המנגינה של
ביטוח לאומי בהמתנה: "ביטוח לאומי הביטחון שלי" , זה מתנגן לי כל הזמן כי אני כל הזמן מתקשרת אליהם, אבל הבעיה שאני ממש לא מרגישה שהם הביטחון שלי.
אני 5 חודשים אחרי
לידה ועדיין לא קיבלתי את דמי הלידה..
בחודש תשיעי עם כאבי גב והתקשויות של הבטן רצתי ותיזזתי בין עבודות כי ידעתי שאני אצטרך את הכסף הזה לאחר מכן, בדיוק עברנו לדירה בראשל"צ, כדי להיות קרוב להורים ואנחנו משלמים
שכר דירה פי 3, ולכן קרעתי את הצורה בעבודה ולא וויתרתי לעצמי גם בסוף ההריון כדי שבחופשת לידה יהיה לי שקט מבחינה כלכלית.
טוב, אם נדייק, הם שילמו. אבל בדיחה. פחות מחצי ממה שאני אמורה לקבל. כשהתקשרתי אליהם לברר על מה הקנס, אמרו לי "חסרים לך טפסים". אמרתי להם שלפני הלידה ווידאתי עם נציגה של ביטוח לאומי איזה טפסים בדיוק אני צריכה לשלוח ושלחתי ב-ד-י-ו-ק את מה שהיא הדריכה אותי. אבל זה כמובן לא עניין אותם. "חסרים לך טפסים" המשיכה להיות תשובתם.
כבר באותו שבוע שלחתי להם שוב את הטפסים שדרשו (בפקס! מי משתמש היום בפקס?!) התקשרתי ווידאתי שהפקסים הגיעו, ו..הכסף? הוא כמובן טרם הגיע..
ושוב חודשיים אחרי לידה, טלפונים, שעות המתנה ובשאלתי מדוע לא קיבלתי את כספי, נענתי שמכיוון שחלק מעבודתי הייתה גם בחברה של אבא שלי (באמת חוצפה.. למה שאעבוד כמזכירה אצל אבא שלי?) אז הדבר צריך להיבדק ושיחזרו אליי.
(יש לציין שעבדתי בחברה של אבא שלי כהשלמת הכנסה ועבדתי בדיוק כמו כל עובד אחר,ללא פריווילגיות והכל כמובן מסודר עם תלושים) חיכיתי בסבלנות, הרי אמרו שבודקים וחוזרים אליי.. אז חיכיתי.
קצת לפני שהמשיח הגיע, ולאחר כמה שבועות של המתנה מורטת עצבים לכסף שמגיע לי ע"פ חוק, התקשרו סוף סוף מביטוח לאומי שרוצים לזמן אותי לשיחת בירור
בנתניה. (אני כאמור עברתי דירה לאחר הלידה ליד ההורים שלי ברשל"צ).
אמרתי לנציגה היקרה, שאין בעיה ואגיע בשמחה, רק שעכשיו אני כבר גרה בראשל"צ ולא באזור נתניה. והאם אוכל להגיע לסניף ברשל"צ?
הנציגה ענתה: שבאמת חבל, אל תגיעי עד נתניה, אנו נעביר את התיק לראשל"צ.
אמרתי: "אוקיי". אז עוד לא ידעתי שעשיתי את טעות חיי. כי מאז הם לא חזרו אליי ונעלמו והכסף איתם.
מאז, בכל פעם שאני מתקשרת הנציגים בביטוח לאומי עונים לי : "התיק בטיפול"," או "נגיש בקשה לזירוז התיק" וכלום לא קורה! עשרות פניות שלי נענות ב"התיק בטיפול".
אף אחד לא חוזר אליי והתיק לא מזדרז, ובינתיים אני לא מקבלת את הכסף שהוא שלי, את הכסף שעמלתי עליו, והזעתי עליו.
כבר שלחתי מכתב לביטוח לאומי למחלקת אימהות שאני מבקשת שיזרזו את התיק וענו לי בתגובה אלקטרונית ש..נחשתם נכונה! "הנושא בטיפול".
והתיק שלי עדיין בנתניה (4 חודשים מנסה לעבור לראשל"צ ללא הצלחה). (הציעו לי לנסוע לנתניה אך זו ממש טירחה בשבילי להפסיד יום עבודה ולעשות את הנסיעות האלה בשעות שמחלקת אימהות פתוחה, כדי שאגיע לשם ויגידו לי ש:"התיק בטיפול")
זה פשוט מקומם! אני בטוחה שאם היה הפוך, ואני הייתי חייבת לביטוח לאומי אגורה, הם לא היו נחים לרגע. אבל כשאני דורשת את הכסף שמגיע לי, את הכסף שלי,אני צריכה לעשות טלפונים ומכתבים ומיילים וריצות.ומרגישה שפשוט לאף אחד לא אכפת.אין עם מי לדבר.
מה עושים?