לפני 3 חודשים עברתי תאונת דרכים שבעקבותיה סבלתי מכאבים חזקים בכל אזור הגב והצוואר. במשך החודש הראשון ניסיתי והלכתי לעבודה מדי כמה ימים (למרות שהיו לי אישורי מחלה), אבל בכל פעם הכאבים התגברו והחמירו.
בסוף החודש המנהל שלי אמר לי שהם כבר בדקו בחוק ומותר להם לפטר אותי, כי אין לי יתרת ימי מחלה (התחלתי לעבוד שם חודש וחצי לפני התאונה), ואם אמשיך להיעדר זה מה שיקרה בסופו של דבר ושאחשוב על זה ואחליט.
הודעתי למנהל שלי לאחר מכן שאני מאוד מצטערת, אבל אאלץ להיעדר לתקופה ממושכת ושיעשו מה שנראה להם לנכון. באותה נקודה הבנתי שאני הולכת להיות מפוטרת והשלמתי עם זה כי לא הייתה לי אופציה אחרת. לא יכולתי לתפקד בעבודה.
לאחר כחודש המנהל שלח לי הודעה ושאל מתי אני חוזרת לעבודה, משהו שעד אז לא חשבתי שהוא אופציה. שמחתי מאוד ולאחר התייעצות עם רופא הודעתי לו שאחזור היום (3.9) והוא ענה מעולה. היום בבוקר הגעתי לעבודה, המנהל לקח אותי לשיחה ואמר לי שהם כבר מצאו עובדים אחרים ושהוחלט לפטר אותי ומחר יש לי אפשרות להגיע לשימוע.
כששאלתי למה להביא אותי לעבודה בשביל זה הוא אמר שהחוק מחייב להודיע פנים אל פנים. כשאמרתי לו שמבחינתי הבנתי בהתחלה שהולכים לפטר אותי, אבל כששאל מתי אני חוזרת לעבודה הבנתי שהם כן רוצים שאחזור ופסלתי בשל כך הצעות עבודה אחרות, הוא אמר שהוא מאוד מצטער ותהיה לי אפשרות להגיד את זה בשימוע ויכול להיות שאולי ימצאו לי משהו אחר בחברה.
השאלה שלי היא האם ההתנהלות הזאת תקינה? את עניין הפיטורים אני מבינה, אבל הדרך קצת מקוממת. הרגשתי שהשלו אותי בקשר לחזרה לעבודה והפסדתי אופציות עבודה אחרות.