|
כספי הפנסיה וכספי פיצויי הפיטורים נמנים לא פעם על סכומי התשלומים המשמעותיים ביותר המשולמים לעובד. לפיכך התעוררה השאלה האם ניתן לעקלם ובאילו נסיבות.
סעיף 26(א)(1) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 בנוסחו כיום, קובע כי לא ניתן לעקל את הכספים הבאים:
כפי שצויין בדברי ההסבר שנלוו להצעת החוק לתיקון סעיף זה, מטרת הגנתם של הכספים הללו מפני עיקול, הנם להבטיח את שמירת הביטחון הסוציאלי של העובד ובני משפחתו.
בפסיקה נקבע כי לא ניתן לעקל את כספי הפנסיה או את כספי פיצויי הפיטורים הללו, אלא במועד בו העובד עצמו רשאי לממש אותם ולמשוך אותם בפועל. כך נקבע במסגרת ההליכים בר"ע 2662-04 גל קור בע"מ נ' קרן מקפת וכן בר"ע 16517-05-11 מבטחים נ' סלימאן אשר ניתנו ע"י בתי משפט מחוזיים.
כלומר, ניתן לעקל את כספי הפנסיה או את כספי פיצויי הפיטורים רק במועד בו רשאי העובד למשוך את כספי הפנסיה באמצעות קבלת קצבת הפנסיה החודשית, או במועד בו העובד רשאי למשוך את כספי פיצויי הפיטורים וזאת כפי שנסביר בכתבה שלפניך.
כספים שהמעסיק מפריש מדי חודש עבור תשלום פיצויי הפיטורים של העובד וזאת במסגרת ביטוח פנסיוני או קופת גמל המיועדת לקצבה אינם ניתנים לעיקול, עד למועד שבו העובד רשאי לממשם ולמשוך אותם בפועל.
עם זאת, כאשר העובד זכאי לקבל את פיצויי הפיטורים ישירות מהמעסיק ושלא באמצעות קופת גמל או ביטוח הפנסיוני, ניתן לעקל כספים אלו כבר מהמועד שבו על המעסיק לשלם אותם, עם סיום יחסי העבודה, וזאת גם אם הם טרם שולמו בפועל לעובד והם נמצאים עדיין בידי המעסיק.
כספים שהמעסיק מפריש מדי חודש עבור תשלומי הפנסיה של העובד וזאת במסגרת ביטוח פנסיוני, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל המיועדת לקצבה, אינם ניתנים לעיקול, עד למועד בו העובד רשאי לממשם ולמשוך אותם בפועל. למשל כאשר העובד מגיע לגיל הפנסיה או במקרים של נכות או מוות, המזכים אף הם בקבלת הקצבה.
גם במקרה כזה ניתן יהיה לעקל רק את סכום הקצבה החודשית ולא את כל הסכום שנצבר בכללותו. יש לשים לב כי סכום הקצבה החודשית איננו מושפע רק מהסכום שנצבר בקופה או בקרן אלא גם מנתונים נוספים כגון מקדם המרה.
בנוסף לא ניתן לעקל את כל סכום הקצבה החודשית אלא יש להשאיר בידי העובד סכום מינימלי הקבוע בחוק.
ברם, כספים שאינם כספי פיצויים ואשר מופקדים בקופת גמל שאינה מיועדת לקצבת פנסיה חודשית, כך שהם ניתנים למשיכה בסכום חד פעמי עם הגיעו של העובד לגיל פנסיה, אינם מוגנים מפני עיקול, ועל כן הם ניתן לעקלם בכל עת.
הדברים נכונים גם אם טרם הגיע המועד למשיכתם, וגם אם משיכת הכספים לצורך העיקול כרוכה בתשלום מס הכנסה, בשל משיכת הכספים לפני המועד.
עוד חשוב להבין כי בכל מקרה העיקול יוטל באמצעות הליך שיינקט בבית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל. בהקשר זה יש לזכור כי סעיף 50(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע כי לא ניתן לעקל כספים שאינם ניתנים לעיקול לפי כל דין.
עוד נקבע בפסיקה כי הנושים היחידים שיכולים לבקש להטיל עיקול על כספים אלה הנם נושים של העובד בלבד, קרי, אנשים שהעובד חייב להם כספים ולא נושים של המעסיק.
צריך לזכור כי פרשנות תכליתית של החוק מביאה לכלל מסקנה כי ראוי שתינתן לכספים אלו הגנה מוחלטת מפני עיקול הכספים על ידי נושים של המעסיק, וזאת על מנת להבטיח את בטחונו הסוציאלי של העובד. אולם כאשר מדובר בעיקול כספים על ידי נושים של העובד עצמו יש ליתן לכספים הגנה יחסית בלבד מפניהם.
הרציונל בדברים הנו בכל שטרם נתגבשו זכויות החייב בכספים אלו, קרי בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך את הכספים בפועל יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול ע"י נושיו.
אך כשזכותו של החייב כבר נתגבשה וגמלה אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו ועל כן ניתן להטיל עליהם עיקול.
בעיות עם עיקולים?