{if 0} {/if}

סייעת בגן ילדים דתי פוטרה מעבודתה בגלל שנכנסה להריון מחוץ לנישואים! מה קבע בית הדין לעבודה?
האם ניתן לפטר אשת חינוך במוסד דתי שנכנסה להריון מחוץ לנישואים?
x

הפלו אותך בעבודה? פני/ה לעורך דין 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

פיטורי אשת חינוך במוסד דתי בגלל הריון מחוץ לנישואים

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews
Hebrew

המקרים בהם אישה מחליטה להיכנס להריון מחוץ לנישואין, לרבות מתרומת זרע, ולשמש כאם יחידנית, הולכים ומתרבים יותר ויותר בחברה הישראלית.

יחד עם זאת, אין ספק כי הדבר נפוץ בעיקר בקרב בנות המגזר החילוני, בעוד שהוא אינו נפוץ בקרב המגזר הדתי, בהיותו נוגד את ערכי הדת המקובלים. 

על רקע זה נשאלת השאלה האם במקרה שבו מי שמשמשת כאשת חינוך במוסד חינוך דתי מחליטה להיכנס להריון מחוץ לנישואין, בעודה רווקה, אזי הדבר מקנה למוסד החינוכי את הזכות לפטרה, מהטעם שהדבר נוגד את ערכי הדת וחיי המשפחה שהמוסד מבקש להקנות לתלמידיו.

כלומר, האם המדובר בהליך פיטורים חוקי ולגיטימי במקרה כזה או לאו.

במסגרת הליך ע"ב 1298/03 לאה רחום נ' מדינת ישראל נדון מקרה ובו סייעת חרדית בגן ילדות של אגודת-ישראל, פוטרה לאחר שנכנסה להריון מחוץ לנישואין מהטעם שהסייעת פעלה בניגוד לתקנון הצניעות החל עליה, וזאת בהתאם לקבלת היתר על ידי הממונה על חוק עבודת נשים, לפי סעיף 9 לחוק זה.

קודם לפיטורי הסייעת פנתה הרשת לממונה על חוק עבודת נשים בבקשה לקבל היתר לפטר את הסייעת. הרשת נימקה זאת בסיבה שהריון של עובדת רווקה, דהיינו, הריון ללא חופה וקידושין, הנו הפרת משמעת חמורה ביותר, התנהגות המנוגדת לדין תורה ומצוות, הנחיות השולחן הערוך, ודיני הצניעות והמסורת וכן הינה התנהגות האסורה על עובדי הרשת.

הממונה על חוק עבודת נשים נתנה את ההיתר לפיטורי הסייעת מהטעם לפיו היותה של הסייעת בהריון ללא נישואין, הנה בניגוד לתקנון הצניעות עליו חתמה טרם הכנסה לעבודה, ומהווה הפרת משמעת חמורה ואובדן כישורים לשמש כעובדת ברשת.

הממונה קבעה כי הפיטורין אינם קשורים להריון אלא לדרך בה בחרה העובדת להיכנס להריון ללא נישואין, וכי לו הייתה התובעת נשואה ובהריון וודאי שלא היתה מפוטרת.

הסייעת עתרה לביטול החלטת הממונה, אך נדחתה על ידי בית הדין לעבודה. פסק הדין קבע כי קביעתה של הממונה, כי הפיטורים לא נעשו בקשר להריון הנה החלטה סבירה, שכן עולה מהראיות כי התובעת לא פוטרה בשל הריונה אלא בשל התנהגותה או אורח חייה, הנוגד את השקפת העולם החרדית, ואשר נחשף כאשר הודיעה על הריונה.

במסגרת הליך תע"א 12137-09 פלונית נ' אלמונית אשר נדון בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נדון מקרה ובו מורה באולפנה דתית הודיעה לאולפנה, על היותה בהריון ועל בחירתה להרות כרווקה, כאם יחידנית.

כפועל יוצא מכך החליטה הנתבעת להפסיק את העסקתה של המורה, מהטעם שהדבר נוגד את ערכי דרך החינוך של האולפנה לחיי משפחה.

בית הדין דן, בין היתר, בסוגיה האם החלטת הפיטורים במקרה זה מהווה אפליה אסורה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988, או שהיא חוסה בצילו של החריג הקבוע בסעיף 2(ג) לחוק זה, בשל אופיו ומהותו של התפקיד שביצעה המורה באולפנה, או שהיא נעשתה בהתאם לסעיף 18 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, אשר מתיר למועצה לחינוך ממלכתי דתי להפסיק העסקה של מורה בחינוך הדתי משיקולים דתיים.

לגבי סעיף 18 לחוק חינוך ממלכתי, אשר מתיר למועצה לחינוך ממלכתי דתי להפסיק העסקה של מורה בחינוך הדתי, קבע בית הדין כי במקרה דנן הודיעה המועצה כי יש לעשות הבחנה בין מורה אם חד הורית המלמדת בעת הריונה, לבין מורה המלמדת לאחר לידתה.

מאחר שהמורה שהתה ממילא בחופשה ללא תשלום וביקשה לחזור וללמד רק לאחר תום חופשת הלידה שלה, מכאן שעמדת המועצה היתה שלא היתה כל מניעה להמשיך את העסקתה של המורה לאחר לידתה.

לפיכך נקבע שהאולפנה פעלה בניגוד לעמדת המועצה, שהנה הגוף המוסמך להורות על הפסקת העסקת מורה מטעמים דתיים בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק חינוך ממלכתי. עם זאת הובהר שאין באמור כדי לשלול את סמכות האולפנה לפעול בהתאם להוראות סעיף 2 (ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בית הדין ציין שאין חולק כי הטעם היחיד לפיטורי המורה היה בחירתה להורות בעודה רווקה, דבר שלטענת האולפנה נגד את הערכים שהיא מבקשת להנחיל לתלמידותיה.

לפיכך, יש להכריע האם נימוק זה מהווה אפליה אסורה בניגוד לסעיף 2(א)(5) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, או שהוא אינו מהווה אפליה מאחר שהוא מתחייב מאופיו או ממהותו של התפקיד או המשרה, כאמור בסעיף 2(ג) לחוק.

בית הדין קבע כי מאחר שהאולפנה הנה בית ספר שמיועד למגזר הדתי-לאומי, אזי יש לה זכות מלאה לקבוע את העקרונות ואת הצביון שלה, וזאת נוכח המגזר הדתי-לאומי שבא במיוחד ללמוד בבית הספר זה, ולנוכח הרצון לתת מענה חינוכי למגזר זה בלבד.

כמו כן יש חשיבות להוראות חוק חינוך ממלכתי, אשר מגדיר את החינוך הממלכתי הדתי כחינוך לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית.

מכוח הוראות אלו, קבע בית הדין כי בכל הנוגע לחינוך ולהוראה יש רלוונטיות לבחינת אורח חייו של המורה באותו מוסד. שיקול הנוגע לאורח חייו של אדם לעניין העסקתו כעובד הוראה בחינוך הממלכתי דתי, הנו שיקול רלוונטי להמשך העסקה.

למורה תפקיד חינוכי ממדרגה ראשונה ועליו לשמש דוגמא ומופת ומודל לחיקוי בקרב תלמידיו, וכי לחלק ממעשיו בחייו הפרטיים ישנה השלכה להיותו מורה, המהווה מודל לחיקוי.    

לפיכך, יש מקרים בהם לא ניתן לקבל המשך העסקה של מורה בבית ספר  דתי, כאשר אורח חייו, אמונתו ו/או קוד הלבוש שלו אינם עולים בקנה אחד עם הנדרש ועם אורח חיים דתי ונוהג באותו מגזר בו הוא עובד.

בנסיבות אותו התיק קבע בית הדין שהחלטת האולפנה שלא לאפשר למורה להמשיך וללמד באולפנה לאחר סיום חופשת הלידה, מאחר שהמורה מימשה את זכותה להורות כאם יחידנית, איננה סבירה ומידתית, ואיננה עומדת בקנה אחד עם הוראות סעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

האולפנה לא שקלה שיקולים נוספים רלוונטיים ולא נתנה כל ביטוי לזכויות המורה שהנן זכויות כבדות משקל כמו זכותה להורות וזכותה להמשיך בעיסוקה כמורה במגזר שלה, בהיותה אדם דתי ומאמין, שבחר לממש את זכאותו להורות בגיל מאוחר.

עסקינן במורה בת 41 במועד הגשת התביעה, שמקיימת אורח חיים דתי ואילו השקפת העולם שלה עולה בקנה אחד עם ערכי האולפנה, וששואפת לזוגיות אולם לצערה לא הצליחה לממש זאת.

המורה החליטה בלית ברירה להרות כאם יחידנית תוך הסתמכות על פסקי הלכה הקובעים שאין מניעה הלכתית לעשות כן. לפיכך אין המדובר במקרה בו המורה התריסה כנגד הדת, או יצאה כנגד ערכי האולפנה או שפעלה בגלוי כדי למגר את ערכי האולפנה.

לפיכך היה על האולפנה לשקול את מצבה הייחודי של המורה ולאפשר לה להמשיך וללמד.

מאחר שהמורה לא ביקשה לחזור וללמד באולפנה כי אם עתרה רק לקבלת פיצויים, פסק לה בית הדין פיצויים בסך 50,000 ₪ בגין הפיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין פסק למורה גם פיצויים נוספים, לרבות מאחר שהיא פוטרה ללא שימוע, וכן ללא היתר מטעם הממונה על חוק עבודת נשים.

יצויין, כי בית הדין בתיק זה אבחן את החלטתו מההחלטה אשר ניתנה בתיק לאה רחום אשר נזכר לעיל, מהטעם הבא:

"בשולי הדברים נציין כי יש לאבחן בין מקרה זה לבין המקרה שנדון בהליך ע"ב (ת"א) 1298/03 לאה רחום - מ"י מיום 19.1.2006 שכן שם נקבע כי "לא עובדת היות המורה אישה ורווקה הוביל לפיטוריה אלא אורח החיים אותה ניהלה בהיותה אישה רווקה".

במקרה דנן אין חולק כי המורה מנהלת אורח חיים דתי, חונכה ורואה את דרכה בחלק בלתי נפרד מהדרך בה חונכה ושואפת גם להקים זוגיות לעתיד לבוא וכך גם אנו מאחלים לה, לעתיד לבוא".

ברם, המדובר באבחנה בעייתית לכאורה, שכן גם לגבי לאה רחום צויין שהנה אישה חרדית, בדיוק כשם שצויין לגבי המורה מהאולפנה. למעשה, קביעת בית הדין לפיה לאה רחום פוטרה בגלל אורח החיים שהיא ניהלה בעודה רווקה, נבעה אך ורק מהעובדה לפיה היא בחרה להיכנס להריון בעודה רווקה, דבר שלכאורה נוגד את ערכי הדת.

ברם, כך גם בחרה המורה מהאולפנה. גם הממונה על חוק עבודת נשים ציינה כי לו היתה לאה רחום נכנסת להריון בעודה נשואה ודאי שלא הייתה מפוטרת.

כלומר, לאה רחום פוטרה בגלל שהיא נכנסה להריון מחוץ לנישואין, דבר שנוגד את ערכי הדת של רשת הגנים של אגודת ישראל. בכך, לכאורה, אין לאה רחום שונה מאותה מורה באולפנה.

יחד עם זאת, יתכן שההבדל בין השתיים נובע אולי מהאופן לפיו כל אחת מהן נכנסה להריון.

לגבי המורה מהאולפנה צויין שהיא נכנסה להריון בהסתמך על פסקי הלכה, כך שבמקרה שלה יתכן שהדבר נבע אולי מתרומת זרע של גוי, כפי שמקובל על ידי רבנים מסויימים. לגבי הסייעת לא צויין באילו נסיבות היא נכנסה להריון, אם כי צויין שבהודעתה למפקחת על הגנים היא כתבה: "מצ"ב אישור הריון. אין צורך לדעת את הסיבות".

כלומר, ההבדל בין שני המקרים נובע מכך שאורח חייה של המורה מהאולפנה היה דתי, וכי כניסתה להריון מחוץ בעודה רווקה נעשתה אף היא בהתאם לפסקי ההלכה, בעוד שאורח חייה של הסייעת לא היה דתי, כפי שהדבר נלמד לכאורה מאופן כניסתה להריון בעודה רווקה.

שאלות? פנה/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-2000

עדכון אחרון: 23/06/2016 14:33   
תגיות בעמוד:   נשים בעבודה   
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc