|
במציאות התובענית של עולם העסקים הדינאמי, בין אם מדובר בחברות גדולות ובין אם בחברות קטנות, יום יום מתרחשים מהלכים טקטיים, גורליים, כמו מיזוגים בין חברות, חברות אשר כתוצאה מקנייה ומכירה מחליפות ידיים ואף חברות אשר נבלעות בתוך חברות ענק.
לתהליכים אלו יש השפעה ישירה גם על עובדי החברות מכל הדרגים, ואחת הנקודות החשובות היא ההגנה וההקפדה על זכויות העובדים שמעסיקיהם התחלפו מכל סיבה שהיא.
הסקירה שלפניך באה במטרה להסביר ולפרט לגבי רצף הזכויות של כל עובדת ועובד, בכל אותם מקרים שבהם היתה החלפה פורמלית וחוקית של מעסיק רשום.
חילופי מעסיקים במקום העבודה היא סיטואציה בה החברה נמכרת למעסיק חדש ואילו העובד השכיר שמועסק במקום, בעצם הופך להיות עובד של המעסיק החדש, וכתוצאה מהמעמד המעסיק החדש הופך לחב בחובותיו כלפי אותו עובד שירש.
יחד עם זאת, לבעלים החדש הזכות לפטר את אותם העובדים בין אם העסקתם לא משתלמת מבחינה כלכלית ובין אם הוא מעוניין לגייס עובדים חדשים משלו.
המעסיק החדש יהיה חייב במלוא הזכויות הסוציאליות של העובדים, מהיום בו הועסקו במקום העבודה ולא מהיום בו קנה את החברה.
דוגמאות שכיחות לעסקים בהם מתקיימים חילופי מעסיקים:
בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון קבעו במגוון רחב של פסקי דין כי מי שעובד בעסק שבעליו הוחלף, הופך באופן מיידי להיות עובדו של הבעלים החדש אשר רכש את העסק.
לעובד עומדת הזכות לפיצויי פיטורין, לימי חופשה, לדמי הבראה ולימי מחלה.
חשוב להדגיש בעניין זה כי מצד אחד נקבע, גם בפסיקה וגם במספר חוקים, עיקרון של רצף זכויות, אך המחוקק לא קבע בפירוש כי המעסיק החדש יהפוך להיות צד להסכם העבודה בין המעסיק המקורי, שהעסיקו מלכתחילה לבין העובדים.
דהיינו, למעסיק חדש מותר לפטר כפשיטא, אך עליו לשאת בתשלום זכויותיו של העובד. לפי הפסיקה נקבע כי חובת המעסיק הקודם (המקורי) לשלם פיצויי פיטורין, תחול גם אם הציע לעובד עבודה חלופית.
קיראו בהרחבה על: זכויות עובדים בעת חילופי מעסיקים
כאמור חובות המעסיק כלפי עובדיו נגזרים מכמה חוקים ביניהם סעיף 18 לחוק הסכמים קיבוציים, התש"י 1957.
סעיף זה קובע כי בעת שינוי מעבידים, רואים את המעביד החדש כמי שחל עליו ההסכם הקיבוצי. זהו למעשה חוק עקיף, הואיל והוא עוסק אך ורק במי שחל עליו הסכם שכזה, זאת אומרת שמי שחל עליו הסכם קיבוצי, יהנה מנדטורית מרצף תעסוקתי.
מצד שני ובניגוד לאמור לעיל, המחוקק לא קבע כי המעסיק החדש הוא צד להסכם העבודה ולכן חוק הסכמים קיבוציים הוא חריג לכלל, שכן הוא מחיל הסכם קיבוצי על כל מעסיק חדש אשר רכש עסק אשר חל עליו הסכם קיבוצי מלכתחילה, כך שמי שחל עליו הסכם שכזה, יהנה מכל הזכויות אותן מעניק ההסכם, לרבות זכויות המוקנות על ידי חוקי המגן בישראל.
נהוג להמליץ למעסיק חדש, שנכנס לנעליו של מעסיק קודם, להחתים את כל העובדים על הסכמי עבודה חדשים ועדכניים - למען הסדר הטוב.
תשלום שכר וקופת גמל
חוק הגנת השכר, התשי"ח 1958, קובע בסעיף 30 כי העברת בעלות של מפעל או עסק, מקימה ערובה לכך שהמעסיק החדש יהיה מחויב לשלם לעובד שכר והפרשות לקופות גמל.
הכלל הנוגע להגנת השכר של עובד שמעסיקיו התחלפו, נוגע גם לתשלום והפרשות לקופת גמל ובהתקיים הנסיבות, יהיה חייב המעסיק החדש גם בתגמולים לקופת גמל.
יש לציין כי למעסיק החדש קיימת האפשרות להציג הודעה במקום העבודה, על פיה יקבע פרק זמן להגשת תביעות מצד העובדים לתשלום הפרשי שכר.
כמו כן, זכותו של המעסיק לקבוע כי לאחר פרק הזמן שייקבע, לא תהיה עילה לטעון לחוב.
תגמולי פנסיה
ככל שהרצף התעסוקתי של העובד לא נפגע בעת חילופי מעסיקים, כך גם הכספים אשר צבר בקרן הפנסיה לא יפגעו, לכן המעסיק החדש יהיה חייב להכיר בגובה ההפרשות שהועברו לעובד על ידי מעסיקו הקודם.
פיצויי פיטורין
חוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג 1963, קובע כי עובד אשר עבר ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר, תחת אותו מעסיק ובהמשך נתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק המקורי בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם, כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים.
כלומר, בעת החלפת מעסיקים רשאי העובד להתפטר בדין מפוטר ואז יהיה המעסיק חב בתשלום זכויותיו כמפוטר.
מאידך, המעסיק החדש יכול אף הוא ליטול אחריות על חובות העובד ואז כאמור יראו בתקופת עבודתו כתקופה רצופה מיום תחילת עבודתו ולא מיום חילופי המעסיקים.
החוק למעשה מאפשר לעובד לבחור האם להמשיך ולעבוד עבוד מעסיק חדש, או להתפטר ולממש את מלוא זכויותיו עקב החלפת העביד.
הודעה מוקדמת וקיום שימוע כחוק
בעת חילופי מעסיקים, ככל שהמעסיק החדש מבקש לפטר עובד, הרי שהוא יהיה חייב לבצע פיטורין כדין, כלומר לערוך שימוע כפי שמחייב החוק.
בנוסף, בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א 2001, על המעסיק, לרבות בעת חילופי מעסיקים, חלה החובה לתת לעובד הודעת פיטורין מוקדמת וזאת בהתאם לתקופה בה עבד.
תכליתה של הודעה מוקדמת הנה לאפשר לעובד, שאמור לסיים את עבודתו, תקופת ביניים עד אשר יסיים את עבודתו באופן רשמי. יש לציין כי בתקופת הביניים העובד עודנו מקבל שכר ונחשב לעובד מן המניין על כל המשתמע מכך.
לקריאה נוספת: ההשלכות החוקיות בגין אי מתן הודעה מוקדמת
חופשה שנתית
סעיף 3א לחוק חופשה שנתית, התש"א 1951, קובע את מניין הימים המיועדים לימי חופשה של העובד ממקום העבודה.
גם בעת חילופי מעסיקים, חובת המעסיק לאפשר לעובד את הזכות ליהנות מחופשה שנתית בהתאם לחוק. אין בחילופי המעסיקים כדי לפגוע בזכויותיו של העובד.
עובד המפוטר על ידי מעסיק או התפטר כדין מפוטר עקב חילופי המעסיקים, יהנה גם הוא מן הזכויות המוקנות לו מתוקף חוק חופשה שנתית, ככל שהדבר נוגע לפדיון חופשה שנתית.
דמי הבראה
בכל הנוגע לתשלום דמי הבראה ובדומה לחופשה השנתית, רציפות עבודתו של העובד לא נפגעת.
כמו כן הוותק אשר צבר העובד לא יפגע עקב חילופי המעסיקים על כן, זכויות העובד לימי הבראה שנתיים לא יפגעו והמעסיק החדש חב גם בתגמולים במהלכן, הן ככל שהעובד המשיך בעבודתו באופן סדיר והן במקרים של פיטורין.
קיראו בהרחבה על: ותק במקום העבודה
ימי מחלה
גם בסוגית ימי מחלה, רצף זכויותיו של העובד בעת חילופי מעסיקים נמשך על פי הכלל בדבר רצף תעסוקתי.
הבסיס לפסיקה היא התפיסה כי יש להגן על העובדים שלמעשה ממשיכים לעבוד באותו תפקיד, באותם תנאים ובאותו מקום עבודה פיזי ברוב המקרים.
המחוקק יצא מנקודת הנחה כי מקום העבודה הוא מעוז בו העובד מבלה שעות רבות ביממה כמו גם חלק ניכר מחייו הבוגרים ולכן גם כאשר מתבצעים חילופי מעסיקים, יש לשמור על זכויותיו של העובד בדיוק כפי שיש לשמור על ביתו של אדם.
כך ביטא זאת בית המשפט העליון בהליך ע"א 90\415 חיים ויטאלי מזרחי ואחרים נגד יהודה פלפלי: הרעיון העומד מאחורי הוראות אלה וכן הוראות דומות נוספות הוא שקיימת זיקה בין העובד לבין מקום העבודה. זיקה זו היא מרכזית ומשמעותית ביחסי העבודה ומחייבת הגנה.
המחוקק הבטיח כי זכויותיו על פי חוק של העובד, ישמרו גם כאשר הוא עובר ממעביד אחד למעביד אחר באותו מקום עבודה.
רציונל נוסף לשמירה על רצף זכויות נובע מרצון למנוע ניצול לרעה של בעלי ממון, אשר יוכלו ליצור עסקאות פיקטיביות, שתכליתן להעביר את הבעלות בעסק מסוים, כדי להסוות גלי פיטורין שאין בהם צורך, זולת התעשרות של בעלי הון וניסיון להתמק מתשלום חובות.
העובדה כי יש לשמור על רצף זכויות לרבות תשלום בגין פיצויי פיטורין, יש בה כדי לרכך את האפשרות לבצע עסקאות פיקטיביות כאלו.
בהליך ע"ע ארצי 32805-11/11 אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ נגד אולג בליוזר, דובר על עובד ניקיון שעבד בקניון תחת חברת אחזקה.
כאשר בעלי החברה התחלפו הוצעה לעובד עבודה חלופית. העובד סירב ודרש לקבל פיצויי פיטורין. בית הדין קבע כי החברה צריכה לשלם לו פיצויי פיטורין, למרות שהוצעה לו עבודה חלופית.
עוד ציין בית הדין כי לפי הפסיקה, כאשר עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, חרף חילופי מעסיקים, העובד יהא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מהמעביד הראשון, אפילו אם סירב להצעת עבודה חלופית.
בהליך עדמ ארצי 1011/04 א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נגד טטיאנה וורונין וחמישה אחרים, נקבע כי עובדות הניקיון אשר עבדו מטעם חברת אחזקה, תקבלנה פיצויי פיטורין למרות שהמשיכו לעבוד באותו המקום, תחת קבלן חדש.
כלומר, אפילו שהתחלף הקבלן, העובדות פוטרו להלכה, על אף שלמעשה הן המשיכו לעבוד. בית הדין קבע כי גם בנסיבות כאלה בהן העובדות ממשיכות לעבוד, הן תהיינה זכאיות לפיצויי פיטורין.
בהליך דב"ע ארצי נו/14-3 שלמה מקלוף נגד דרווקו בע"מ, נדונה הסוגיה הנוגעת להודעת פיטורין מוקדמת של עובד, במקום עבודה אשר החליף מעסיקים.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לעניין הודעה מוקדמת יש לראות את תקופת העבודה של העובד כתקופה רצופה.
כלומר החל מהיום בו החל לעבוד במקום העבודה, ללא כל קשר לחילופי המעסיקים. כלל זה מתייחס לאותם הימים אשר יש לתת לעובד שקיבל הודעת פיטורין, שכן ככל שהעובד צבר ותק, מספר הימים בהם הוא יקבל משכורת בטרם יסיים את עבודתו, יהיה גבוה יותר.
בהליך דמ"ש 40327-03/12 אנסטסיה פבניאק נגד ג'סמין שיווק 2010 בע"מ, הגישה התובעת אשר עבדה כמוכרת בחנות הנתבעת, תביעה לקבלת פיצויי פיטורין ופדיון הבראה.
הנתבעת העסיקה אותה במשך תקופה ובין לבין הוחלפו המעסיקים. הסוגיה הייתה האם יש להכיר בתובעת כמי שעבדה באופן רציף אצל אותו מעביד למרות חילופי המעסיקים.
בית המשפט קבע כי התובעת עבדה בפועל באותה משרה ולכן היא עבדה באופן רציף וללא שינוי גם בהתחלף המעסיק.
בנוסף נרשמה זיקה בין התובעת למקום העבודה, זיקה אשר נשמרה גם לאחר חילופי המעסיק. בית המשפט קבע כי זיקה זו היא מרכזית ומשמעותית ביחסי עבודה ומחייבת הגנה.
יש לך שאלות לגבי רצף הזכויות שלך לאחר שהמעסיק התחלף?