בן זוגי תבע את המעסיק שלו בביה״ד לעבודה. במהלך המשפט השופט הציע פשרה ונתן לנו כעשר דקות לדבר בינינו, הצדדים. במהלך כל עשר הדקות שוחחנו עם עורך הדין שלנו ואמרנו שהפשרה גרועה בעינינו. ניצלנו את הזמן לחישובים וכשקראו לנו לא הספקנו לשוחח עם הצד השני. עורך הדין שלנו פנה אלינו ואמר ״אני צריך שתתנו לי את המנדט לקבל את הפשרה במידה והצד השני ידחה אותה״. כמובן אמרנו שכן. הנחנו שהצד השני יסרב. כלומר חשוב להבין שעמדתנו היא לדחות את ההצעה, אלא אם הצד השני ידחה אותה, שאז נקבל על מנת להיראות ככאלו שרצו לבוא לקראתם. אמרנו את הדברים בבירור. כשחזרנו לדיון השופט פנה אל הנתבע, המעסיק, ושאל מה תשובתו. המעסיק ביקש לשמוע קודם אותנו. עורך הדין שלנו אמר שכן. אח״כ גם הצד השני אמר כן. אני חששתי להתנגד מהספסל וניתן תוקף של פס״ד. אני לא מצליחה להשתחרר מתחושת ההחמצה ומהתחושה שנעשה לי עוול. האם ניתן לערער על פסה״ד למרות שניתן בהסכמה? (לכאורה). שנית, במידה וכן - האם מנסיונכם השופט ייטה להחמיר איתנו בפעם הבאה בגלל שערערנו?