים עבודה, את הקשר לביטחון עצמי נמוך ובעיקר איך אפשר בכל זאת להעלות את תחושת הערך העצמי, שוחחנו עם ענבל חזקיה-חלפון, פסיכולוגית קלינית במרכז ד"ר טל.
ראשית מתארת ענבל חזקיה-חלפון את התחושות הרווחות בקרב אנשים שהם נכשלים סדרתיים בראיונות עבודה: "הם סובלים מתחושות של תסכול ומייאוש והדבר מה שפוגע מאד בדימוי העצמי שלהם".
חזקיה חלפון מדגישה כי: "השאלה של דימוי עצמי היא מראש שאלה של הביצה והתרנגולת. מה קדם למה? שכן יש סיכוי סביר שדימוי עצמי נמוך הוא מלכתחילה המקור לבעיה".
בהרחבה מסבירה ענבל חזקיה-חלפון כי: "אדם שלא בטוח בעצמו, שלא חושב שהוא ראוי או שווה, שבעצמו לא מאמין שהוא מתאים לתפקיד, או חושב שאין לו שום יתרון על פני אחרים ולא מבין למה שיעדיפו דווקא אותו - לאדם כזה אין כמעט סיכוי לעבור ראיון עבודה".
קראו בהרחבה: על חרדה מראיונות עבודה והדרך להתמודד מולה!
חזקיה-חלפון אומרת כי אנחנו מרגישים בפנים לא שווים מדובר במצב מורכב, ויש להתייחס לסיטואציה כאל פעולת שיווק ומכירה, מעין סיטואציה שבה אנחנו מוכרים את עצמנו, ולנסות להתחבר כמה שיותר למקומות שבהם אנו כן מרגישים בעלי ערך.
כמו כן חשוב להדגיש את הצד השני של המטבע שגם הוא בעייתי, כשהיא מתכוונת לאנשים שלא עוברים ראיונות עבודה כי הם בטוחים בעצמם מדי, מפליגים בשבחי עצמם מבלי להבין איך זה נראה כלפי חוץ ולא תמיד עם קשר לסיטואציה.
"אדם צריך אמנם להאמין בעצמו אבל גם להכיר בחסרונות שלו, ולדעת לדבר עליהם. לדבר עליהם פירושו להסביר איך אני מתמודד איתם, או מה מפצה עליהם".
אלא שגם אנשים שמצליחים לשדר ביטחון עצמי עשויים למצוא את עצמם לא מתקבלים למשרה. דבר שלאורך זמן עשוי לגרום לתחושת כישלון ודחיה, כאשר אלו מצטברות זו לזו נראה שכמעט שאין מנוס מלהרגיש שאני כישלון ו/או שאני לא מוצלח - תחושות המעידות על הדימוי העצמי הירוד של האדם.
הפסיכולוגית חזקיה-חלפון מתארת תחושות נפוצות בקרב אנשים עם דימוי עצמי נמוך המרבים לתאר את הרגשתם במשפטים כמו: "אף אחד לא רוצה אותי, אני לא מתאים לכלום. הדבר הבסיסי ביותר – תעסוקה – אני לא מצליח להשיג. אני נכשל איפה שכולם מצליחים. מה לא בסדר אצלי?".
מעבר לכך מסבירה הפסיכולוגית כי מי שהדימוי העצמי שלו נמוך או גבוה די, או מי שסובל מקושי ביחסים בין אישיים ובתקשורת בין אישית, סיכוייו לעבור ראיון עבודה בכל משרה שהיא נמוכים.
הוא פשוט לא עובר מסך וגם אם הוא יכול להיות עובד מסור מאד, חרוץ מאד, יעיל מאד, הוא לא יגיע לסיטואציה שבה ניתנת לו ההזדמנות להוכיח את זה.
לדעתה של חזקיה-חלפון מי שנכשל שוב ושוב בראיונות עבודה צריך לעצור את החיפוש האינטנסיבי ולבדוק מה לא מצליח באופן שבו הוא עובר ראיון. איפה הוא נופל. לשם האבחון המדוייק חשוב להיעזר באיש מקצוע וזה יכול להיות במכון תעסוקתי, מאמנת אישית מוכשרת או במסגרת טיפול פסיכולוגי פרטי וממוקד.
הפסיכולוגית מסבירה כי חשוב שאדם אובייקטיבי ישקף בכנות אילו מסרים, מילוליים ולא מילוליים, אותו מועמד מעביר כשהוא מתראיין. במקביל יש לעבוד על הדברים כך שיכולותיו ויתרונותיו יבואו יותר לידי ביטוי.
מלבד הקושי לעבור ראיונות עבודה אנשים הסובלים מדימוי עצמי נמוך נוטים להתבייש במצבם ובעקבות כך להתבודד, להתרחק ממשפחה וחברים ובכך לשקוע עוד בתחושות המייאשות, כאשר כדור השלג הזה מביא לירידה נוספת בדימוי העצמי.
מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בכמה ממדינות ה-OECD מוכיחים כי לא מעט דורשי עבודה שחוו ירידה בביטחון העצמי עקב אי מציאת עבודה, מספרים כי הגיעו עד להרגשה קיצונית של חוסר טעם בחיים. אלה כמובן מקרים שבהם נדרש לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי מקצועי בהקדם.
קראו עוד בנושא: איך אפשר להגדיל את הסיכויים למצוא עבודה?
לסיכום מדגישה חזקיה-חלפון כי במצבים מורכבים יותר כאשר המצוקה גדלה, יכול להתפתח מצב נפשי דיכאוני או חרדתי שעוד יותר מוריד את הביטחון.
אז חשוב להקפיד ולשמור על שגרה ככל הניתן, להימנע מלהפוך את היום ללילה ואת הלילה ליום, להמשיך בתפקוד מרבי ככל האפשר, בשמירה על קשר חברתי כמו גם בתחזוק תחביבים או תחומי עניין שהיו פעילים יותר לכשהייתה לאדם עבודה וכן להימנע ככל האפשר מלהגיע למצב של חוסר מעש.
כשהדימוי העצמי ממשיך להיות ירוד ומשפיע משמעותית על היכולת לחפש עבודה או להצליח לעבור ראיונות עבודה מומלץ, כפי שכבר ציינו, לפנות לייעוץ ממוקד עם איש מקצוע מנוסה, שיוכל לעזור לך לעצור את התדרדרות במדרון החלקלק.
קראו בהרחבה: כך תהפוך למותג בשוק העבודה!