פורום זכויות עובדים ודיני עבודה

שלום רב,

אודה לכם אם תוכלו להשיב לי מהר ככל האפשר, היות ועורכת הדין שאמונה מטעמכם לסייע בכל איזור חיפה, קריות וצפון איננה זמינה כבר כמה ימים ...

בעקבות המלצה חמה שקבלו עליי, פנו אליי מהחברה למת"נסים בעירי, והציעו לי לעבוד בצהרון כמדריכת אמנות. (המקצוע שלי ).
אפילו ניתנו לי שתי אופציות לבחירה... בגן או בבי"ס. הוסברו שתי משמעויות המשרה באופן כללי, מבחינת תוכן ושעות, ומה השכר לשעה...

הראיון היה טלפוני (הקלטתי ). בחרתי בגן. הובטח לי שיבוץ ליד הבית.

לאחר יומיים באתי לפגישת היכרות (רק לראות אותי )...
הכל היה "מהר מהר"...בעמידה... בכניסה למתנ"ס... ללא פרטיות... עוד מועמד ישב מאחוריי... (הסיבה לדבריה כי היא חדשה ועדיין אין לה משרד... ).
המנהלת רק רצתה לדעת אם זה כן או לא...
בכל זאת בקשתי לשבת היות והיו לי עוד שאלות... יידעתי אותה לגבי העדרויות מסויימות בגין התחייבויות קודמות... ובקשתי לדעת היכן שובצתי...
נאמר לי שבבי"ס מסויים, שזה יותר זמן. וזהו.
היא הרגיעה אותי שהצוות מופלא ומיוחד ושיהיה לי כיף איתן...

כל הסיפור הזה התרחש בשבוע האחרון לפני ה 01 בספטמבר...
קיבלתי את הצעתה וזומנתי ליומיים שאחרי למפגש... לא נאמר לי איזה...
הגעתי למפגש... ותוך כדי אותן שעות ולאחר סיומו, התחלתי לעבד את מה שראיתי ושמעתי... למעשה זומנתי לכנס סייעות בצהרונים של עירי...
חשבתי בליבי שלא יכול להיות שאני הולכת להיות סייעת... שבטח זומנתי משום שאני הולכת להיות חלק מצוות של סיינות, אבל כמדריכת האמנות... וגם דובר בראיון על איזה תחום יושם דגש...

הגיע ה - 01 בספטמבר... באנו מוקדם יותר לשיחת ריענון... ואז הפנמתי יותר ששלחו אותי להיות סייעת... הדיבורים על האמנות היו "באוויר", הכל ללא תכנית מוגדרת...

אני חייבת לציין שעדיין לא ידעתי איזה סבל מחכה לי... בחיים לא הייתי בצהרון (כזה ), גם לא ילדיי. ראיתי שניים בשנה האחרונה במסגרת מקצועי... נעימים ושקטים.

בתום השיחה הבהרתי/הזכרתי לאחראית שבאתי על תקן אחר ושאינני יכולה מבחינה בריאותית לקחת חלק בניקיונות, סחיבות, הזזות, תיזוזים, מדרגות וכו'...
הסברתי ממה שאני סובלת :
(אוסטיאוארטריטיס, מושתלת ברך ומועמדת להשתלות מפרקים נוספים, ופיברומיאלגיה לצורך העניין )... ושזה מיותר בכלל לציין, כי לא באתי על תקן סייעת...לו ידעתי זאת לא הייתי לוקחת את המשרה... וגם לא דובר על כך בראיון...
יצויין שהצהרון מתקיים במקלט קטן מלהכיל את כמות הילדים... אין פתרונות אקוסטיים והרעש מחריש אזניים עד כדי מוציא מן הדעת... לא רק לי. השירותים סתומים ומסריח מרעלים.. אפילו לא נוטלים ידיים. משתמשים באלכוהול ג'ל מהבית...

הנושא לא הופנם, וביומיים הבאים התבקשתי לעשות מטלות שאינן מתאימות לי... לגבי אחת הזכרתי שאינני יכולה, לגבי השנייה - יצאתי לבצעה למרות שידעתי שזה לא לעניין... זה היה לשמור בשער כמעט 3 שעות כמו שומר רגיל...בשמש ... נאלצתי לשבת תחת סככה נמוכה(כאבי תופת ), רחוק מהשער וחטפתי על הראש.. אפשר לחשוב שאני באמת יכולה לדעת גם מי נכנס עבור איזה ילד ... גם לא הוסבר לי מה לעשות... והתבקשתי לעשות זאת על אף שביום הראשון כבר אמרתי לה שאינני יכולה להתרוצץ ... וכמובן שזה אינו התפקיד שלי...
ביום השלישי שוב התבקשתי לעלות קומה להביא ילד... סירבתי בעדינות והסברתי שוב את המצב. (יש לי 60% נכות... זה לא מעניינם כל עוד התפקיד שיועד לי לא אמור להפריע עם קשיי )... ואגב, בית הספר אינו נגיש...

בתום היום שוחחתי עם האחראית. קוראים לזה מובילה, שהיא כמו מנהלת הצהרון. בקשתי שתשחרר אותי... הסברתי לה שזה לא פייר שהיא תסבול מחוסר תיפקודי, וזה לא פייר שאני אסבול ואפגע בבריאותי... שסה"כ עבדו על שתינו...
וגם ליצירה אין פיתרון, כי להעביר 70 ילד המחולקים לקבוצות מהמקלט (רעש, חוסר אוויר וחלונות ) לקומה למעלה ולהוריד את אלה מלמעלה למטה זה לא מעשי... מה גם שבכיתות למעלה אסור ללכלך...

באותו מעמד הודצה המובילה שהמנהלת הודתה שהיה מצידה אי שקיפות כלפיי לגבי התפקיד...

בקיצור, בערבו של היום השלישי לעבודתי בו שוחחנו יותר לעומק בצהריים, הודיעה לי ה"מובילה" ששוחחה עם המנהלת (זאת שקלטה אותי ), שאבוא עוד יום אחד ושאקבל את המגיע לי... אבל שאני צריכה להביא מכתב ובו אני מנמקת שאני עוזבת בגלל בעיות רפואיות...

אינני חושבת שאני רוצה, לא כל שכן צריכה לכתוב מכתב שאינו הסיבה האמיתי בגינה בקשתי לעזוב.. בכדי שלמנהלת הגדולה יהיה כסת"ח על זה ששיקרה והטעתה אותי...

מה אם הן עליי לעשות?

תודה רבה,

לימור