|
לאורך השנים הגיעו לפתחו של בית הדין לעבודה מקרים לא מעטים שבהם מעסיקים לא ניהלו רישום כחוק של שעות העבודה של עובדיהם.
בחלק מהמקרים המעסיק מעביר את האחריות על ניהול רישום שעות העבודה לעובד עצמו, כלומר העובד מנהל את הרישום באמצעות מחברת, יומן, קבצים וכדומה.
התנהלות זאת מנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע בסעיף 25 לחוק את חובת המעביד לנהל פנקס עבודה.
אי ניהול פנקס שעות עבודה ומנוחה לפי חוקי העבודה מהווה עבירה פלילית על חוקי העבודה. ניהול פנקס שעות עבודה ומנוחה חייב להתבצע על ידי המעסיק עצמו ובאחריותו המלאה. המעסיק אינו יכול להעביר את האחריות על ניהול פנקס שעות העבודה לעובדיו.
מאז תיקון החוק בשנת 2009 כל מעביד חייב לנהל פנקס שעות עבודה ולעדכן בו רישום מדוייק לגבי: שעות מנוחה שבועיות, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה ביום המנוחה השבועית.
מעבר לכך, לענין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות של העובדים יערך הרישום באמצעות פנקס שעות עבודה באופן שוטף ויכלול כמובן את רישום שעות העבודה בפועל.
במידה והרישום בפנקס לא מתבצע באמצעים דיגיטליים או אלקטרונים כמו שעון נוכחות, העובד יחתום על הרישום מדי יום עבודה ואחראי מטעם המעסיק יאשר את חתימתו.
בהתאם לתיקון לחוק משנת 2009 נטל ההוכחה במקרה של תביעת עובד בגין סכסוך על שעות עבודה, הנו על המעסיק. לכן, בהעדר רישום מסודר וניהול פנקס שעות עבודה לפי החוק, המעסיק יכול למצוא את עצמו בבעיה לא קלה במקרה של תביעה.
בארבע מילים פשוטות - הקפידו על רישום שעות. בבתי עסק רבים מותקן שעון נוכחות דיגיטלי שהנו פתרון זול, פשוט ונוח. אם מכל סיבה שהיא אינכם רוצים לרכוש שעון נוכחות, יש להקפיד כי ניהול פנקס שעות הנוכחות של העובדים והרישום בו יהיו מדויקים וקפדניים ביותר.
מעסיק נבון ימנה את מי מעובדיו לצורך פיקוח יומי על ניהול רשומות אלה והעברת דיווחים יומיים על התנהלות העובדים ומילוי פנקס העבודה.
צריך לזכור כי אי הקפדה על ביצוע הוראות החוק כאמור עלול להוביל לפגיעה בזכויות עובדים כמו: אי תשלום עבור שעות נוספות, אי תשלום זכויות לפי החוק, סכסוכים מיותרים, ויכוחים ואי הבנות, קנסות מנהליים ואף כתב אישום פלילי!
פורטל זכויות העובדים מקבל מדי יום פניות רבות של מעסיקים הטוענים כי עובדייהם מסרבים למלא את פנקס העבודה ו/או להחתים שעון נוכחות.
הסיבות המוצגות למעסיקים רבות ומגוונות. החל מתחושה של חוסר אמון, שינוי נהלים, פגיעה במעמד העובד וחדירה לפרטיות.
בתי הדין לעבודה נדרשו לא אחת לסוגיות אלה ופסקו בצורה נחרצת: על העובדים להשמע ולקיים את הוראות המעסיק ללא עוררין. בית הדין ציין לא אחת כי דרישה זאת מהעובדים הנה דרישה חוקית ולגיטימית ולכן חובה על העובדים למלאה בקפידה.
עובד המסרב לעשות כן, וטוען כי המדובר על הרעת תנאי עבודה לא יהיה זכאי לפיצויים במידה ויחליט להתפטר.
להלן ציטוט מדוייק של הוראת הסעיף הרלוונטי:
25. פנקס שעות עבודה וכו' (תיקון: תשס"ח)
(א) מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות.
(א1) (1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך, אלא אם כן קבע שר התעשיה והמסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, דרך אחרת לביצוע הרישום.
(ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה.
בחרנו להביא דוגמא מתוך פסק דין שעסק בתביעה שהוגשה על ידי 2 עובדים זרים כנגד מעסיקם, בטענות שונות להפרת חוקי העבודה.
התביעה הוגשה לבית הדין לעבודה בעיר חיפה במסגרת הליך סע"ש (חי') 5926-05-13 Okbamikael Tsagay נ' אליאס עראף. כחלק עיקרי מהדיון בתביעה עסק בית הדין בהשלכות של אי מילוי הוראות החוק בכל הנוגע לרישום שעות עבודתם של התובעים בצורה מסודרת.
עובדות המקרה:
צגאי וגרגיש הם אחים, עובדים זרים מארתיריאה. השניים עבדו בחוות אפק בישוב אעבלין. מדובר בחווה לגידול חזירים.
שני התובעים עבדו בחווה למשך כשנתיים כאשר כל אחד החל לעבוד במקום בתאריך קרוב אך שונה. כמו כן, שני התובעים הועסקו בעבור שכר מינימום. שכר זה הוא שמהווה את בסיס חישוב שכרם גם בנוגע לזכויותיהם הסוציאליות. התובעים אף התגורר בחווה במקום מגורים שיועד להם ושסופק ע"י המעסיק שלהם.
המעסיק לא ניהל פנקס שעות עבודה כמתבקש בחוק שעות עבודה ומנוחה. בין הצדדים להליך לא הייתה מחלוקת כי שני התובעים עזבו את מקום בעבודה מבלי לתת למעסיקם הודעה בכתב כמתבקש.
התובעים טענו בתביעתם כי לא שולם להם שכר בגין עבודה בימי חופשה, וכי הם הועסקו במשך 7 ימים רצופים ללא חופש. על כן, זכאים הם לתשלום בגין ימי חופשה שלא נוצלה. עוד טענו התובעים כי הועסקו במשך שעות עבודה מרובות מבלי לקבל תגמול על שעות נוספות. לטענת התובעים הם עבדו בממוצע בין 13-11 שעות מדי יום.
המעסיק טען כי אומנם לא ניהל פנקס שעות עבודה, אך נכח ככלל יחד עם הנתבעים, ואף קיים יומן מטעמו בנוגע לשעות וימי עבודתם של התובעים. עוד טען המעסיק כי שעות עבודת התובעים היו בממוצע 10 שעות ביום ואף פחות.
חוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 קובע תנאים להעסקה של עובד זר. החוק קובע כי מי שמעסיק עובד זר יהיה חייב ברישיון, יהיה חייב באספקת מקום לינה הולם. החוק גם קובע פיקוח של משרד התמ"ת על מעסיקים של עובדים זרים. שני התובעים הועסקו מכוח אותו חוק.
באשר לפנקס שעות עבודה, קובע חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 כי מעסיק ינהל פנקס שעות ממנו ניתן יהיה ללמוד על משך שעות העבודה של העובד, ובכלל זה על הימים בהם הוא עבד.
כאמור, אי מילוי פנקס עבודה עשוי להוות עבירה פלילית לפי חוקי העבודה, וגם עוולה אזרחית במסגרת דיני העבודה.
נקודת המוצא היא שעל אף טענת המעסיק לפיה הוא ניהל יומן אישי מטעמו בו תיעד את שעות העבודה, יומן זה לא הוצג בפני בית הדין לעבודה במהלך הדיונים בתביעה.
על כך נפסק: "כיום הרישומים אינם בנמצא עוד. בהיעדרם אין לנתבעים כל אפשרות להוכיח מה היה תוכנם. בשל כך, אין גם לדעת האם תלושי השכר משקפים את מתכונת עבודתם האמתית של התובעים".
מכאן, הרי שבית הדין דחה את טענת המעסיק באשר למספר שעות העבודה של התובעים, ובעצם קיבל באופן מלא את טענתם כפי שעולה מכתב התביעה.
הטעם הברור הוא כי הנטל להוכיח את שעות העבודה מוטל על המעסיק, ובלשון פסק הדין: "נטל זה עובר לנתבעים גם בנוגע לטענת התובעים בדבר עבודה בשעות נוספות, מאחר והתובעים הביאו ראשית ראיה המלמדת כי עבדו במתכונת שעות הכוללת שעות נוספות. ראשית ראיה זו מצויה בתלושי השכר עצמם שם מופיע מעת לעת רכיב של גמול עבודה בשעות נוספות".
בהתאם לאמור, בית הדין דחה גם את טענת המעסיק בנוגע לעבודת התובעים ביום מנוחה ובאשר לתשלום בגין ימי חופשה, כל זאת בהיעדר פנקס שעות עבודה שיוכל לסתור את טענת התובעים.
לאור זאת בית הדין קיבל את תביעת התובעים ופסק להם פיצויים בגין דמי הבראה, הפרשי שכר, פדיון ימי חופשה ועוד בסך כולל של כ-100,000 ₪ לשני התובעים יחדיו לרבות שכר טרחת עורך דין וכן הוצאות משפט.
מעסיק יקר, החוק מחייב אותך לנהל רישום קפדני ומדוייק באמצעו פנקס שעות עבודה. ישנן תוכנות מחשב, שעוני נוכחות, אפליקציות מתקדמות ואפשרויות רבות נוספות לקיים אחר הוראות החוק.
מצד שני וכפי שעולה מפסק הדין הנ"ל ומשורה ארוכה של פסקי דין אחרים, אי מילוי אחר הוראות החוק עלול לעלות ביוקר. הן מבחינה כספית והן בעקבות הסיכון להרשעה בפלילים.
עוד בנושא: המעסיקה לא ניהלה פנקס שעות עבודה ותשלם גמול שעות נוספות!