{if 0} {/if}

ישנם מקרים שבהם ניתן להוכיח כי התקף לב התרחש בשל אירוע חריג בעבודה וכך תתקבל הכרה במקרה כתאונת עבודה לפי חוק...
התקף לב בזמן העבודה יכול להיות מוכר כתאונת עבודה!
x

נפגעת בעבודה? פנה/י לעורך דין 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

עברת התקף לב בזמן העבודה? זאת תאונת עבודה!

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews
Hebrew

התקף לב הינו כינוי עממי לאוטם שריר הלב. אוטם שריר הלב מתרחש כאשר נוצרת חסימה פתאומית בעורק כלילי שמזרים דם לשריר הלב.

החסימה נוצרת עקב סתימה של דפנות העורק הכלילי בשל הצטברות כולסטרול ותאי דלקת, או עקב היווצרות קריש דם שחוסם את חלל העורק. חסימה זו עלולה לגרום לפגיעה חריפה בתאי שריר הלב שאינם מקבלים אספקת דם, ואף להביא למותם, ולכן מצריכה טיפול חירום מיידי.

תאונת עבודה הנה תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו, או תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. כך קובע סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

ככלל, כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, יש להוכיח שהתאונה התרחשה בזמן העבודה ושהיא נגרמה עקב העבודה עצמה.

ההכרה בתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי מזכה את הנפגע בקבלת קצבאות וזכויות רפואיות שונות, שנועדו לסייע לו במהלך התקופה שבה הוא איבד את כושר עבודתו עקב התאונה וכפועל יוצא מכך את הכנסתו.

לשם מימוש זכויותיו של נפגע תאונת עבודה מול ביטוח לאומי יש להגיש טפסים מסויימים בפני המוסד, לצרף מסמכים רפואיים ובמידת הצורך גם להופיע בפני ועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו.

התנאים להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

מן האמור לעיל עולה איפוא, שעל מנת שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח שהוא התרחש בזמן העבודה ועקב העבודה.

יחד עם זאת יתכנו מקרים שיוכרו כתאונת עבודה למרות שהעובד לקה בהתקף לב זמן קצר לאחר סיום עבודתו וזאת מאחר שלעתים התקף הלב מתרחש רק מספר שעות לאחר קרות האירוע בעבודתו שגרם להיווצרות ההתקף.

כדי להוכיח שהתקף לב אירע עקב העבודה, יש להוכיח את קיומם של שלושה תנאים כפי שנפרט מיד.

אירוע חריג

התקף הלב התרחש לאחר אירוע נפשי ו/או פיזי חריג ביחס לעבודתו של העובד, אשר אינו קורה בדרך כלל ואינו מתאים לאופי העבודה שלו.

הקביעה האם אכן אירע אירוע חריג בעבודת העובד הינה קביעה עובדתית-משפטית, הנשענת על חומר הראיות שלפני הערכאה הדיונית. כך נקבע בהליך ת"ב נה/0-150 מיכאל שביט נ' המוסד לביטוח לאומי.

חריגות האירוע הנטען נבחנת באופן סובייקטיבי לגבי כל עובד בנפרד. יחד עם זאת, על העובד עצמו עדיין מוטלת החובה להביא ראיות אובייקטיביות, על מנת להוכיח את עצם קיומו של המאמץ או האירוע החריג וכן את עוצמתו.

על העובד מוטל הנטל להוכיח את קיומו של האירוע החריג ועליו להביא ראשית ראיה לכך שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה, וזאת כפי שנקבע בהליך בג"ץ 1262/94 זילברשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה.

מצד שני, יש לבחון את השאלה אם אירוע מסוים הנו אירוע חריג  באופן סובייקטיבי ולגבי העובד המסויים, וזאת כאמור בהליך עב"ל 34697-06-12 לאופולד נ' המוסד לביטוח לאומי.

עומס, מתח ולחץ עבודה, אשר קיימים באופן קבוע ומתמשך, אינם נחשבים כאירוע חריג או מאמץ מיוחד. שכן, מדובר במצב שגרתי, שאופייני לעבודה הנדונה, להבדיל ממצב חריג וחד פעמי. לעומת זאת, עומס עבודה שאירע באופן חריג ומיוחד, סמוך למועד קרות הלב, יכול לענות על תנאי זה.

דוגמאות נוספות למקרים בפסיקה שהכירו בהתקף לב כתאונת עבודה, עוסקות במצבים בהם העובד פוטר באופן דרמטי ומפתיע, או כאשר המעסיק הטיח בעובד ביקורת חריפה והאשמות קשות במיוחד, או כאשר העובד ניהל ויכוח ויכוח קולני וחריג החורג מגדר ויכוחים רגילים במקום העבודה ועוד.

קשר סיבתי

קיים קשר סיבתי רפואי בין התקף הלב והאירוע החריג וזאת בסבירות העולה על 50%. אחת האינדיקציות לכך היא סמיכות הזמנים שבין מועד האירוע החריג לבין מועד התקף הלב.

עוד יצויין כי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות, אם כי לטובת עובד שכיר בלבד ולפיה כאשר תאונה התרחשה במהלך העבודה, חזקה עליה שמדובר בתאונת עבודה.

השפעת האירוע החריג

היקף השפעת האירוע החריג על גרימת התקף לב אינו פחות מהשפעת גורמי סיכון בריאותיים אחרים שיש לעובד, אם וככל שיש לו כאלו, כגון יתר לחץ דם, עישון וכדומה.

הכרעת בית הדין לעבודה והכרה בנפגע עבודה לאחר התקף לב

במסגרת הליך ב"ל 15428-09-16 ש.פ. נ' המוסד לביטוח לאומי, אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נדונה תביעה של עובד כלפי המוסד לביטוח לאומי, להכרה בהתקף לב שאירע לו כתאונת עבודה.

תיק זה עסק בעובד שהועסק כמנהל מחלקת הירקות בסניף שופרסל בכפר ורדים ואשר גם שימש כנציג העובדים במקום העבודה.

העובד לקה בהתקף לב ביום 21.8.2014, כאשר לאחר צאתו מהעבודה באותו היום, הוא פנה לסניף קופת חולים, שם הוא נבדק על ידי רופא, לאחר מכן הוא פנה לסניף טר"ם בנהריה ומשם הוא פונה בנט"ן לבית חולים.

העובד טען כי התקף הלב שלו נגרם בשל שני ויכוחים שהוא ניהל ביום זה עם עובדות הסניף וכי שני הויכוחים הללו מהווים אירוע חריג שכתוצאה ממנו הוא לקה בליבו.

פסק הדין מיום 27.6.2018 קבע, בהסתמך על עדויות של עובדים נוספים בסניף, כי העובד לא עמד בנטל להוכיח את עצם התקיימות הויכוח הראשון, את נסיבותיו ואת חריגותו, אך הוא עמד בנטל להראות כי הויכוח השני אכן התקיים, אלא שקיים ספק בנוגע לחריגותו בהשוואה לשגרת עבודתו היומיומית של העובד.

בית הדין פסק כי בניגוד לטענתו של העובד לפיה הוא אדם רגוע וכי לא היו לו ויכוחים כאלה בעבר, העידו עובדים אחרים כי העובד הוא אדם עצבני, לא רגוע ומהיר חימה, הנוהג להתעמת עם עובדי הסניף כדבר שבשגרה, ואף לפנות למנהל הסניף במקרים רבים בנוגע להתפרצויות או לוויכוחים עם עובדים או בנוגע אליהם.

בהתחשב בספק הנ"ל לגבי חריגות אירוע הוויכוח השני, ובסמיכות הזמנים שבין אירוע הוויכוח השני לבין קרות התקף הלב, החליט בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יבדוק את שאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין הויכוח השני להתקף הלב, וכן את שאלת השפעת האירוע על קרות התקף הלב לעומת השפעת גורמי סיכון אחרים אחרים.

המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי העובד אמנם סובל ממחלה טרשתית חסימתית בשלושת העורקים הכליליים בלב, כפי שהודגם בצנתור שלו, אולם התקף הלב שלו נגרם עקב גירוי פתאומי וחזק של מערכת העצבים הסימפטתית של העובד וזאת עקב מאמץ גופני חריג בעוצמתו ו/או עומס נפשי בעל עוצמה וממדים חריגים וללא קשר למחלתו.

עוד קבע המומחה הרפואי כי כדי לקבוע קשר סיבתי חייבים להתקיים שני תנאים. התנאי הראשון, הנו קיום של אירוע נפשי ו/או פיזי חריג בעוצמתו, אולם המדובר בתנאי שאותו על בית הדין לקבוע.

התנאי השני הנו תחילתם של הסימפטומים בצמוד לאירוע החריג, כאשר תנאי זה התקיים במקרה דנן, מאחר שהסימפטומים של התקף הלב של העובד הופיעו כבר במהלך אירועי יום ה-21.8.14.

כמו כן, לאור גילו של העובד, הצנתור שנעשה לו וגורמי הסיכון הבריאותיים שלו, הסיכון להתפתחות התקף לב אצלו היה בסדר גודל של 2%–4% בלבד, לשנה. כלומר, סיכוי ממוצע של למעלה מ- 95% כי דבר לא היה קורה במשך שנה מיום ה-21.8.14.

לפיכך, קבע המומחה הרפואי כי במידה ובית הדין יקבע כי הויכוח השני מהווה אירוע חריג, אזי ניתן יהיה לקבוע קשר סיבתי בינו לבין קרות התקף הלב.

בית הדין קבע כי אכן יש לראות באירוע הוויכוח השני משום אירוע חריג, וזאת מהטעמים הבאים. ראשית, חריגות האירוע צריכה להיבחן באופן סובייקטיבי לגבי העובד, בעוד שעדות העובד בדבר תחושותיו במהלך הוויכוח השני ובעקבותיו לא נסתרה במהותה.

שנית, ככל שקיים ספק, ראוי שהוא יפעל לטובת העובד. שלישית, קיומם של ויכוחים קודמים במקום העבודה אין בו כשלעצמו כדי לחייב את המסקנה כי האירוע מיום 21.8.14 אינו בגדר אירוע חריג, וזאת כפי שנקבע בהליך עב"ל 27065-05-14 ציונוב נ' המוסד לביטוח לאומי וכן בתיק עב"ל 1285/04 בנרויה נ' המוסד לביטוח לאומי.

בהתאם לאמור לעיל, קבע פסק הדין כי התקף הלב בו לקה העובד ביום 21.8.2014 יוכר כתאונת עבודה.

קראו עוד: אדם לקה בהתקף לב בשל "כמעט תאונה" בדרכו לעבודה וקיבל הכרה כנפגע עבודה


עדכון אחרון: 09/08/2018 08:49   
תגיות בעמוד:   המוסד לביטוח לאומי    מידע לשכירים   
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc