פורום זכויות עובדים ודיני עבודה

שלום, אשתי עובדת מזה שמונה שנים כמזכירת בית ספר ממלכתי דתי. במסגרת עבודתה היא זוכה להערכה עצומה מצד מנהלת בית הספר חבר המורים והורי התלמידים שממש נושאים אותה על כפיים. בשבועות האחרונים הגיעה לבית הספר מספר פעמים מנהלת מחלקת החינוך ושאלה את אשתי אם ברצונה לפרוש בגיל 67 שיחול בחודש אפריל הקרוב לגמלאות, או שתרצה להמשיך בעבודתה. אשתי הודיעה ללא היסוס על רצונה וכוונתה להמשיך ומנהלת בית הספר תמכה בחום ואף הדגישה שאף היא רוצה שאשתי תמשיך ותמלא את תפקידה כמזכירת בית הספר. היות שכך הוזמנה אשתי לחתום על טפסים מתאימים להארכת עבודתה. בפגישה שנערכה במשרד מזכיר המועצה נאמר לה שהיא תאלץ להפסיק את עבודתה בגיל 67. מנהלת בית הספר שהשתתפה גם היא בישיבה דרשה/ביקשה שאשתי תמשיך אתה הלאה בגלל ההערכה הגדולה והתרומה העצומה שלה למערכת. שאגב אין על כך חולק ו/או ערעור. בתשובה אמר המזכיר שהיות ואשתי עובדת על בסיס פנסיה צוברת אין המועצה יכולה להמשיך ולהעסיקה בעוד שעובד שהוא על בסיס פנסיה תקציבית היה יכול להמשיך. לא הצלחנו למצוא לכך שום חיזוק בתקש"יר והיות שכך שלחה אשתי מכתב מנומס מאד למזכיר, ולמנהלת מחלקת החינוך בה הסבירה בצורה ברורה את רצונה להמשיך בעבודתה. המכתב נשלח ב-02 לחודש פברואר וטרם נתקבלה עליו תגובה.
שאלה: מה עושים מכאן? כמה זמן צריך להמתין לתשובת המזכיר?
ההערכה היא שהפסקת העבודה לא נעשתה בתום לב אלא כדי לסלול דרך עבור משהי צעירה יותר לתפקיד וזאת למרות כל התמיכה והערכה שמקבלת אשתי מצד שאר המערכת.
לתשובתכם אודה.