דיון מהיר בבית הדין לעבודה - משמעות ההליך

עינויי דין וסחבת היא תופעה נפוצה, מוכרת ומטרידה בבתי המשפט. המחוקק ער לתופעה ובתגובה מתבצעים תיקוני חקיקה כמענה לצרכי השעה.

המצב בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ אינו שונה ובמקרים רבים אף חמור יותר. לכן נולד ההליך לדיון מהיר בבית הדין לעבודה ומיד נסביר את כל מה שחשוב לדעת.

לא סביר שבית הדין לעבודה יתפנה לדון בתביעה על אי תשלום שכר מינימום, פיצויים וקצבאות, מספר שנים לאחר הגשתה.

העובד הנפגע מבקש מענה מהיר לתביעתו מהמעסיק שלא מוכן להיעתר לו ולכן נדרשת פנייה לבית הדין לקבלת הסעד המבוקש.

מסיבה זו ואחרות בוצעו מספר תיקונים בסעיף 31 לחוק בתי הדין לעבודה בעניין הדיון המהיר והוגדרו הפרוצדורות שאותן נפרט מיד.

עיקרו של הדיון המהיר שהוא מסתיים באותו יום ובמהלכו נשמעות העדויות, מוצגים כל המסמכים ובית הדין פוסק את החלטתו.

באילו מקרים, אם כן, ניתן לפנות להליך מהיר בבתי הדין לעבודה? המדובר על רשימת מקרים ברורה וחד משמעית כפי שמפורט לעיל.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ אישי!

סדרי דין ומהות ההליך בדיון מהיר

• בתובענות לתשלום שכר עבודה, פיצויים וזכויות נלוות עד לסכום של 28,000 ₪ (נכון לחודש ינואר 2016) ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר. הסכום האמור יתעדכן מעת לעת ובהתייעצות עם שרי המשפטים והתעשייה, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
   
• בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
   
• בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק את דינו או להגיע לפשרה בהסכמת בעלי הדין, שתקבל תוקף של פסק דין.
   
• פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם נתנה רשות ערעור על ידי נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.
   
• בית דין אזורי רשאי, בין מיוזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר מהסיבות האמורות ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
   
• בית הדין רשאי בהסכמת בעלי הדין להעביר דיון מהיר לבורר שהסכים לדון בתביעה מבלי לקבל שכר, גם אם הדיון טרם החל.
   
• כתב הגנה על תביעה בדיון מהיר יוגש בתוך 15 יום מקבלת התביעה. הגשתו פטורה מתשלום אגרה.
   
• הצדדים לדיון בהליך מהיר פטורים מהגשת תצהירים בעדות ראשית.

>>> הפורום הגדול בישראל לדיני עבודה לשירותך! <<<

דוגמאות מתוך הפסיקה בהליכים שנערכו בדיון מהיר

מרי כהן פנתה בהליך מהיר לבית הדין האזורי בחיפה (דמ (חי') 22789-10-12 מרי כהן נ' אודליה כהן) בבקשה להתיר לה לתקן את כתב תביעתה המקורית.

הנתבעת ביקשה 30 יום להגשת כתב הגנה. בית הדין דחה את הבקשה וקיצר אותה ל-28 יום, בגלל שמדובר בהליך מהיר כלשון ההחלטה השיפוטית.

נוח יעקב בלנק הגיש תביעה נ' שקור שקור בתיק (דמ (חי') 23608-08-12 נח יעקב בלנק נ' שקור שקור מאפיית שוקי) על סך 32,754 ₪.

בית הדין דחה את הבקשה לדיון בהליך מהיר בזו הלשון: בשים לב לסכום התביעה, העומד על סך 32,754 ש"ח, אין מדובר עוד בהליך דיון מהיר. לפיכך, המזכירות תסב תיק זה להליך סכסוך עבודה (ס"ע).

אותה החלטה ובהקשר לגובה סכום התביעה התקבלה בתביעות נוספות כגון: דמ (י-ם) 44496-12-12 אליעזר גיטלמן נ' משרד החינוך / האגף לכוח אדם בהוראה. וגם, דמ (י-ם) 5006-11-12  צלאח שמאסנה נ' דג טעים בע"מ.

יש לך שאלות לגבי הליך מהיר בבית הדין לעבודה?
ליחצו לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין!