שאלה (סתם לפרוק מטען) סיימתי מכינה דרך סל שיקום. בסוף המכינה היה אבחון תעסוקתי, לאורך כל המכינה סיפרו לנו סיפורים שיש לנו סטודנטים באוניברסיטה, להנדסה, למשפטים ולמדעי המחשב (בקיצור נתנו לנו להרגיש שהשמיים הם הגבול).
בסוף המכינה כשהגענו לאבחון (היינו 30 חברה בכיתה) בחרו לכולם בלי יוצא מן הכלל כל מיני מקצועות מעפנים כאלה שהם לא בדיוק תואר, הם יותר בכיוון של קורסים, כאלה שלא צריך פסיכומטרי + בגרות בשבילם ולא לוקחים יותר משנתיים (כל מיני הנדסאים, סוכני נסיעות, ספרים, שדרני ספורט, מדריכים בחדר כושר, מורים, מנהלי לובי במלון וכו).
בקיצור אחרי כל מה ש"סיפרו לנו" הרגשתי מרומה. לא מובן לי למה בחרו לי כזה קורס כזה של שנתיים באיזה מכללת שקר בזמן שהיכולות שלי הרבה הרבה יותר גבוהות...סתם כי ביטוח לאומי מתקמצנים או שצריך להיות "ריאלי" והמקסימום שמישהו עם בעיה רפואית יכול להיות זה מורה?