{if 0} {/if}

סקירה מרתקת של פסק הדין בתביעתו של מני נפתלי נגד מדינת ישראל ומשפחת נתניהו בגין הפרת זכויות בעבודה...
איסור התעמרות בעובד - פס"ד מני נפתלי נ. מדינת ישראל ומשפחת נתניהו
×
x

כלים לחיפוש עבודה

מני נפתלי נגד מדינת ישראל ומשפחת נתניהו

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (8) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 8 reviews
Hebrew

סוגיית ההתעמרות בעובדים הינה סוגיה שהמודעות הציבורית אליה הולכת וגוברת יותר ויותר בשנים האחרונות.

ההתעמרות בעובדים יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות כגון התעללות, צעקות, קללות, האשמות שווא, גרימת נידויו של אדם או החרמתו, מתן משימות משפילות ועוד. בכל מקרה המדובר בתופעה נפוצה וכאובה ביותר, אשר לא פעם מותירה בעובד צלקות נפשיות קשות מנשוא ולעתים אף שנים לאחר שהוא סיים בכלל לעבוד במקום העבודה.

ממחקר שנערך בארץ לאחרונה על ידי פסיכולוג תעסוקתי, עולה כי כמחצית מכלל השכירים במשק חווים התעמרות כלשהי במהלך שנות עבודתם. יתרה מכך: 45% מהעובדים שחווים התעמרות סובלים מבעיות בריאות, ואילו 10% מההתאבדויות בארץ נובעות מהתעמרות בעבודה.

מסקר אחר שערך משרד הכלכלה ופורסם בחודש ינואר 2013, עלה כי כ-30% מהעובדים במדינות מערביות שנבדקו חוו הצקות כלשהן במקום עבודתם, בעיקר מצד הממונים, כאשר בישראל נפגעו 55.4% מאוכלוסיית העובדים מהצקות בעבודה בשנת 2011.

נכון למועד כתיבת סקירה זאת (פברואר 2016) אין עדיין בארץ חוק אשר אוסר באופן ספציפי על התעמרות בעובדים.

אמנם קיימת הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015, אולם ההצעה אושרה בכנסת בקריאה טרומית ביום 1.7.2015 ומאז טרם נכנסה לתוקף.

עם זאת, קיימות מספר דרכים משפטיות נוספות כדי להתמודד עם תופעת ההתעמרות בעבודה, וזאת ללא קשר להצעת החוק.

ראשית, עובד שאינו מוכן עוד להשלים עם ההתעמרות כלפיו, זכאי להתפטר עקב הרעה מוחשית של תנאי עבודתו, כך שהתפטרותו תיחשב כפיטורים, וזאת בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

שנית, העובד רשאי להגיש תביעות כנגד המעסיק המתעמר בהתאם לנסיבות הספציפיות של ההתעמרות וההתנכלות כלפיו, וזאת בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988.

שלישית,  במסגרת פסק הדין אשר ניתן ביום 10.2.2-16 ע"י בית הדין האזורי לעבודה בירושלים במסגרת הליך 38335-03-14 מנחם (מני) נפתלי נ' מדינת ישראל ובנימין נתניהו קבע בית הדין כי העובדה לפיה הצעת החוק טרם אושרה סופית, איננה מונעת הגשת תביעות ופסיקת פיצויים בגין עילות התעמרות בעבודה, וזאת כשם שניתן היה להגיש תביעות בגין הטרדה מינית בטרם נחקקה החקיקה הספציפית בעניין זה.

שכן, לעתים החקיקה משקפת תופעות הקיימות כבר בחברה ואשר רק לאחר זמן ניתן להם ביטוי בחקיקה.

במקום אחר בפסק הדין קבע בית הדין כי האיסור להתעמרות בעבודה, נובע מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומתקנת הציבור.

מכאן נובע לכאורה כי ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק בגין התעמרות בעובד גם בהסתמך על העילות הללו וזאת עוד בטרם נכנסה הצעת החוק בעניין זה לתוקף.

בסקירה שלפניך נביא את עיקרי ההלכות אשר נקבעו בפסק הדין בתיק מני נפתלי בעניין איסור ההתעמרות בעבודה.

התעמרות בעבודה או העסקה פוגענית

בית הדין קבע כי התעמרות בעבודה או העסקה פוגענית, הנה התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה.

התנהגות זו נושאת פנים רבות ובכלל זה פגיעה בעובדים באמצעים מילוליים, צעקות, ביקורת לא מוצדקת, פגיעה במעמדם של העובדים, מתן משימות משפילות, ניטור יתר, בקרת יתר, דקדקנות יתר, הפגנות שליטה והתנהגות אימפולסיבית והרסנית.

כמו כן אין מדובר במקרה חד פעמי אלא באירועים חוזרים ונשנים, אשר יוצרים עבור העובד סביבה עוינת במסגרת עבודתו.

עם זאת לא כל התנהלות של המעסיק שממנה נפגע העובד מהווה התנכלות תעסוקתית, שכן יחסי עבודה מעצם טיבם כרוכים בעימותים ובחיכוכים בין העובד לבין המעסיק, ובין העובד לבין עמיתים לעבודה.

כמו כן, יש פעולות שעלולות לגרום לפגיעה בעובד אף כי הנן חלק בלתי נפרד מעולם העבודה ומהפררוגטיבה הניהולית של המעביד, כגון הערות על תפקודו, קבלת הערכה לא חיובית מהמעסיק וכדומה. כל זאת, כאשר הדבר נעשה על פי מיטב שיפוטו של המעסיק ולא משיקולים זרים, באופן ראוי ותוך שמירה על כבודו של העובד.

התנכלות תעסוקתית הנה התנהגות אשר מנקודת מבט חיצונית לעובדת או לעובד נתפסת כפגיעה, כך נקבע בהליך תע"א 10690/07 גליה אאוסקר נ' הבנק הבינלאומי.

במקרה דנן, בחינת חומר הראיות ולרבות עדויותיהם של מני נפתלי ושל עובדים נוספים שעבדו בעבר במעון, ביניהם גב' אתי חיים, שעבדה כטבחית במעון וגיא אליהו, שעבד כעובד תחזוקה במעון, העלתה תמונה עגומה ביותר לגבי המתרחש במעון ראש הממשלה בכל הנוגע לאופן העסקת העובדים, סביבת העבודה שהם חשופים אליה, היחס אליהם והשמירה על כבודם ועל זכויותיהם.

מן העדויות עלה כי במעון התקיימו שורה של מעשים שהינם בגדר העסקה פוגענית ואשר הפכו את העבודה בבית ראש הממשלה לבלתי נסבלת.

מעשים אלו התבטאו בין היתר באופן הבא:

  • דרישות מוגזמות, ולרבות החלפת בגדים בתדירות גבוהה כדי לשמור על היגיינה, טענות לעובדים כי אינם סטריליים
  • נזיפות חוזרות ונשנות בשל עניינים שוליים
  • יחס קשה לעובדים המתבטא בהשתלחויות בעובדים, העלבתם, נזיפות חוזרות ונשנות בשל עניינים שוליים ועוד

הטבחית העידה כי תנאי העבודה במעון היו קשים בשל הדרישות המוגזמות וכי יחסה של גב' נתניהו לעובדים הנו קשה ביותר. כך לדוגמא, במקרה מסויים הטבחית וגיא הכינו ארוחת צהריים והניחו אותה על השולחן בפטיו.

אשת ראש המששלה, שרה נתניהו ביקשה מהם לפנות את השולחן ולערוך אותו מחדש, ולאחר שבנה אבנר העיר שאין צורך בכך, היא משכה את המפה, זרקה את כל הכלים והורתה להם לאסוף הכל תוך 5 דקות ולערוך מחדש, כפי שהם אכן עשו. 

במקרה אחר, בעקבות דרישותיה של גב' נתניהו הרגישה הטבחית כי היא אינה יכולה לעמוד עוד על רגליה, ולאחר מכן היא נפלה וחשה דפיקות לב חזקות ומהירות.

פרמדיק שהיה במקום הציע לפנותה באמבולנס אולם גב' נתניהו סירבה, והורתה להודיע לאחד מילדיה של הטבחית לבוא ולקחתה וכך היה.

במקרה אחר הגב' נתניהו אף היכתה את הטבחית בידיה, לדברי הטבחית, ועקב כך היא עזבה את עבודתה במעון.

דרישה מעובד לעבוד שעות עבודה רבות - בית הדין קבע כי דרישה מעובד לעבוד שעות עבודה רבות, ובכלל זה העדר דפוס עבודה קבוע ומסודר המאפשר לעובד לתכנן את סדר יומו, לשהות עם בני משפחתו, לנוח מעמל יומו ולתכנן את פעילויותיו בשעות הפנאי, מהווה אף היא בגדר העסקה פוגענית.

במקרה דנן, שעות העבודה במעון היו רבות ובלתי סבירות, וחרגו לעיתים קרובות ממסגרת השעות שנקבעה מלכתחילה לעובדים. עובדי המעון עבדו מסביב לשעון, ולמעשה הם לא ידעו מתי תסתיים עבודתם והם יוכלו לחזור לביתם.

בשל הצורך בשעות עבודה רבות לא נשמר סידור העבודה והעובדים אף נדרשו לא אחת להתייצב במעון גם לפני תחילת המשמרת שנקבעה.

גיא אליהו העיד על מקרים שבהם דרשה ממנו גב' נתניהו לחזור למעון בלילה רק כדי לומר לה לילה טוב ולהביא לה מרק. באחת הפעמים הוא יצא מהמעון בשעת לילה מאוחרת לאחר שקיבל את רשותו של ראש הממשלה לעשות כן, אך מכיוון שלא קיבל את רשות הגב' נתניהו לכך, הוא הוחזר למעון.

תחלופה גבוהה של עובדים - בית הדין קבע כי תחלופה גבוהה של עובדים מעידה אף היא על העסקה פוגענית. שכן, אחת הדרכים שבוחרים עובדים להתמודד עם העסקה פוגענית הנה עזיבת מקום העבודה, למרות החשש להיוותר בלא פרנסה. כמו כן, במקום עבודה שבו הדרישות מן העובדים מוגזמות וקשות, מפוטרים לא אחת עובדים בשל אי עמידה בדרישות.

במקרה דנן, לטענת מני נפתלי, במהלך 20 החודשים שהוא עבד בהם במעון הייתה תחלופה בלתי פוסקת של עובדים פגועים וממורמרים, אשר סרבו להמשיך לעבוד במחיצתה של גב' נתניהו. לדבריו בתקופה זו סיימו 29 עובדים את עבודתם במעון, כאשר חלקם עזבו וחלקם פוטרו.

נזקי ההעסקה פוגענית אינם מתמצים בתחומו של מושא ההתעמרות

בית הדין קבע כי נזקיה של העסקה פוגענית אינם מתמצים בתחומו של מושא ההתעמרות. כלומר, על מנת לסבול מנזקי התעמרות אין חובה שהעובד הניזוק יהיה המושא הישיר של ההתעמרות,  אלא לעתים די בכך שהוא יהיה רק נוכח בסיטואציה שבה עובדים אחרים חוו התעמרות בעבודה, כדי שהוא עצמו יגיב באופן דומה לעובד הנפגע, וזאת כפי שעולה ממחקרים שנעשו בעניין זה.

על המעסיק מוטלת החובה לדאוג לרווחתם של עובדיו, ולספק להם סביבת עבודה השומרת על כבודם כאדם וכעובד, ומאפשרת ביצוע העבודה באווירה רגועה, ונטולת התעמרויות. חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומתקנת הציבור.

בית הדין קבע הלכה זו במענה לטענת המדינה לפיה מני נפתלי עצמו לא חווה בעצמו התעמרות בעבודתו במעון ראש הממשלה, כי אם עובדים אחרים זולתו.

בית הדין דחה טענה זו הן מבחינה עובדתית בקבלו את טענת נפתלי לפיה הוא עצמו חווה התעמרות והשפלות, אבל גם, ובעיקר מבחינה משפטית בקובעו כאמור, כי לעיתים ניתן לסבול מהתעמרות גם כתוצאה מחשיפה להתעמרות בעובדים אחרים ולאו דווקא כתוצאה מחשיפה להתעמרות באופן ישיר.

הזכות לסביבת עבודה נקייה מהתעמרות אינה מותנית בתלונת העובד

בית הדין קבע כי זכותו של עובד לעבוד בסביבת עבודה נקיה מהתעמרות אינה תלויה כלל ועיקר בשאלה אם הוא התלונן על ההתעמרות או לאו, וכי המדובר בזכות קוגנטית.

כשם שעובד שלא קיבל שכר מינימום ולא התלונן על כך במהלך עבודתו, אינו מאבד את זכותו לתבוע תשלום שכר מינימום, שכן מדובר בחוק מגן שאינו ניתן לוויתור, כך הדבר גם לגבי העסקה פוגענית.

בית הדין קבע הלכה זו במענה לטענת המדינה לפיה מני נפתלי לא טרח להתלונן על היחס המזלזל שקיבל במעון.

בית הדין דחה טענה זו הן מבחינה עובדתית, בקבלו את טענת נפתלי לפיה הוא התלונן על כך בפני מר סיידוף, אשר משמש כסמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה ,אבל גם ובעיקר, מבחינה משפטית, בקובעו כאמור, כי העובד איננו צריך להתלונן כדי לממש את זכותו לעבוד בסביבת עבודה נקיה מהתעמרות.

הזכות לסביבת עבודה נקייה מהתעמרות אינה מותנית במעמד העובד

בית הדין קבע כי זכותו של עובד לעבוד בסביבת עבודה נקיה אינה מותנית כלל במעמד העובד, שכרו, או מקצועו ואין כל קשר בין הדברים. אין זה משנה כלל האם מדובר בעובד מוחלש או חזק.

במסגרת הליך ע"ע 33680-08-10 דיזנגוף סנטר קלאב נ' זואילי דחה בית הדין הארצי  את הטענה לפיה חוק הזכות לעבודה בישיבה חל על עובדים מוחלשים בלבד, מהטעם שגישה פרשנית זו מצמצמת, מגבילה וחסרת אחיזה בלשון החוק ובתכליתו.

דברים אלה יפים בשינויים המחויבים גם לגבי התעמרות בעובדים, שכן כל עובד בין אם הוא מוחלש או חזק זכאי לסביבת עבודה הולמת.

בית הדין קבע הלכה זו במענה לטענת המדינה לפיה מני נפתלי לא היה בגדר עובד מוחלש, והוא אף הגן על גיא אליהו כאשר הגב' נתניהו הרימה עליו את קולה, ולכן לא ניתן לומר כי סבל מהעסקה פוגענית.

הזכות צריכה להישמר בהקפדה יתרה במקומות עבודה ייחודיים

המדינה טענה כי מעון ראש הממשלה מהווה סביבת עבודה יחודית ומורכבת השונה מסביבת העבודה המקובלת במגזר הציבורי, מאחר והמדובר במעון המשמש הן כסביבת עבודה של ראש הממשלה, שהנו נבחר ציבור והן כמעונם הפרטי של רעייתו וילדיו, שאינם עובדי מדינה ואינם כפופים לכללים החלים על העובדים.

על כך השיב בית הדין לעבודה כי היותו של מעון ראש הממשלה בגדר סביבת עבודה ייחודית אינה מצדיקה העסקה פוגענית, שבה עובדים חסרי אונים נאלצים לעבוד שעות רבות מאד, תוך שהם חשופים לדרישות מוגזמות, להעלבות ולהתפרצויות זעם.

יתרה מכך, דווקא מעון ראש הממשלה על כל המורכבות שבו, אמור לשמש מופת ודגל לשמירה קפדנית על זכויותיהם של העובדים בו, ועל קיומה של סביבת עבודה ששוררים בה יחסים של כבוד והערכה לעובדים או לפחות יחסי עבודה המתאפיינים באדיבות ובענייניות. ברם, לא זו התמונה שהצטיירה לעיני בית הדין בתיק זה.

לאור כל האמור לעיל, קבע בית הדין כי בתקופת עבודתו במעון ראש הממשלה היה מני נפתלי חשוף לתנאי העסקה פוגענית חמורה, המצדיקה פיצוי בשיעור גבוה. בהתאם לכך נפסקו לו פיצויים בגין עגמת נפש בשל עילה זו בסך של 80,000 ₪.

בנוסף לכך, נפסקו לנפתלי פיצויים בסך של 75,000 בשל הטעייתו בכל הנוגע להפיכת משרתו לתפקיד קבוע ובשל הפרת הוראות חוק הודעה מוקדמת, כמו גם הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

עם זאת, המדינה היא שתישא בכל תשלום הפיצויים למני נפתלי, מאחר והיא זו ששימשה כמעסיקה הפורמאלית שלו, בעוד שבינו לבין גב' נתניהו לא התקיימו יחסי עובד מעביד. בהתאם לכך נקבע כי המדינה כשלה בחובתה, כמעסיקה,  לדאוג לסביבת עבודה נקיה מהתעמרות לעובדיה.

שאלות? פנה/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-2000


האם לדעתך פסק הדין בעניין מני נפתלי מוצדק והוגן? כן בהחלט. העובד עבר התעמרות בבית ראש הממשלה. יכול להיות שכן רק שסכומי הכסף שנפסקו גבוהים מדי. לא בטוח, בית ראש הממשלה מצריך התייחסות מיוחדת.
עדכון אחרון: 14/02/2016 14:22   
תגיות בעמוד:   פסקי דין    טיפים לעובדים   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc