{if 0} {/if}

תביעה לגמלת שמירת הריון נגד הביטוח הלאומי - פסק דינו המלא של בית הדין לעבודה...
תביעה לגמלת שמירת הריון נגד הביטוח הלאומי - פסק דין לדוגמא
×
x

כלים לחיפוש עבודה

שרה אפרת חנימוב נ' המוסד לביטוח לאומי - פסק דין לדוגמא

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews
Hebrew

בית דין אזורי לעבודה בירושלים - 11 אוקטובר 2013

לפני: כב' השופטת  רחל בר"ג-הירשברג – דן יחיד

התובעת:
1. שרה אפרת חנימוב ת.ז.  - ע"י ב"כ: עו"ד אבי שינדלר

הנתבע:
1. המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494 - ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מרק

פסק דין

1. עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע לדחות, תחילה במלואה ולימים באופן חלקי, את   תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון.

רקע עובדתי הצריך לעניין

2. התובעת היא ילידת 1981. ביום הגשת התביעה הייתה התובעת אם לארבעה ילדים שאת כולם ילדה בניתוח קיסרי.

3. מאז יום 10.4.2004 עובדת התובעת ברשת "שופרסל", שם היא ממלאת תפקידים של סדרנית, קופאית ועובדת מאפייה. מתוקף תפקידה נדרשת התובעת לעמוד ולשבת פרקי זמן ממושכים וכן להרים ולהזיז משאות במשקלים משתנים.

4. במהלך הריונה הרביעי של התובעת, הוא ההריון נשוא הליך זה, סבלה התובעת מכאבי גב ומכאבי בטן שבגינם יעץ לה הרופא שטיפל בה, ד"ר ולדימיר פלוטקין (להלן: ד"ר פלוטקין), ביום 30.5.2011 להפסיק את עבודתה ולהימצא בשמירת הריון עד למועד הלידה.

5. ביום 30.8.2011 הגישה התובעת למוסד תביעה לשמירת הריון לתקופה שמיום 30.5.2011 ועד ליום הלידה. ד"ר פלוטקין חיווה דעתו באשר לצורך של התובעת בשמירת הריון בטופס מטעם ביטוח לאומי המיועד לכך, ובהמשך אף חזר והבהיר את העניין לבקשת רופא המוסד.

6. ביום 25.9.2011 דחה המוסד את תביעת התובעת מן הטעם "שלא אושרה על ידי רופא המוסד בהתאם לסעיף 58 לחוק ולתקנה 5(ב) ו – (ג)". על החלטת המוסד בעניין זה נסב ההליך שלפניי.

7. לשם שלמות התמונה אציין שהתובעת ילדה במזל טוב ביום 8.11.2011 בניתוח קיסרי.

ההליכים בבית הדין – מינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין

8. לאחר הגשת תצהיר עדותה הראשי של התובעת באו הצדדים לכלל הסכמה על מינויו של מומחה רפואי מטעם בית הדין לצורך מתן חוות דעת בשאלה הרפואית שבמחלוקת. המומחה שמונה, ד"ר יוסף ארודי (להלן: המומחה), התבקש להשיב לשאלה הבאה:

"האם היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה שמיום 30.5.2011 ועד יום 8.11.2011 התחייבה בשל אחד מאלה:

[א] מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

[ב] סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה הרה, או מסכנים את עוברה לפי אישור רפואי בכתב".

9. בחוות הדעת שכתב פירט המומחה את הרשומות הרפואיות שעמדו בפניו וסיכם את המידע הרפואי הכללי אודות כאבי גב בהריון. בהתייחסו למצב הראשון, השיב המומחה כך:

"כאמור, הגורמים והסיבות לכאבי גב בהריון הנם שונים ומרובים וגם המעקב והטיפול מהווים בעיה גדולה. לגבי הרישא – כאבי גב תחתון בהריון יכול לנבוע מההריון או להחמיר עקב ההריון אך בסיפא הכאב אינו מסכן לא את האישה ולא את עוברה. כל זאת פרט למקרים קיצוניים כאשר הכאבים מבטאים בעיות חמורות כגון גידולים בעמוד שדרה, קריסת חוליות, איבוד שליטה על סוגרים, הפרעות נוירולגיות מתקדמות וכד'. במצבים הללו יש סכנה לכל אדם ובכללם גם לאישה ההרה שדורשים התערבות".

בהתייחסו למצב השני השיב המומחה כי ההמלצה הרפואית המתאימה בעניינה של התובעת הייתה צריכה להיות שינוי מתכונת העבודה, בין בדרך של קיצור שעות העבודה, בין בדרך של מציאת מטלות קלות או משימות שניתן לבצע בישיבה.

המומחה ציין שבמקומות עבודה אחרים נהוג כי משבוע 20 של ההריון מפחיתים את עומס העבודה מהאישה ההרה וכך היה צריך לפעול גם בעניינה של התובעת. המומחה הוסיף כי רק אם המעסיק לא נענה להוראה הרפואית להקל את עומס העבודה, הרופא המטפל נותן המלצה לשמירת הריון בצירוף מכתב מהמעסיק שבו מצוינת העובדה שלא ניתן להקל על העובדת את עומס העבודה. בין היתר, קבע המומחה כך:

"...אין ספק שהעבודה המצוינת במקרה דנן שכרוכה במאמץ גופני הכולל הרמת משאות ועמידה ממושכת וכד' תחמיר את כאבי הגב עד כדי שלא ניתן לבצעה כיאות...אסכם ואומר הפתרון לעומס העבודה האמור היה יכול להסתכם בהקלות במקום העבודה והאישה הייתה אמורה להמשיך בה אך ללא מאמצים אחרי שבוע 20 להריון".

בסיכום חוות דעתו קבע המומחה כך:

"אין ספק שכאבי הגב התחתון של גב' חנימוב לא סיכנו לא אותה ולא את עוברה. הכאבים הללו הם תופעה שכיחה ביותר באוכלוסייה בכלל בהריון בפרט. המקרה הנדון אינו כלול באותם מצבים הקשים שתוארו בספרות הגורמים לנכות ולסכנה בריאותית. לעומת זאת, כפי שציינתי בתשובתי השנייה, תהליך קבלת ההחלטות היה אמור להיות אחר כאשר הייתה צריכה להיות התערבות וליווי של המחלקה התעסוקתית בהשגת הקלות לאישה בעבודתה. בכל מקרה, אם תאושר לאישה גמלת שמירת הריון על ידי כבוד השופטת היא אמורה להיות משבוע 20 להריון, קרי, מתאריך 7.7.2011 עד הניתוח הקיסרי (אין בידי תיעוד של הניתוח)".

10. לאחר קבלת חוות הדעת ולבקשת התובעת הופנו אל המומחה מספר שאלות הבהרה. להלן יפורטו שאלות ההבהרה ומיד בסמוך להן תשובות המומחה.

[א] בדו"ח הרפואי מיום 2.1.2012 שנכתב על ידי ד"ר פלוטקין נאמר כי בשל הידבקויות קשות ביותר עם פגיעה במעיים, צורך בBTL, אילאוס, טיפול שמרני, חזרתה לאשפוז עקב אילאוס וטיפול שמרני, היה ברור גם בדיעבד כי התובעת הייתה זקוקה לשמירת הריון. לאור הממצאים מהניתוח, האם אתה חולק על קביעה זו? ואם כן, מדוע?

תשובת המומחה לשאלה:

"התדבקויות (כך במקור – ר.בה.) הן תוצאה של ניתוחים קודמים. ההתדבקויות הן צלקות בתוך חלל הצפק.

פגיעה במעיים? כתוצאה מכל ניתוח יכולה להיות פגיעה בפעילות המעיים = אילאוס (בהערת שוליים פירט המומחה שני סוגי הפרעות בפעילות המעיים – אילאוס מכני ואילאוס פראליטי – ר.ב.ה). הסיכוי ליצירת אילאוס גדל כאשר בזמן הניתוח מפרידים הידבקויות וגורמים לטראומה למעי.

BTL = BILTATERAL TUBAL LIGATION = קשירת חצוצרות כחלק מהפעולה הניתוחית על פי הוריות (צ"ל הוראות – ר.ב.ה) רפואיות והסכמת המטופלת.

גם האילאוס (פראליטי) שטופל ע"י מתן מנוחה למעיים להתאושש עצמונית וגם BTL הם אירועים שלאחר הניתוח ואינם רלבנטיים למצב הטרום לידתי (ניתוחי).

לסיכום: אין שום קשר בין הידבקויות בחלל הבטן וכאבי גב שהיו עיקר תלונתה של האישה. כאבי גב נובעים מבעיות אורטופדיות והראיה שטיפול פיסיותרפי שיפר את מצבה של האישה והפחית את הכאבים בצורה משמעותית. הדבקויות יכולות לגרום לעיתים לכאבי בטן אך נשאלת השאלה מדוע לא היו תלונות על כאבים אלה טרם ההיריון.

נראה שחלק ממכתבו של ד"ר פלוטקין אינו שייך לעניין וגם קביעתו שיש קשר בין ההידבקויות בחלל הבטן ובין כאבי הגב והבטן היא ספקולטיבית.

בנוסף, כאבי בטן אצל אישה לאחר שלושה ניתוחים קיסריים הם בעלי משמעות מרבית באשר יש אפשרות של פתיחת צלקת ניתוחית. למרות שהרופא כותב על כאבי בטן אין כל רישום של מעקב אחרי כאבי הבטן לא בבדיקות קליניות ולא בניטור. מכאן מתעוררת השאלה האם אכן היו כאבים אלו??"

[ב] בחוות דעתך ציינת כי "אין ספק שהעבודה המצוינת במקרה דנן שכרוכה במאמץ גופני הכולל הרמת משאות ועמידה ממושכת וכד' החמיר את כאבי הגב עד כדי שלא ניתן לבצעה כיאות". לנוכח ממצאי הבדיקות שעברה התובעת בהם נתגלו כאבי גב תחתון וכאבי בטן תחתונה ולנוכח אופי עבודתה, האם יכלה התובעת להמשיך בעבודה כמקודם?

תשובת המומחה לשאלה:

"לכך התייחסתי ארוכות בחוות דעתי שהאישה הייתה אמורה לעבור לעבודה חלופית מאחר ועבודה קשה של נשיאת משאות אינה מתאימה לאישה במצבה (אישה שמנה עם סוכרת ועם כאבי גב ובטן). הרופא התעסוקתי היה אמור לשלוח מכתב למעביד של האישה לחייבו להעבירה לעבודה אחרת ולקצר את שעות עבודתה. במקרה והלה היה מסרב האישה הייתה מופנית למוסד לביטוח לאומי עם המלצת הרופא התעסוקתי ועם מכתב הסירוב של המעביד ואז היה על מל"ל להחליט האם לאשר לה שמירת היריון. ככתוב (בחוות הדעת של המומחה – ר.ב.ה) שחלק מהטיפול בכאבי הגב הוא 'התווית כל כללי התנהגות והתנהלות נאותים בפעילות הפיזית היומית להימנע מעומסים ועבודה פיסית מאומצת'..." 

[ג] האם העבודה של התובעת סיכנה אותה במובן זה שסיכנה את בריאותה לרבות החמרת הכאבים?

תשובת המומחה לשאלה:

"העבודה המאומצת בהחלט יכולה הייתה להחמיר את כאבי הגב ויגרמו להגברת סבלה אך אינם מהווים סיכון לבריאותה של האישה. ידוע שכאבי גב עלולים להחמיר בהריון עקב השוני ביציבה והשינויים הורמונליים בו ואף סביר שסוגי עבודה מסוימים כמו הרמת משאות כבדים, ישיבה ממושכת או עמידה ממושכת יחמירו את הכאבים. על כן המלצה להפחתת המאמץ והעומס היא נדרשת."

טענות הצדדים

11. לטענת התובעת ד"ר פלוטקין הגדיר את ההריון כהריון בסיכון. זאת לנוכח העובדה שהתובעת סבלה מעודף משקל, נזקקה למעקב אחר ערכי סוכר בדם ובהתחשב באופי עבודתה.

על כן הורה לה לצאת לשמירת הריון. התובעת מצידה סמכה על ד"ר פלוטקין ופעלה בהתאם להוראתו, כיוון שלא רצתה לסכן את עצמה או את עוברה. אלא שהמוסד דחה את תביעתה מבלי לנמק את קביעתו ומבלי שסתר את קביעת ד"ר פלוטקין שהובאה לפניו.

לטענת התובעת בפסיקה נקבע כי האישור הרפואי של רופא המבוטחת יוצר חזקה שמדובר במצב המצדיק שמירת הריון. כן נקבע שגם אם הסיכון לתובעת או לעובר היה נעוץ בעבודה המאומצת ולא במצב הנובע מההריון, אך הוא החמיר במהלך ההריון, אזי יש לראות בו הצדקה לשמירת הריון.

הנה כי כן הצטברם של אלה מצדיק לשיטת התובעת את קבלת התביעה. לחלופין טענה התובעת כי היא הסתמכה על הנחייתו החד משמעית של ד"ר פלוטקין שהורה לה על שמירת הריון ולכן אין לשלול ממנה את הגמלה רק בשל מחדלו.

בעניין זה טענת התובעת היא שיש להביא בחשבון שחוות דעת המומחה מטעם בית הדין סתרה לחלוטין את חוות דעתו של ד"ר פלוטקין שהמשיך להחזיק בדעה שהתובעת נזקקה לשמירת הריון גם לאחר הלידה.

12. לטענת המוסד לאישור הרפואי שהתובעת המציאה ניתן המשקל הראוי אולם כפי שקבע המומחה מטעם בית הדין מצבה הרפואי של התובעת לא הצדיק שמירת הריון בשלב כה מוקדם של ההריון. עם זאת ולפנים משורת הדין המוסד אישר את תביעתה החל מיום 20.8.2011.

המוסד ציין כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" ושלא בנקל יסטו מקביעתו. לכן, לטענת המוסד אין די בכך שהתובעת נשמעה להנחייתו של ד"ר פלוטקין כדי לזכות אותה בגמלה ואף אם היא סבורה שנפל פגם בהתנהלותו, אין בידי בית הדין ליתן לה את הסעד המבוקש בהליך זה.

13. כאן המקום לציין כי מסיכומי הנתבע למד בית הדין לראשונה כי בעקבות חוות דעת המומחה ולאחר היוועצות נוספת ברופא המוסד מצא הנתבע לאשר לתובעת את גמלת שמרת ההריון באופן חלקי וזאת מיום 20.8.2011 ועד ליום הלידה: 8.11.11. בית הדין ביקש את הבהרת הצדדים לעניין כמו גם את החלטת הנתבע הרלוונטית.

משהתקבלו הוברר כי יריעת המחלוקת צומצמה לשאלת זכאות התובעת לגמלת שמירת הריון לתקופה שמיום 30.5.2011 ועד יום 19.8.2011, בלבד.

14. בטרם אפנה לדיון ולהכרעה אטעים כי שני הצדדים התייחסו בסיכומיהם לפסק הדין בב"ל (נצ') 56734-10-10 קסטיאל – המוסד ליבטוח לאומי (18.9.2011). אלא שדעתי היא כי הוא אינו רלוונטי עוד לעניין בהינתן שערעור שהוגש על הנפסק בו לבית הדין הארצי, התקבל (עב"ל (ארצי) 36253-10-11 המוסד לביטוח לאומי – קסטיאל (12.12.2012). להלן: עניין קסטיאל).

דיון והכרעה

15. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת האמור בחוות דעת המומחה דעתי היא כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, והכל כמפורט מטה.

16. סעיף 58 לחוק קובע את תנאי הזכאות לגמלת שמירת הריון, כך:

"'שמירת הריון' – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".

כפי שניתן להיווכח, הסעיף מונה שני מצבים שעשויים לזכות אישה הרה בגמלה לשמירת הריון. האחד, נעוץ במצב הרפואי של האישה ושנגרם מההריון והשני נעוץ באופי העבודה של האישה. כל אחד מהמצבים, כשהוא מהווה סיכון לאישה או לעוברה מצדיק הימצאות בשמירת הריון ותשלום גמלה.

תכלית תשלום הגמלה היא לאפשר לאישה ההרה להפסיק את עבודתה בגין מצב המסכן אותה או את עוברה, ולקבל על כך גמלה מחליפת הכנסה (ראו: עניין קסטיאל וההפניות שם).

חוות דעת המומחה מטעם בית הדין

17. המומחה התבקש לחוות דעתו בעניינה של התובעת בהתייחס לשני המצבים שמונה סעיף 58. כאמור לעיל, בהתייחס למצב הראשון קבע המומחה במפורש כי בכאבי הגב והבטן כשלעצמם אין כל סיכון לאישה או לעוברה ולכן מצב זה אינו מצדיק שמירת הריון.

בהתייחסו למצב השני יצא המומחה מנקודת ההנחה שלפיה עבודת התובעת "כרוכה במאמץ גופני הכולל הרמת משאות ועמידה ממושכת וכד'" שיש בה כדי להחמיר את כאבי הגב של התובעת עד שלא ניתן לבצעה כיאות. מתוך נקודת מוצא זו פנה המומחה לפרט את התהליך שהיה אמור להתבצע בעניינה של התובעת שהוא, בעיקרו של דבר, הפחתת עומס העבודה מהתובעת לפי הוראת רופא תעסוקתי.

אטעים כי קביעות המומחה אכן עולות בקנה אחד עם לשונו הברורה של סעיף 58(ב) המזכה אישה בגמלת שמירת הריון רק אם "לא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".

משנמצא שבעניינה של התובעת לא ננקטו פעולות לבחינת האפשרות למצוא לה עבודה חלופית מתאימה סבר המומחה ש"אם תאושר לאישה גמלת שמירת הריון...היא אמורה להיות משבוע 20 להריון, קרי, מתאריך 7.7.2011 עד הניתוח הקיסרי".

עמדת המומחה בעניין זה נשענה על ממצאים מתוך תיקה הרפואי של התובעת שלפיהם לא הייתה המלצה של האורטופד להפסקת עבודה או לשמירת הריון, אלא אך ציון לכך שהתובעת סובלת מכאבי גב תחתון; סוכרת ההריון אוזנה היטב; לא נעשה מעקב רפואי אחר הצלקת הניתוחית; לא צוין קיומן של התכווצויות, לא צורפו תוצאות ניטור רחמי ולא תועדו בדיקות קליניות לבדיקת קיומן; הרופאה התעסוקתית לא הורתה לתובעת להפסיק לעבוד אלא אך ציינה קיומם של כאבי גב; כאבי הגב של התובעת הוקלו בעת שטופלה במכון פיזיותרפיה.

כשהמומחה נשאל במסגרת שאלות ההבהרה ובמפורש אם עבודתה המאומצת של התובעת סיכנה את התובעת או את עוברה עמדתו הייתה ש"העבודה המאומצת בהחלט יכולה הייתה להחמיר את כאבי הגב ויגרמו להגברת סבלה אך אינם מהווים סיכון לבריאותה של האישה".

כללו של דבר, לשיטת המומחה תנאי עבודת התובעת לא סיכנו את בריאותה למצער, עד שבוע 20 להריון, אולם ממועד זה והלאה נשקף לה ולעוברה סיכון.  

הסתמכות התובעת על האישור הרפואי

18. בפסיקה נקבע כי יש ליתן משקל רב לאישור רפואי מטעם הרופא שמטפל באישה ההרה והמורה לה על שמירת הריון, שהוא בגדר חזקה שנתקיימו באישה תנאי החוק המצדיקים שמירת הריון (עב"ל (ארצי) 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – יוקר (2.3.2005)).

כך נקבע שכאשר פקיד התביעות דוחה את התביעה לגמלת שמירת הריון במקום שבו יש אישור רפואי בית הדין ישקול למנות מומחה רפואי (עב"ל 1158/01 המוסד לביטוח לאומי – הק (14.1.04). להלן: עניין הק).

אלא שהמומחה מטעם בית הדין סבר שלא הייתה הצדקה לשמירת הריון בעניינה של התובעת לפני שבוע 20 להריון.

בעקבות עמדה זו של המומחה טענה התובעת הן בבקשתה להפנות שאלות הבהרה למומחה והן בסיכומיה כי ההסתמכות על הוראת ד"ר פלוטקין היא זו שמצמיחה לה זכאות לגמלה וכי קבלת עמדת המומחה משמעה הותרת התובעת ללא מקור פרנסה בתקופה שבה היא פעלה כאדם סביר כשנשמעה לרופא שטיפל בה.

אלא שבהתאם לפסיקה אין בידי לקבל טענה זו. בעניין הק נקבע שגם אישה הרה שנעדרת מעבודתה תוך הסתמכות על אישור הרופא המטפל, צריכה להיות מודעת לכך שמחובת פקיד התביעות לבדוק אם יש צידוק רפואי למצב שמירת ההריון שהומלץ לה, ואפשר שתביעתה תידחה למרות האמור באישור הרפואי.

לאחרונה חזר בית הדין הארצי על הלכה זו בעניין קסטיאל שנסיבותיו דומות לנסיבות בענייננו. למען הסר ספק אטעים כי התובעת לא טענה שנפל פגם בחוות הדעת שמצדיק סטייה ממנה ואף אני לא מצאתי בה פגם המצדיק לסטות מהאמור בה.

עמדת המוסד

19. כמבואר לעיל, מסיכומי המוסד למדנו שלאחר שנתקבלה בבית הדין חוות דעת המומחה מצא לאשר לתובעת גמלת שמירת הריון לתקופה שמיום 20.8.2011, היינו החל מהשבוע ה-26 להריון ועד למועד הלידה ואף שילם אותה בפועל.

אלא שעל אף שהתבקש לעשות כן, לא הבהיר מה טעם מצא לאשר לתובעת גמלה רק מיום 20.8.2011 ולא מיום 7.7.2011 כהמלצת המומחה.

בתוך כך לא פירט המוסד את השיקולים הרפואיים שהובילו להחלטתו. בסיכומים מטעמו לא העלה המוסד טענה שלפיה יש לסטות מהאמור בחוות הדעת אלא הסתפק בטענה שהוא נאות לשלם לתובעת גמלה מיום 20.8.2011 "לפנים משורת הדין". דעתי היא כי בכך לא סגי.

20. כאמור, המומחה קבע כי אם תאושר לתובעת גמלת שמירת הריון הרי שהמועד המוקדם ביותר לכך הוא השבוע ה-20 להריון. המומחה פירט את השיקולים הרפואיים עליהם מבוססת מסקנתו בעניינה של התובעת.

מטעם זה ומשלא נמצא טעם לסטות מהאמור בחוות דעת המומחה, הרי שמקובלת עליי עמדתו. אמנם ערה אני לכך שהמומחה לא קבע באופן פוזיטיבי שיש לקבל את תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון החל מהשבוע ה-20 להריון וכי הניסוח בעניין זה היה במידה רבה על דרך השלילה.

עם זאת מצאתי ש"לאור הרגישות המיוחדת והנקיטה בזהירות יתר, כאשר מדובר בחשש לסיכון עובר" (עב"ל (ארצי) 690/07 עידית פלמון – המוסד לביטוח לאומי (9.9.2008)) אין לנקוט עם התובעת על פי שורת הדין ולכן יש להעדיף את עמדתו המקלה של המומחה, היינו לקבוע את זכאותה לגמלת שמירת הריון החל מהשבוע ה-20 להריון.

21. טרם חתימה ומעבר לדרוש מצאתי להתייחס בקצרה לטענה עליה חזרה התובעת פעם אחר פעם ולפיה החלטתו הראשונה של הנתבע לדחות את התביעה לא נומקה כדבעי. אמנם נכון הוא שטוב היה עושה הנתבע לו פירט החלטתו האמורה מעט יותר ובדרך 'שווה לכל נפש'. עם זאת אין בידי לקבל את הטענה כי המדובר בהחלטה שאין בצידה כל הנמקה.

כמפורט בתשתית העובדתית החלטת המוסד ניתנה לאחר שהתובעת התבקשה על ידי הרופא המוסמך להציג מסמכים רפואיים נוספים. על כן ברורה ההפניה בהחלטה לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א - 1991 ולפיהן, בין היתר, רשאי פקיד התביעות בהחלטתו להביא בחשבון את חוות דעת הרופא המוסמך אשר מצדו רשאי לדרוש הבהרות ופרטים נוספים לרבות רישומים רפואיים הנוגעים לצורך בשמירת הריון. לשון אחרת, פקיד התביעות לא מצא לסטות מחוות דעת הרופא המוסמך.

22. סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת בחלקה והריני מורה לנתבע לשלם לתובע גמלת שמירת הריון גם בעד התקופה שתחילתה בשבוע ה- 20 להריון כלומר מיום 7.7.2011 ועד ליום 19.8.2011. לנוכח תוצאת הדברים יישא כל צד בהוצאותיו.

23. זכות ערעור: לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' חשון תשע"ד, (11 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

יש לך שאלות לגבי גמלת שמירת הריון? רוצה לקבל סיוע בעניין אישי?
חייגי למוקד הייעוץ של פורטל זכויות העובדים: 072-334-2000


עדכון אחרון: 07/04/2015 17:51   
תגיות בעמוד:   נשים בעבודה    פסקי דין   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc