{if 0} {/if}

בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של נהג משאית שסובל מטחורים להכרה בפגיעה כמיקרוטראומה...
הכרה בטחורים של נהג משאית כפגיעת מיקרוטראומה בעבודה - פסק דין
×
x

כלים לחיפוש עבודה

הכרה בטחורים כפגיעת מיקרוטראומה בעבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews
Hebrew

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 28031-10-11   30 יולי 2014

לפני:

  • כב' השופטת רוית צדיק
  • נציג ציבור (מעבידים) מר יגאל ליבר

התובעים

אבי שחרור - ע"י ב"כ: עו"ד שחר בוטון

הנתבעים

המוסד לביטוח לאומי - ע"י ב"כ: עו"ד דלית מילוא

פסק דין

1.  ביום 30.7.13 מונה פרופ' מיכאל קראוס כמומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הטחורים ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו, על פי תורת המיקרוטראומה.

2. לאחר המצאת המסמכים הרפואיים הרלבנטיים נתנה חוות דעת המומחה הרפואי.

השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב -

3. מהי המחלה ממנה סובל התובע?

4. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתואר בעובדות לעיל?

5. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם מחלת התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או תוצאה של ארועים זעירים (מיקרוטראומות) שניתן לאתר בזמן או במקום?

6. ככל שיוחלט כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, אשר במצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל המבוטח? האם כל פגיעה הייתה בעלת אופי בלתי הפיך (irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים?

7. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם תנאי עבודת התובע השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה?

להלן חוות דעת המומחה

8. "התובע סובל ממחלת הטחורים. הסיבה למחלת הטחורים איננה לגמרי ידועה אך היא נגרמת מנטייה מולדת של רירית התעלה האנלית להתבלט לתוך חלל המעי עקב התרבות כלי דם בעיקר ורידיים בתוכה.

למחלה זו מספר גורמים המאיצים את התפתחותה: עצירות ממושכת; עלית הלחץ התוך בטני; שנויים בדיאטה ובסדירות האכילה המגבירים את העצירות; וחבלות חוזרות מקומיות על האזור בעיקר במצב כמו נהיגה בשטחים משובשים.

9. אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הופעת מחלת הטחורים, אך תנאי עבודתו האיצו והחמירו את התפתחות המחלה.

10. תנאי עבודתו של החולה גרמו למיקרוטראומה חוזרת ולפגיעה מקומית שהגבירה את התקדמות המחלה. הפגיעה גרמה לנזק בכך שהטחורים גדלו והתבלטו וכך החלו לדמם לחלל התעלה האנלית וגרמו לכאבים ומיחושים מקומיים.

11. פגיעות אלו לא גרמו להופעת המחלה אך גרמו במצטבר להתקדמות המחלה. פגיעות אלו במצטבר הביאו לתמונה הנוכחית של המחלה.

12. תנאי עבודתו של התובע במצטבר היו בעלי השפעה מכרעת על התפתחות המחלה יותר מאשר נתוניו האישיים. את הפגיעה אי אפשר ליחס לנקודת זמן מסוימת אלא לנזק מתמשך עם פגיעות קטנות חוזרות. הפגיעות החוזרות לא גרמו למחלה אלא החמירו אותה והאיצו את קצת התקדמותה.

13. המצב היה הפיך בכך שאם הנזק המצטבר היה נפסק, גם קצב ההתקדמות של המחלה היה איטי יותר ואף ניתן היה לגרום לנסיגת הסמנים תחת טיפול מתאים (מניעת עצירות, מרככי צואה, היגיינה מוגברת, תנאי דיאטה מתאימים וטיפול באמבטיות ישיבה ונירות)".

14. עם קבלת חוות הדעת ביקש הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה. לאחר חלוף המועד להגשת תגובה ובהעדר תגובה מטעם התובע, הופנה אל המומחה את השאלות הבאות-

א. "בסעיף 9 לחוות הדעת קבעת כי תנאי העבודה גרמו לפגיעה מקומית שהגבירה את התקדמות המחלה וכן לכך שהטחורים גדלו. הנך מתבקש להפנות למסמך רפואי עליו נסמכת קביעתך כי הטחורים גדלו. כמו כן, נא פרט מה בתנאי עבודתו של התובע גרם להגדלת הטחורים, וכיצד תנאי העבודה האיצו את התפתחות המחלה.

ב. בסעיף 12 לחוות הדעת נטען כי בטיפול מתאים קצב התקדמות המחלה היה איטי יותר וניתן לגרום לנסיגה. כמו כן הנך מפרט טיפול, עם זאת, לא ברור מחוות הדעת מדוע לא ניתן ליתן את הטיפול גם בתנאי עבודתו של התובע. נא הבהר מדוע בתנאי עבודתו של התובע המתוארים בפרק העובדות, לא ניתן ליתן את הטיפול שהוצע בחוות הדעת".

להלן תשובות המומחה לשאלות ההבהרה

15. "מתצהיר החולה מיום 29.4.12 ומבדיקת רופא ד"ר ס. סומילאן מיום 29.1.08 החולה סבל מטחורים גדולים ומבדיקה באשפוז בביה"ח אסף הרופא ביום 9.7.10 נראה שהטחורים הגיעו לדרגתם המכסימלית (דרגה 4) ואז טופלו ע"י ניתוח. תנאי עבודתו כנהג משאית עם זעזועים חוזרים באזור הטחורים, התאפקות ממושכת ותזונה לא מתאימה גרמו למיקרוטראומה חוזרת שהחמירה את מחלתו.

16. טיפול מתאים היה צריך לכלול הפסקת עבודתו כנהג משאית, מניעת עצירות, דיאטה מסודרת ומתן מרככי צואה. לא סביר שהחולה היה יכול בתנאי חייו אלו לעמוד בכל המטלות הללו כדי להפחית ולהאט את הנזק ההולך ומצטבר בטחורים".

17. עם קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה הורינו לצדדים להגיש סיכומים לתיק.

תמצית טיעוני התובע

18. חוות הדעת הינה ברורה ועונה על שאלות ההבהרה מהן עולה כי תנאי עבודתו של התובע גרמו למיקרוטראומה האיצו והחמירו את המחלה.

19. המומחה קבע באופן ברור כי תנאי העבודה היו בעלי משמעות מכרעת על התפתחות המחלה ויותר מאשר נתונים אישיים. לסיום נטען כי על פי ההלכות שיצאו מאת בית הדין הארצי לעבודה יש לקבל את התביעה.

תמצית טיעוני הנתבע

20. המומחה קבע באופן מפורש כי הטחורים לא הופיעו כתוצאה מעבודת התובע. הנתבע מודע לכך כי המומחה קבע כי עבודת התובע החמירה את מצב הטחורים עם זאת, המומחה לא משיב כנדרש לשאלת ההבהרה בה התבקש להפנות את ביה"ד והצדדים למסמך על פיו קבע כי הטחורים גדלו.

21. המומחה מפנה לתצהיר התובע שאיננו מסמך רפואי, עוד מפנה המומחה למסמך רפואי לפיו מדובר בטחורים גדולים אך אינו מפרט או מפנה למסמך לפיו הטחורים החמירו.

22. בשים לב לקביעה כי אין קשר סיבתי בין הופעת הטחורים לעבודה, קיימת חשיבות רבה להצגת הנתונים לפיהם הטחורים החמירו.

23. המומחה לא מבהיר מדוע לא ניתן היה ליתן טיפול מתאים תוך כדי עבודתו ולא ברור מדוע לא ניתן לשנות את תזונת התובע במהלך עבודתו. כמו כן העובדה כי התובע נסע בדרכים אינה מחייבת אכילת מזון שאינו בריא. כן לא ברור מדוע תנאי עבודתו לא מנעו עשיית אמבטיות (לפני ואחרי העבודה).

24. המומחה לא התייחס למשך זמן הנסיעה בדרכים המשובשות אלא קבע ללא נימוק כי הנסיעה בדרכים משובשות מחמירה את המצב.

25. אמנם דרך המלך הינה לקבל את חוות דעת המומחה הרפואי, כאשר זו אינה נסתרת. בענייננו המומחה לא השיב כנדרש לשאלות וכן נוכח הקביעה כי לא מדובר בקשר של גרימה אלא של החמרה, לא נימק את קביעתו בעניין החמרת מצבו של התובע ולא הפנה לחומר רפואי כפי שהתבקש. על כן אין מקום להסתמך על חוות הדעת.

26. לסיכום טען הנתבע כי דין התביעה להידחות ולחילופין יש מקום למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף .

דיון והכרעה

27. בהתאם להלכות שהתווה בית הדין הארצי חוות דעת המומחה מטעמו הינה בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. 

(ראו: דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר,עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי).

28. כמו כן בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין

(ראו: דב"ע 411/97  דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו], וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

29. בחוות הדעת קובע המומחה באופן חד משמעי וברור כי אומנם תנאי העבודה לא גרמו להופעת המחלה, עם זאת גרמו הם להחמרת המחלה. עוד נקבע כי תנאי העבודה במצטבר היו בעלי השפעה מכרעת על התפתחות המחלה יותר מאשר נתוניו האישיים.

30. הנתבע סבור כי המומחה לא השיב לשאלות שהופנו אליו על כן משמדובר בהכרה על דרך החמרה ובהעדר הנמקה מטעם המומחה, יש להורות על דחית התביעה או לחילופין להורות על מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף .

נקדים ונבהיר כי לא מצאנו ממש בטענות הנתבע.

אמנם צודק הנתבע בטענתו כי תצהיר התובע איננו מהווה מסמך רפואי, עם זאת לית מאן דפליג כי בדיקת ד"ר ס. סומילאן מיום 29.1.08 ובדיקה במהלך אשפוז בביה"ח אסף הרופא ביום 9.7.10, הינם מסמכים רפואיים.

על יסוד מסמכים אלה נסמך המומחה כראיה להחמרה במצב הטחורים של התובע - עד כדי הגעתם לדרגה מקסימלית בעטיו נדרש התובע לניתוח.

31. זאת ועוד. המומחה מציין כי בבדיקה בשנת 2008 הטחורים היו גדולים ובבדיקה משנת 2010 הגיעו לדרגתם המקסימלית ולפיכך הצדיקו ניתוח. מניסוח זה בלבד ניתן ללמוד כי מדובר בהחמרה. הנה י כן, תוצאת הדברים היא כי אין לקבל את טענת הנתבע לפיה המומחה לא הפנה למסמך ממנו נלמד כי מצב הטחורים החמיר או לא נימק קביעתו.

32. בהתאמה דין טענות הנתבע בעניין התנאים אשר החמירו את המצב ומדוע לא ניתן היה ליתן טיפול במהלך העבודה - להידחות.

נבהיר כי תחילה קבע המומחה כדלקמן-"תנאי עבודתו כנהג משאית עם זעזועים חוזרים באזור הטחורים, התאפקות ממושכת ותזונה לא מתאימה גרמו למיקרוטראומה חוזרת שהחמירה את מחלתו". 

על יסוד האמור וכנקודת מוצא קבע המומחה כי הטיפול המתאים היה צריך לכלול בראש ובראשונה הפסקת עבודת התובע כנהג משאית אשר גרמה לחבלות חוזרות ומקומיות על האזור, כמו גם להתאפקויות ממושכות.

יתר השינויים עליהם המליץ המומחה (תזונה, היגיינה מוגברת, מתן תרופות  וכיוצב') הינם נלווים לנקודת המוצא ולהמלצה הבסיסית על פיה היה על  התובע להפסיק עבודתו כנהג משאית. לפיכך, ברי כי ללא הפסקת עבודתו כנהג משאית, ככל שהיה התובע פועל לפי יתר ההמלצות לא היה בדבר כדי לסייע באי החמרת המצב.

33. הלכה פסוקה היא כי בית הדין יאמץ דעתו של בעל המיומנות הרפואית שמונה על ידו להכריע בשאלות שהכרעה בהן דורשת מיומנות רפואית. בנסיבות מקרה זה, לא מצאנו טעם ממשי לסטות מהלכה זו. חוות הדעת הינה הגיונית, ברורה ומעוגנת בממצאים העובדתיים אשר הועברו לעיון המומחה.

סוף דבר

34. התביעה להכרה במחלת הטחורים ממנה סובל התובע, תוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה .

35. בשים לב לתוצאה אליה הגענו ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪.

ניתן היום, ג' אב תשע"ד, (30 יולי 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נציג ציבור מעבידים מר יגאל ליבר     רוית צדיק, שופטת


עדכון אחרון: 12/05/2019 11:53   
תגיות בעמוד:   המוסד לביטוח לאומי    פסקי דין   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc