{if 0} {/if}

הדרך הנכונה להגשת בקשה לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה בעת הגשת תביעה בבית הדין לעבודה...
הגשת בקשה לקבלת פטור מתשלום אגרה בבית הדין לעבודה - מדריך
×
x

כלים לחיפוש עבודה

הגשת בקשה לפטור מאגרה בבית הדין לעבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (7) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 7 reviews
Hebrew

עקרונית, רוב ההליכים המשפטיים שניתן לנקוט בהם בפני בית הדין לעבודה כרוכים בתשלום אגרה ראשונית בגין פתיחת ההליך, אשר סכומה משתנה מהליך להליך, ומתעדכן מעת לעת, וזאת בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008.

לתשלום האגרה יש שתי מטרות: תקציבית – על מנת לממן את השירות אשר ניתן על ידי בית הדין, והרתעתית – על מנת להתריע מפני הגשת תביעות סרק או תביעות מנופחות, מאחר וחלק מסכומי האגרות נגזר מסכום התביעה, בשיעור של אחוז אחד ממנה.

עם זאת נציין כי לא כל ההליכים הננקטים בבית הדין לעבודה כרוכים בתשלום אגרה.

לאור החשיבות הסוציאלית הרבה שמייחס המחוקק לדיני העבודה בארץ, נקבעו מלכתחליה פטורים מתשלום אגרה לחלק מהליכים אלו.

המדובר במיוחד לגבי הליכים שנועדו לתמוך ולסייע למיעוטי יכולת, וזאת לבל ייווצר מצב אבסורדי בגינו מי שהינו בעל יכולת כלכלית דלה, אשר מבקש עקב כך לקבל סעד כספי מבית הדין שיתמוך בו כלכלית, לא יוכל לבקש סעד זה מאחר והקושי הכלכלי שלו ימנע ממנו לשלם את האגרה הכרוכה בקבלת אותו הסעד.

כך, לדוגמא, נקבעו פטורים בגין הגשת תביעות כנגד הביטוח הלאומי, לרבות לשם קבלת דמי אבטלה, דמי הבטחת הכנסה, קצבאות זקנה ושארים, קצבאות נפגעי עבודה ותאונות, ערעור על ועדות רפואיות ועוד.

אם וככל שנקבעה חובת תשלום אגרה, יש לשלמה בו זמנית עם הגשת התביעה לבית הדין לעבודה. ללא תשלום האגרה, לא יתקיים דיון בהליך, ובית הדין אף רשאי להורות על מחיקת ההליך על הסף.

ברם, יחד עם זאת, ובדומה לבתי המשפט האחרים, גם דלתות בית הדין לעבודה אינן סגורות בפני מי שמעוניין לנקוט בהליך משפטי כלשהו בפניו, ועם זאת אין ידו משגת לשלם את האגרה שכרוכה בו.

במקרה כזה יש ביכולתו להגיש בקשה לקבלת פטור מתשלום אגרה, וזאת בהתאם לתקנה 12 לתקנות האגרות הללו וכפי שיפורט להלן.

אופן הגשת הבקשה לפטור מתשלום אגרה

את הבקשה לפטור מאגרה יש להגיש בד בבד עם הגשת התובענה לבית הדין לעבודה שבגינה יש לשלם את האגרה, וזאת בהתאם לתקנה 12(א) לתקנות האגרות.

בהתאם לתקנה 12(ב) לתקנות האגרות, על מנת לקבל את בקשת הפטור, על בית הדין להיווכח שאכן אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, וכי ההליך של המבקש אכן מגלה עילה של ממש.

זאת על מנת לאזן בין האינטרס בדבר אי נעילת שערי בית הדין בפני מחוסרי היכולת הכלכלית לבין האינטרס שנועד להבטיח את רצינות ההליך, ולמנוע הגשת הליכי סרק, חסרי תכלית, וללא כל בסיס משפטי או עובדתי.

כך נקבע למשל, במסגרת הליך ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, וכן הליך בשג"צ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר הבריאות.

לפיכך, במסגרת בקשת הפטור על המבקש לפרט ולבסס כדבעי את טענותיו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה, וכן את לפרט ולבסס את הנסיבות אשר מצמיחות את העילה להגשת התביעה.

לצורך הוכחת חוסר יכולתו הכלכלית, על המבקש לצרף לבקשתו תצהיר אשר בו עליו לפרט לא רק את את רכושו שלו, אלא גם את רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם.

בנוסף, עליו לפרט את כל  מקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. את הבקשה והתצהיר יש להגיש בהתאם לנוסח שבתוספת השניה לתקנות האגרות.

לפיכך, מי שבכוונתו להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה צריך לקחת בחשבון עד כמה הוא מוכן לחשוף בפני בית הדין לעבודה והצד שכנגד את כל רכושו ומקורות הכנסתו בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה.

בנוסף, עליו לקבל גם את הסכמת בן זוגו והוריו, במידה והוא סמוך על שולחנם, לחשוף את רכושם שלהם. למותר לציין שהמדובר בחשיפה שאינה פשוטה כלל וכלל, ואשר כרוכה באופן בלתי נמנע בחדירה פולשנית לפרטיות, ועל כן מובן וטבעי לחלוטין שלא כל אחד יואיל להסכים לכך.

ראיות לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה יכולות להיות החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה, הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, אך זאת בתנאי שהן ניתנו במהלך השנתיים שלפני הגשת הבקשה.

בנוסף, גם קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה יכולה לשמש ראיה לכאורה שכזו.

הדיון בבקשה לפטור מתשלום אגרה ושיקולי בית הדין

בהתאם לתקנה 12(ב) לתקנות האגרות, על מנת לקבל את בקשת הפטור, על בית הדין להיווכח שאכן אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, וזאת בהתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, ובהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד. כמו כן עליו להתרשם שההליך של המבקש אכן מגלה עילה.

לשם קבלת ההחלטה בעניין זה, רשאי בית הדין לקיים דיון בבקשה, אך הוא מוסמך לקבל החלטה גם מבלי לעשות כן. במידה ובית הדין החליט לקיים דיון בבקשה, עליו להזמין אליו את הצדדים וכל אדם אחר שהוא יראה לנכון להזמינו לשם כך.

הצדדים לדיון ספציפי זה הינם בעלי הדין, קרי המבקש והצד שכנגד, אך גם המדינה, אשר מיוצגת על ידי בא כח היועץ המשפטי לממשלה.

בא כח היועץ המשפטי לממשלה רשאי, במקום להתייצב לדיון, לתת את הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות. אולם אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה כשלעצמה, כדי לחייב את בית הדין לתן החלטה כלשהי בדבר מתן הפטור.

במסגרת החלטתו בבקשה, בית הדין רשאי לדחות את הבקשה, או לפטור את המבקש מתשלום האגרה, וזאת באופן מלא או חלקי.

במידה ובית הדין דחה את הבקשה, או נתן רק פטור חלקי מתשלום האגרה, אזי רשאי בית הדין להרשות למבקש לשלם בתשלומים את האגרה שלגביה לא ניתן הפטור, וזאת בתוך הזמן שייקבע על ידו.

במידה והאגרה אכן שולמה בתוך הזמן שנקבע כאמור, יראו את מועד התשלום כאילו הוא נעשה רטרואקטיבית, וכבר במועד הגשת ההליך. 

גם במידה ומועד תשלום האגרה נדחה, יראו את מועד תשלומו הדחוי כאילו הוא נעשה כבר ביום בו הוגש ההליך. בנוסף, על המבקש לשלם את תשלום האגרה הדחוי בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום שהיה עליו לשלם לפי תקנות האגרות, והוראות תקנה 11 יחולו בהתאמה, זולת אם הורה בית הדין אחרת.

במידה ובית הדין נתן רק פטור חלקי מתשלום האגרה, יכול המבקש לבחור בין ביצוע תשלום יתרת האגרה שלגביה לא קיבל פטור, לבין הגשת כתב תביעה מתוקן תוך 15 יום ממועד ההחלטה, באופן שהוא יהיה כרוך בתשלום סכום אגרה בגובה הסכום שלגביו ניתן הפטור, ועל כן הוא יהיה פטור מתשלום היתרה.

לעומת זאת, במידה ובית הדין החליט על מתן פטור מלא מתשלום האגרה בגין פתיחת ההליך, אזי פטור זה יחול גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך שניתן לגביו הפטור, במסגרת אותה ערכאה.

בנוסף, במידה וניתן פטור ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית הדין או הרשם לחייב את בעל הדין שכנגד, שהפסיד בתביעה, בתשלום האגרה שחלה על ההליך, בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור.

במידה והמדובר היה ההליך תביעה לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.

לגבי ערעור – החלטה בבקשה לקבלת פטור הינה החלטת ביניים. במידה והיא ניתנה על ידי שופט בית הדין האזורי לעבודה, ניתן להגיש עליה בקשת רשות ערעור בפני בית הדין הארצי, וזאת תוך 15 יום ממועד קבלתה.

במידה והיא ניתנה על ידי רשם בית הדין, ניתן להגיש עליה ערעור בפני בית הדין בו היא ניתנה, וזאת תוך 7 ימים ממועד קבלתה.

אולם, כאשר מדובר בהחלטת ביניים בהליך של דיון מהיר, אין מקום לבקשת רשות ערעור וניתן להגיש את הערעור רק על פסק הדין.

שאלות? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-2000


האם הכתבה סייעה לך להבין לגבי האפשרות לקבל פטור מאגרה בבית הדין לעבודה? כן בהחלט, כתבה מצויינת ומקיפה. כן, רק שנשארו לי עוד כמה שאלות. לא ממש, חסר הרבה מידע חשוב.
עדכון אחרון: 07/10/2015 16:11   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © חייג/י: 072-334-2000 המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc