x
חיפוש באתר
פורום זכויות עובדים ודיני עבודה
התחברות בפורום:
נושא
מחבר
תאריך ושעה
15/06/2014 08:55
התחלתי לעבוד ב2006 ב2010 הייתה לי תאונת עבודה ולא עבדתי במשך שנה ב2011 חזרתי לעבודה עד היום
השאלה שלי שהמעביד מחשב לי את הימי חופש לפי וותק של 4 שנים מלאחר התאונת העבודה האם זה בסדר ?
השאלה שלי שהמעביד מחשב לי את הימי חופש לפי וותק של 4 שנים מלאחר התאונת העבודה האם זה בסדר ?
16/06/2014 08:57
זכויות צוברות וותק בעת היעדרות עקב תאונת עבודה/ פגיעה בעבודה
יחסי עובד מעביד נשמרים במהלך תקופת היעדרות בשל אי כושר עבודה עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבוד, אולם אין מדובר ביחסי עבודה מלאים ולכן רק חלק מהזכויות ימשיכו לצבור וותק:
•
פיצויי פיטורין – לפי תקנות פיצויי הפיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 , סעיף 10 הפסקות שאינן באות במנין לעניין קביעת סכום הפיצויים, 10(4): "הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה." משמעות הסעיף, הוא שהוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורין אינו כולל היעדרות עד 30 יום לצורך מחלה. ימי ההיעדרות מעבר ל- 30 הימים המוזכרים בחוק יכללו לצורכי הפיצויים.
•
חופשה שנתית – לפי חוק החופשה השנתית, במניין ימי החופשה לא יובאו בחשבון ימי היעדרות בשלאי יכולת לעבוד מחמת תאונה או מחלה. בנוסף מכיוון שהחופשה השנתית היא פונקציה של העבודה בפועל, לא ייצברו ימי חופשה בתקופה בה מצוי העובד באי כושר עקב פגיעה או תאונה.
•
דמי הבראה - מכיוון שתקופת אי כושר עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבודה המוכרת על ידי הביטוח הלאומי מזכה את העובד בדמי פגיעה, ויחסי עובד מעביד ממשיכים להתקיים אולם מבלי שישתכר העובד ממקום עבודתו, ניתן לראות תקופה זו כחל"ת. צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, סעיף 6(ה) קובע כי לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב העדרות בשל חופשה ללא תשלום.
•
דמי מחלה – תקנה 4 בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) -1976 מפרטת את הפסקות העבודה שמזכות בדמי מחלה ואינה כוללת מצב של אי כושר עבודה עקב תאונה או מחלה ולפיכך ניתן להסיק כי בתקופה זו לא נצברות זכויות וותק לצרכי דמי מחלה.
•
הפרשות לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים קופת גמל או קרן השתלמות
אין התייחסות בחוק להפרשות אלו בתקופת היעדרות עקב פגיעה בעבודה או תאונת עבודה.
ישנה פרשנות הגורסת כי ניתן להסיק מכך שהחוק אינו מתייחס מפורשות להפרשות אלו ולכן לא חלה חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש לקרן הפנסיה, ביטוח המנהלים, קופת הגמל או קרן ההשתלמות בתקופה זו.
עם זאת, קיימים מקרים כגון שמירת הריון, בהם ממשיכים להתקיים יחסי עובד מעביד אולם השמירה משולמת על ידי הביטוח הלאומי. במקרה זה המעסיק מחוייב להמשיך ולהפריש לקרן פנסיה, ביטוח מלים קופת גמל או קרן השתלמות. לפיכך לעניות דעתנו הסוגייה שנויה במחלוקת ועודנה נתונה לפרשנות.
יחסי עובד מעביד נשמרים במהלך תקופת היעדרות בשל אי כושר עבודה עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבוד, אולם אין מדובר ביחסי עבודה מלאים ולכן רק חלק מהזכויות ימשיכו לצבור וותק:
•
פיצויי פיטורין – לפי תקנות פיצויי הפיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 , סעיף 10 הפסקות שאינן באות במנין לעניין קביעת סכום הפיצויים, 10(4): "הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה." משמעות הסעיף, הוא שהוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורין אינו כולל היעדרות עד 30 יום לצורך מחלה. ימי ההיעדרות מעבר ל- 30 הימים המוזכרים בחוק יכללו לצורכי הפיצויים.
•
חופשה שנתית – לפי חוק החופשה השנתית, במניין ימי החופשה לא יובאו בחשבון ימי היעדרות בשלאי יכולת לעבוד מחמת תאונה או מחלה. בנוסף מכיוון שהחופשה השנתית היא פונקציה של העבודה בפועל, לא ייצברו ימי חופשה בתקופה בה מצוי העובד באי כושר עקב פגיעה או תאונה.
•
דמי הבראה - מכיוון שתקופת אי כושר עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבודה המוכרת על ידי הביטוח הלאומי מזכה את העובד בדמי פגיעה, ויחסי עובד מעביד ממשיכים להתקיים אולם מבלי שישתכר העובד ממקום עבודתו, ניתן לראות תקופה זו כחל"ת. צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, סעיף 6(ה) קובע כי לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב העדרות בשל חופשה ללא תשלום.
•
דמי מחלה – תקנה 4 בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) -1976 מפרטת את הפסקות העבודה שמזכות בדמי מחלה ואינה כוללת מצב של אי כושר עבודה עקב תאונה או מחלה ולפיכך ניתן להסיק כי בתקופה זו לא נצברות זכויות וותק לצרכי דמי מחלה.
•
הפרשות לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים קופת גמל או קרן השתלמות
אין התייחסות בחוק להפרשות אלו בתקופת היעדרות עקב פגיעה בעבודה או תאונת עבודה.
ישנה פרשנות הגורסת כי ניתן להסיק מכך שהחוק אינו מתייחס מפורשות להפרשות אלו ולכן לא חלה חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש לקרן הפנסיה, ביטוח המנהלים, קופת הגמל או קרן ההשתלמות בתקופה זו.
עם זאת, קיימים מקרים כגון שמירת הריון, בהם ממשיכים להתקיים יחסי עובד מעביד אולם השמירה משולמת על ידי הביטוח הלאומי. במקרה זה המעסיק מחוייב להמשיך ולהפריש לקרן פנסיה, ביטוח מלים קופת גמל או קרן השתלמות. לפיכך לעניות דעתנו הסוגייה שנויה במחלוקת ועודנה נתונה לפרשנות.
האמור בעמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי.
ההסתמכות על המידע באתר באחריות המשתמש בלבד!
מחשבונים לשימוש חופשי:
מחשבון דמי מילואים מחשבון דמי לידה מחשבון דמי אבטלה
מחשבון דמי הבראה מחשבון הלנת שכר מחשבון פיצויי פיטורין
לאחרונה פורסמה בפורטל זכויות העובדים סקירה מקצועית בנושא:
הכרה בשעות נוספות שהעובד עבד ללא אישור המעסיק
הפורום הגדול בישראל לדיני עבודה וזכויות עובדים מנוהל על ידי
משרדו של עורך הדין דורון לוין
ניתן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מהיר ויעיל באמצעות הצ'ט בוט של פורטל זכויות העובדים
שאלה בנושא: וותק לאחר תאונת עבודה - פורום זכויות העובד ודיני עבודה
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
