זה מה שחשבתי לכתוב בתביעה:
ב – 25/2/15 הייתי בראיון עבודה אצל רונית המנהלת/אחמש"ית לעבודה כקופאית בסניף.
לאחר שאמרתי לרונית המראיינת את גילי (46) נעניתי שכרגע למעשה היא לא צריכה קופאיות (על אף העובדה שמתפרסמת מודעת דרושים בוטרינת החנות. (מעבר לכך כשניגשתי לקופאיות לשאול בדבר המשרה השאלה הראשונה שנשאלתי זה "בת כמה את?" כנראה עפ"י דרישתה של רונית. עקב השאלה המעטתי בגילי בכעשור כדי שאוכל להגיע לפחות לראיות העבודה).
כשהערתי את תשומת ליבה של רונית לעובדה שאני שמה לב שמועסקות לתפקיד הקופאיות רק בחורות צעירות בתחילת שנות ה – 20 שלהן (אני גם עוברת הרבה ליד הסניף הזה במהלך השבוע ולא יצא לי לראות קופאיות מבוגרות יותר מגילן) נעניתי שהיא אכן מעדיפה להעסיק בחורות צעירות מאחר והן מקלידות מהר יותר על המחשב והן בעלות ראש פתוח (וזאת על סמך ניסיונה בתפקודה כקופאית בו היא העידה שהיא איטית יותר מהצעירות). עניתי לה שאני אקדמאית (מעיד על ראש פתוח לדעתי), יש לי ידע במחשב ואני בעלת יכולת הקלדה מהירה (כישורי זה לא נבחן בראיון העבודה) וכמו כן עסקתי בתחום בעבר כשעבדתי בחנות.
בתום הראיון ובחוסר חשק רשמה רונית את מס' הטל' שלי ואמרה שתחזור אלי, מיותר לציין שלא התקבלתי לעבודה. ע"כ עולה בי החשש לאפליה מחמת גיל עפ"י חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
האם זו ראייה מספקת?