{if 0} {/if}

חוק הביטוח הלאומי מאפשר לקבל הכרה בפגיעת עבודה גם במקרים של פגיעה נפשית בשל אירועים שארעו לעובד/ת בזמן העבודה...
הכרה בפגיעה נפשית בעבודה: פגיעת עבודה בהתאם לחוק!
×
x

כלים לחיפוש עבודה

פגיעה נפשית בשל אירועים תוך כדי העבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews
Hebrew

נגרם לך נזק נפשי בשל אירועים הקשורים באופן ישיר למקום העבודה שלך? יכול וניתן לקבל הכרה בפגיעת עבודה ובסקירה שלפניך נסביר בדיוק מה צריך להוכיח ואיך צריך לפעול על מנת לקבל הכרה כאמור.

פגיעת עבודה לפי דיני הביטוח הלאומי כוללת שלושה סוגים מוגדרים של בעיות רפואיות שנוצרו תוך כדי עבודת העובד ועקב עבודתו.

  • תאונת עבודה שהנה תאונה שהתרחשה עקב אירוע מפתיע וחד פעמי.
  • מחלת מקצוע שהנה מחלה שנוצרה בשל תנאי העבודה.
  • הלכת המיקרוטראומה שהנה בעיה רפואית שנוצרה עקב שורה של פגיעות זעירות שהתרחשו לאורך זמן, כאשר כל אחת מהן בנפרד גרמה לנזק זעיר יחסית, אך הצטברות כולן יחדיו גרמה לנזק ממשי.

רוב הפגיעות שנכללות בפועל, הלכה למעשה, בכל אחת משלושת הגדרות הללו הינן פגיעות פיזיות.

יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה בארץ, יתכנו גם מצבים בהם פגיעה נפשית שחווה העובד, תוך כדי ועקב עבודתו, תוכר אף היא כפגיעת עבודה מסוג תאונת עבודה ותזכה את העובד בכל הזכויות הרפואיות שנובעות מכך.

לשם כך יש להוכיח שהפגיעה הנפשית של העובד נגרמה עקב אירוע חריג ומיוחד שאירע במהלך עבודת העובד וכי קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג ללחץ הנפשי הכבד שנוצר אצל העובד.

זאת, להבדיל ממצב בו הלחץ הנפשי של העובד נוצר כתוצאה מטבע עיסוקו של העובד ובשל אירוע שנכלל בשגרת העבודה שלו, או ממצב בו העובד חווה לחץ נפשי קבוע ומתמשך לכל אורך תקופת עבודתו, בהתאם להלכת המיקרוטראומה.

כלומר, הפסיקה איננה מכירה בפגיעה נפשית בשל תורת המיקרוטראומה, כי אם בפגיעה פיזית בלבד בשל תורה זו.

לפיכך, במידה והעובד לקה למשל, בדיכאון, עקב אירוע חריג, יתכן שהוא יוכר כנפגע עבודה בשל תאונת עבודה. לעומת זאת, במידה והעובד לקה בדיכאון בשל לחץ נפשי מתמשך, לרבות בשל חששות כלכליים, לא ניתן יהיה להכיר בו כנפגע עבודה.

זאת במיוחד מאחר שהחששות הכלכליים במציאות של ימינו אינם נחשבים כאירוע חריג או בלתי צפוי, כי אם חלק טבעי משגרת חייהם של בעלי עסקים עצמאיים רבים, אשר חשופים לסיכונים עסקיים ולא אחת נקלעים למשברים כלכליים. כך נקבע בהליך בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה.

יחד עם זאת, אירוע חריג ולא שגרתי בעבודה אין משמעו בהכרח רק אירוע חד פעמי.

יתכן שגם אירועים חוזרים ונשנים, אחת לכמה חודשים או אפילו אחת לכמה שבועות, יוגדרו כאירועים לא שיגרתים לעבודה והכל בהתאם מותנה בעוצמתם ובתדירותם ובהתייחס לעובד הספציפי שבו מדובר. כך נקבע בפסק הדין המעניין בהליך דב"ע נד/0/268 יוסף ניב נ' המוסד לביטוח לאומי.

על מנת להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הפגיעה הנפשית של העובד לאירוע החריג שאירע במהלך עבודתו, מן ההכרח שאותו אירוע יהיה מוגדר נקודתית במקום ובזמן, וכי ניתן להעריך שהוא הטביע חותם על העובד וגרם לו לדחק נפשי שאינו רגיל אצלו.

אותו דחק בלתי רגיל צריך להיקבע קודם כל סובייקטיבית לגבי העובד עצמו דהיינו, יש לבחון כיצד השפיע עליו האירוע בעבודה ואף כיצד ראוי היה שאותו אירוע בעבודה ישפיע עליו. כך נפסק על ידי שופטי בית הדין לעבודה בפסק דינם בהליך עב"ל 497/99 ישעיהו יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי.

בנוסף, הבחינה הסובייקטיבית לדחק הנפשי טעונה אף היא, כשלעצמה, ראיות אובייקטיביות ואין די בעצם האמירה של העובד כדי להוכיח את הדחק הנפשי הבלתי רגיל, כאמור בהליך עב"ל 1269/00 לוי רפאל נ' המוסד לביטוח לאומי.

הרציונל בכך הנו שמאחר ובית הדין אינו בוחן כליות ולב ואין הוא יודע את המתרחש בנפש האדם, גם הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות, ואין די לענין זה בעצם אמירת העובד שהתרגז התרגזות חריגה. כך נפסק בפסק הדין המרתק בהליך עב"ל 1037/00 סטולוב יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי.

במסגרת הליך עב"ל 31298-09-10 משה בר ששת נ' המוסד לביטוח לאומי דן בית הדין הארצי לעבודה בערעור שהגיש מהנדס מחשבים שעבד בבנק לאומי כנגד המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעתו להכרה במצב בריאותו הנפשי כפגיעה בעבודה.

המהנדס ביסס את תביעתו על שלושה אירועים חריגים שלטענתו אירעו לו בעבודתו, במהלך פרק זמן בן שלושה חודשים, וזאת כפי שנסביר מיד.

האירוע הראשון

נגרם עקב העברת העובד במפתיע מתפקיד מכובד בבנק כמהנדס מערכות בפרוייקט מסויים של הבנק, לתפקיד נחות שגרם לו לחוש כפקיד זוטר, דבר שגרם לו ללחץ נפשי כבד.

האירוע השני

אירע מספר שבועות לאחר מכן, עת העובד שוב הועבר מתפקידו, אך הפעם דווקא לתפקיד חשוב וקשה בפרוייקט אחר, יקר, חשוב ומסובך, בעל לו"ז קצר, שכלל כמות משימות ותפקידים בלתי אפשרית, דבר שגרם לו ללחץ נפשי חמור אף יותר.

לדבריו, הוא החל לסבול מנדודי שינה, כאבים ולחץ בחזה, דופק מואץ ויובש בפה, ואף איבד 13 קילו ממשקלו תוך חודשיים. למרות זאת, כל בקשותיו לקבלת עזרה ולהקצאת כוח אדם נוסף לפרויקט נדחו באופן בוטה.

האירוע השלישי

אירע כעבור כחודשיים, עת ניתנה לעובד הודעת פיטורים. לדברי העובד, בעת פיטוריו מצבו הנפשי כבר היה קשה, אולם הודעת הפיטורים היתה מפתיעה והתקבלה על ידו בתדהמה ובהלם מוחלט וכפגיעה אישית קשה ביותר, באופן שהחמיר את מצבו הנפשי, כך שהוא התדרדר עד כדי נסיונות שעשה לשים קץ לחייו.

העובד טען בפני בית הדין לעבודה, כי עד לאירוע הראשון הוא היה אדם נורמטיבי לחלוטין, ניהל אורח חיים תקין, פיתח קשרים חברתיים עם הסובבים אותו במסגרת עבודתו בבנק, ונחשב על ידי מנהליו כאיש מקצוע ועובד טוב.

אולם, שלושת האירועים הללו, שכאמור התרחשו על פני פרק זמן בן שלושה חודשים, מהווים שלושה אירועים חריגים המוגדרים במקום ובזמן, אשר כל אחד מהם השפיע על מצבו הנפשי והטביע עליו את חותמו. האירוע הראשון והשני גרמו לפגיעה הנפשית ממנה הוא סובל, ואילו האירוע השלישי החמיר את מצבו.

לפיכך ביקש העובד ששלושת האירועים יוכרו כאירועים חריגים וכי ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, לבחינת הקשר הסיבתי בינם לבין מצבו הנפשי. זאת, במיוחד נוכח סמיכות הזמנים בין האירועים ובין מועד פרוץ הפגיעה הנפשית ממנה הוא סובל.

מנגד, טען המוסד לביטוח לאומי, כי העובד לא הוכיח קרות אירועים חריגים בסמוך לפני קרות הפגיעה הנפשית, תוך כדי ועקב עבודתו.

לגבי האירוע הראשון, הוא לא הוכיח שנלווה לו אפקט שלילי כלשהו. האירוע השני איננו בגדר אירוע חריג אלא מאופיין במתח ועומס מתמשכים במקום העבודה. ואילו האירוע השלישי הינו אירוע מאוחר לפגיעה הנפשית ומשכך, לא היה יכול לגרום לה, בפרט שהעובד לא הופתע ממנו, וידע על בואו המתקרב לפני התרחשותו.

בית הדין האזורי קבע שהאירוע הראשון מהווה אירוע חריג, וזאת בהסתמך על עדותו של העובד על תחושותיו הסובייקטיביות ותגובתו הנפשית הקשה עקב המהלך שביצעו הממונים עליו במקום העבודה, אולם הוא דחה את תביעת העובד לגבי מהאירועים השני והשלישי.

העובד הגיש ערעור על החלטה בו בפני בית הדין הארצי לעבודה.

במסגרת המגעים שנוהלו בין הצדדים לאחר מכן, הודיע המוסד שהוא מסכים לראות גם באירוע השלישי כאירוע חריג, אם כי לא על דרך של גרימת המצב הנפשי הקשה של העובד, אלא החמרתו בלבד. 

כתוצאה מכך, נסב הדיון בערעור בפני בית הדין הארצי על האירוע השני בלבד, על רקע העברת העובד לפרוייקט האחר, בו הוא עבד תחת עומס לחץ נפשי רב במשך חודשיים, עד לפיטוריו במסגרת האירוע השלישי, כאמור.

בית הדין הארצי קבע שקיומם של מתח ולחץ נפשי המתפרשים על פני פרק זמן של כחודשיים ימים אינם שוללים אפשרות בידודו של אירוע מיוחד במהלך אותה תקופה, ובחינת קיומו של קשר סיבתי בין אותו אירוע ובין מצב בריאותו הנפשי של העובד, וכי אין כל מניעה מבידודו של אירוע מיוחד כאמור, ובלבד שהתקיימו בו התנאים להכרה בו ככזה.

זאת במיוחד בנסיבות המקרה דנן בהן האירוע המיוחד המתוחם בזמן ובמקום התרחש בתחילת התקופה והסימנים החיצוניים של הפגיעה הנפשית באו לידי ביטוי מיד בסמוך לאחר מכן.

כלומר, בעצם קיומם של לחץ ומתח מתמשך אצל עובד במהלך תקופה מסוימת, אין כדי לשלול בהכרח בחינת קיומו של אירוע מיוחד כאמור במהלך התקופה.

ממילא בחינת קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של העובד ובין אותו אירוע מיוחד, תיערך בשים לב לכלל התשתית העובדתית כפי שתובא לפני המומחה היועץ הרפואי.

בהתאם לכך נקבע שהתיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין שלושת האירועים שאירעו לעובד כאמור לעיל, ובין מצבו הנפשי.

כך יש לפעול במקרה של פגיעה נפשית בעבודה!

נדגיש כי כל עובד ועובדת שחוששים לפגיעה נפשית בשל לחצים בלתי סברים במקום העבודה, צריכים לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה, בטרם קבלת החלטה כלשהי ומוטב שלא לנקוט פעולות כלשהן באופן עצמאי לפני התייעצות עם עורך דין כאמור.

על מנת לקבל הכרה מהביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה צריך לפעול בהתאם:

  • שמור תיעוד רפואי של מקרה התמוטטות נפשית בעבודה - במועד אחד לפחות
  • שמור שמות של קולגות במקום העבודה שיוכלו להעיד לטובתך לגבי יום המקרה בו התמוטטת
  • פנה לקבלת חוות דעת מומחה מטעם פסיכיאטר מנוסה באשר למצבך הנפשי
  • קבל מקולגות עדויות כתובות ומפורטות ובהן עדויות לגבי המצב הלחוץ במקום עבודתך
  • נסה לבדוק האם היו מקרים דומים בעבר במקום העבודה שלך
  • בדוק עם קולגות האם ידוע על תחלופת עובדים גבוהה במקום העבודה ומה הסיבה לכך
  • יש לתעד בכתב, כולל תאריכים ושמות, את כל הנסיבות שהובילו להתמוטטות הנפשית

בעת הפגישה עם עורך הדין, יש להציג בפניו את כל הנתונים הנ"ל וכל מידע רלוונטי אחר, שיוכל לסייע לקבל הכרה מהביטוח הלאומי.

בכל שאלה נוספת, אל תהססו לפנות אלינו להתייעצות אישית.

קראו עוד בנושא: קביעת נכות בגלל תאונת עבודה


עדכון אחרון: 23/01/2019 12:09   
תגיות בעמוד:   המוסד לביטוח לאומי   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc