|
מעשה במעסיקה שהעסיקה נערים בניגוד לחוק עבודת נוער, התשי"ג- 1953 (להלן: "חוק הנוער") והורשעה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
להלן תובא בפניכם סקירה של הליך ת"פ (אזורי) 1381-09 מדינת ישראל נ' א.ש.ע.מ. יזמות ועסקים בע"מ.
החוק הישראלי כולל חקיקת רבה שתכליתה היא סוציאלית, כלומר שמירה על זכויות עובדים. חוקים אלו מכונים חוקי המגן.
חוקי מגן הם חוקים המכונים בשפה המשפטית חוקים קוגנטים. אלו הם חוקים שהצדדים לחוזה העסקה (עובד ומעביד) לא יכולים להתנות עליהם.
לדוגמא, עובד ומעביד אינם יכולים להסכים כי עובד יעבוד בלא כל יום מנוחה, משום שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"ג- 1953 אוסר על כך.
בנוסף, עובד ומעביד לא יכולים להסכים כי העובד ירוויח פחות מאשר שכר מינימום, משום שחוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987 אוסר על כך ואין להתנות עליו.
בין חוקי המגן הקיימים בדין הישראלי, ישנו גם חוק ספציפי שעוסק באוכלוסיית עובדים שהיא חלשה במיוחד, והיא אוכלוסיית בני הנוער.
חוק עבודת נוער אוסר על העסקת נערים בשעות הלילה, בנוסף אוסר חוק העסקת נוער להעסיק נערים ללא מתן יום מנוחה שבועי.
חוק עבודת נוער אף מחייב מעסיק להחזיר במקום העבודה פנקס עבודה אישי לכל נער העובד אצלו, תכליתו של הפנקס הוא ניהול מעקב צמוד על שעות העבודה של הנער, זאת כחלק מהצורך לשמור על אותה אוכלוסיית עובדים שחשופה כאמור לפגיעה וניצול.
חוקי המגן במדינת ישראל הנם חוקים מיוחדים, שמקימים את האפשרות להגיש כתב אישום פלילי במקרים שבהם החוק לא מקויים.
קיימת תפיסה מסוימת או היעדר מודעות לעובדה שדיני עבודה הם לא רק יחסים בין עובדים למעבידים, ולא רק הסכמים קיבוציים וכיו"ב.
בתחום דיני העבודה מתנהלים גם תיקים פליליים לכל דבר ועניין. מעסיק העובר על חוקי העבודה יכול למצוא את עצמו בכלא, או משלם קנס כבד.
את דיני העבודה לא אוכפת המשטרה להבדיל ממקרים של עבירות פליליות אחרות, אלא מפקחים של משרד הכלכלה (התמ"ת לשעבר).
המקרה של א.ש.ע.מ. יזמות ועסקים בע"מ
חברת א.ש.ע.מ יזמות (להלן: "החברה") הפעילה מסעדה באזור אשקלון. היא הועמדה לדין בבית הדין לעבודה בגין מספר עבירות פליליות על חוקי העבודה.
החברה הואשמה בין היתר בכך שהיא העסיקה נערים יותר משמונה שעות, בניגוד לחוק עבודת נוער. עוד היא הואשמה בכך שהיא העסיקה נערים ללא פנקס עבודה, ובמשך ימים רצופים ללא יום מנוחה.
החברה גם הואשמה בכך שהיא העסיקה נערים בלא לפרט להם את תנאי העסקתם, זאת בניגוד לחוק הודעה לעובד, התשס"ב- 2002.
העבירות הללו התגלו לאחר ביקורת שנערכה במסעדה ע"י פקחים מטעם משרד הכלכלה.
טענות החברה
החברה טענה כי המדינה לא הוכיחה את הטענות ברמה הנדרשת במשפט פלילי מעבר לכל ספק סביר.
בנוסף, ניסתה החברה להתבסס על סתירות שהתגלו בין גרסאות העובדים שניתנו בפני החוקרים לבין גרסאותיהם בבית המשפט.
טענות המדינה
המאשימה הציגה אסמכתאות, עדויות של עובדים. כמו כן, טענה המדינה כי יש להעדיף את גרסאות העובדים שניתנו בפני חוקר משרד התמ"ת, להבדיל מהעדויות שניתנו בבית המשפט.
הכרעת בית המשפט
בית הדין האזורי לעבודה יצא מנקודת הנחה לפיה חלק מהחוקים בהם הואשמה החברה, מטילים בעצם על החברה את הנטל להוכיח כי האישומים נגדה אינם נכונים.
כך לדוגמא, על מעסיק הנטל להוכיח כי נתן לעובד הודעה על תנאי העסקתו. כמו כן, ככל שמעסיק לא מחזיק פנקסי עבודה לנערים, הנטל מוטל עליו להראות כי הוא הוציא כאלו פנקסים.
בנוסף, החברה הואשמה גם בכך שלא החזיקה בשלט המפרט את תנאי העסקה כמתבקש מחוק שכר מינימום.
גם בעבירה זו היא הורשעה, לאור העובדה כי שלט כזה פשוט לא היה במסעדה, ודי בגרסתו של המפקח שערך ביקורת במקום כדי להוכיח זאת.
בית הדין לעבודה הרשיע את החברה בביצוע העבירות והמדינה הוכיחה את ביצוע העבירות.
בית הדין קבע בפסק הדין:
"אין להמעיט בחשיבותם של הוראות חוק עבודת נוער. חוק עבודת הנוער נחקק מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על אוכלוסיית הילדים והנוער ועל מנת למנוע את ניצולם על ידי מעסיקים. מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בין לאומיות אשר שמו להן במטרה לבער העסקתם של ילדים מתחת לגיל 18 בעבודות שיש בהן חומרים מסוכנים, עבודה בשעות רבות ובשעות הלילה".
העסקת בני נוער חשובה גם למעסיק וגם לנערים שמא ירכשו אלו מיומנויות עבודה וערכים לעבודה ויסייעו בפרנסת המשפחה.
למרות זאת, חשוב שמעסיקים ידעו כי יש לשמור שמירה קפדנית על זכויות נערים במקום העבודה, וימלאו אחר הוראות החוק בעניין.
הסנקציה על הפרה של הוראות אלו היא פלילית, משום שהמחוקק רואה בחומרה פגיעה בזכויות בני נוער במקום העבודה וניצולם על ידי מעסיקים.
רוצה להתייעץ עם עורך דין מנוסה לגבי חוק העסקת בני נוער?