{if 0} {/if}

זכויות עובדים זרים בתחום הסיעוד - כל הכללים להעסקת עובד זר בסיעוד ולפי חוק...
זכויות עובדים זרים בתחום הסיעוד - העסקת עובד זר בסיעוד
×
x

כלים לחיפוש עבודה

זכויות עובדים זרים בתחום הסיעוד

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (10) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 10 reviews
Hebrew

הזכאות להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד ניתנת למטופלים שאינם שוהים במוסד סיעודי, אשר נקבע כי הם זקוקים להשגחה וסיוע במשרה מלאה.

הזכאים חייבים לעמוד בכמה קריטריונים כמו הגעה לגיל פרישה. גיל הפרישה מוגדר בחוק כ–67 לגברים ו–62 לנשים.

מי שהגיע לגיל זה יכול לקבל היתר העסקת עובד זר בתנאי שהוא חי בקהילה כמו בבית דיור מוגן ובתנאי שהוא זקוק לסיוע בפעולות יומיומיות בסיסיות כמו האכלה רחצה והלבשה, הליכה, בישול ועשיית צרכים ולהשגחה החיונית לבריאותו ולבטיחותו.

אדם אשר הגיש בקשה לקבלת גמלת סיעוד מביטוח לאומי, שבמסגרתה עבר בדיקה להערכת תלות, חייב לקבל ארבע וחצי נקודות תלות או ארבע נקודות ועוד נקודה אחת המגיעה לו כאזרח בודד. קשיש מעל גיל 90 אשר צבר לפחות 4 נקודות במבחן התלות, זכאי אף הוא להיתר העסקת עובד זר.

נכים הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים, המשולמת לבוגרים בעלי נכות של 60% ומעלה, הזקוקים לעזרה רבה בפעולות יומיומיות, זכאים להעסקת עובד זר בכל מקרה, ללא בדיקת תלות וללא קשר לגילם.

להיתר זכאים גם נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, אשר נקבעה להם זכאות לכ-17 שעות ליווי לפחות, מטעם ועדת מלווים ממשרד הבטחון או מענף נכי פעולות איבה מביטוח לאומי. גם נכים כתוצאה של תאונות עבודה, שהוכרו בביטוח הלאומי כבעלי מעמד של תלוי בזולת או סיעודי רשאים להעסיק עובד סיעודי זר.

התנאים לזכאות העסקת עובד זר במקרה של ילד, טמונים בגמלת ילד נכה וזאת במידה והוחלט על ידי ועדה של ענף הסיעוד שהוא אכן עונה על אחת מהדרישות הבאות:

  • במידה והוא נמצא במסגרת לימודית המותנית בליווי מטפל לצורך עזרה פיזית.
  • במקרים בהם ילד זקוק להשגחה תמידית ברוב שעות היום והוא אינו יכול להשתתף במסגרת לימודית או טיפולית.
  • במידה והנסיבות הרפואיות דורשות טיפול צמוד וממושך במהלך שעות שהותו של הילד בבית, כולל בשעות הלילה.

הפרוצדורה לקבלת היתר והעסקת עובד זר בסיעוד

קבלת ההיתר להעסקת עובד סיעודי זר, מחייבת אישורים ומילוי טפסים המתקבלים במהלך מספר שלבים. מעסיק המעוניין להעסיק עובד זר סיעודי או להאריך את אשרת שהייתו, צריך בשלב הראשון להירשם בלשכה פרטית בעלת רישיון. הלשכות הפרטיות מפורסמות באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

עם פנייתו ללשכה מקבל המעסיק טופס בקשה לרישום בלשכה אשר עליו יש לחתום ולמוסרו ללשכה. לאחר מסירת טופס הבקשה יקבלו המעביד והעובד מכתבי השמה המאשרים ששניהם נרשמו בלשכה כחוק.

המעסיק אחראי לסידור פרטי רישום העובד הזר בלשכה. בהמשך תעביר הלשכה הפרטית לרשות ההגירה את פרטי העובד ופרטי המעסיק, ולאחר בדיקת הפרטים ברשות ההגירה, השייכת למשרד הפנים, לרוב תתקבל תשובה תוך שבוע ימים.

הלשכה תמסור את ההודעה גם למעסיק וגם לעובד ובמקרה שאין אישור מרשות ההגירה, תופסק ההתקשרות והצדדים יפעלו לפי הוראת הרשות.

במקרה שהמעסיק הוא קשיש אשר לא קיבל הפנייה מהמוסד לביטוח לאומי למבחן תלות בגין גובה ההכנסה, עליו להוסיף לטפסים שהוזכרו גם טופס בקשה למבחן תלות.

טופס זה ימסר לאגף הסיעוד ברשות האוכלוסין בצירוף לטופס הבקשה להעסקת עובד זר. לטפסים יש לצרף שני שוברי תשלום, האחד על סך 285.49 ₪ עבור אגרת הבקשה להיתר להעסקת עובד זר והשובר השני בסך 269.51 ₪ עבור השלמת מבחן התלות.

הטפסים ביחד עם אישורי התשלום יישלחו בדואר ליחידת ההיתרים - ענף הסיעוד של רשות האוכלוסין הנמצאת בירושלים. 

עם קבלת הבקשה יקבל הקשיש פנייה מהמשרד לתיאום מבחן תלות. עליו לקבל ציון של 4.5 נקודות במבחן התלות, על מנת לקבל את היתר העסקת עובד זר. עם קבלת אישור ההעסקה עליו להירשם באחת הלשכות הפרטיות להסדרת העסקת העובד.

עניין נוסף הנכלל בחובות המעסיק הוא תנאי ההעסקה הכלליים המגיעים לעובד הזר: במקרה של פיטורי העובד או עזיבתו מרצון על המעסיק לדווח ללשכה הפרטית. כמו כן עליו לדווח על כל שינוי אחר בהתקשרות.

אם המעסיק מעוניין להחליף את העובד המועסק ולהעסיק במקומו עובד זר חדש, עליו לבקש מכתב השמה חדש ובהמשך הלשכה תעדכן את רשות ההגירה לגבי השינוי.

עלויות העסקת עובד זר בתחום הסיעוד

חשוב לדעת שהשירות בלשכה הפרטית ניתן בחינם, אך הלשכה רשאית לגבות עד 70 ₪ בחודש עבור שירותים שמחובתה לתת למעסיק, כמו ביקורים בבית המטופל, פתרונות לבעיות הקשורות להעסקה, טיפול בנושא הביטוחי והארכת תוקף האישורים.

הלשכה רשאית לגבות דמי השמה בסך 2,000 ₪ מן המעסיק עבור השמת עובד זר ראשון, אך במשך השנה אשר החלה מיום ההשמה היא אינה יכולה לגבות תשלום נוסף גם אם נעשו השמות נוספות. המעסיק אינו זכאי להחזר כלשהוא במקרה שההשמה לא הצליחה.

זכויות עובד זר בתחום הסיעוד זכויות עובד זר בתחום הסיעוד זכויות עובד זר בתחום הסיעוד

אדם המעוניין להעסיק עובד זר סיעודי פטור מתשלומי אגרה והיטל מיוחד של משרד הפנים. במסגרת היתר ההעסקה ניתן להעסיק את העובד הזר רק בתחום הסיעוד כאשר על דרכון העובד להיות בתוקף לתקופה של 18 חודשים לפחות.

קשיש מעל גיל 85 זכאי להארכת היתר העסקה ללא בדיקות נוספות, בתנאי שנסיבות חייו נותרו כמות שהן והוא לא עבר לחיות במסגרת מוסדית.

תנאי העסקת עובד זר סיעודי

מעסיקי העובדים הזרים מחויבים לתת לעובדיהם את כל תנאי ההעסקה המפורטים בחוקי העבודה השונים, ולמעשה ללא כל הבדל מהעסקת עובדים ישראלים.

בין השאר בתחומי השכר, המגורים, ימי מנוחה, חופשות, ביטוחים, הפרשות לפנסיה וכל הקשור לסיום יחסי עבודה לרבות פיצויי פיטורין.

כמו כן יש להערך למקרי סיום העסקה בגלל פיטורי העובד או מות המעסיק.

מעסיק של עובד זר חייב להתקשר עימו במסגרת חוזה העסקה אשר בו מנוסחים כל תנאי ההעסקה בצורה ברורה ובשפה המובנת לעובד - לפי מוצאו.

כמנו כל עובד אחר במשק הישראלי ולפי חוק הגנת השכר, עובד זר זכאי לקבל שכר חודשי עבור החודש הקודם, עד לתאריך ה-9 בכל חודש.

עבור משרה מלאה הכוללת עד 186 שעות עבודה, יקבל לפחות שכר מינימום העומד על 4,300 ₪.

כמו כן זכאי העובד לדמי נסיעה עבור נסיעה אל מקום העבודה וחזרה ממנו, עד 26.40 ₪ ולדמי הבראה החלים פעם בשנה ומשולמים בין החודשים יוני לספטמבר.

עובד זר אשר סיים שנת עבודה אחת, זכאי לקבל דמי הבראה בהתאם לוותק. החל מיוני 2013 שיעור דמי ההבראה ליום במגזר הפרטי נקבע על 374 ₪.

המעביד רשאי לנכות משכר העובד תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי, תשלום עבור מגורים ראויים ותנאים נלווים ועבור ביטוח רפואי.

חלק מהניכויים משכר העובד הם תשלומים המגיעים למעסיק עקב סכום שחייב לו העובד. בכל מקרה, סך הניכויים לא יעלה על 25% מהשכר. הציין עוד כי האגרות ששילם המעסיק עבור אשרת עבודה לעובד הזר חלות עליו בלבד ואין לנכותן מהשכר.
 
מאחר שעבודת המטפל הסיעודי מתאפיינת בליווי והשגחה צמודים ובמיוחד לאור העובדה שברוב המקרים מתגורר העובד הסיעודי בבית המטופל, באחריותו של המעסיק לספק לעובד הזר מגורים ראויים לאורך כל תקופת ההעסקה ועד לשבעה ימים לאחר תום ההעסקה.

העובד זכאי לכ-36 שעות רצופות לפחות של מנוחה שבועית הכוללת את אחד הימים משישי עד ראשון על פי בחירת העובד ובהתאם לדתו. חופשה שנתית תינתן בתשלום בהתאם לוותק והמעסיק יוכל לבחור מתי ישתמש העובד בימי החופשה.

לאחר שלושה חודשי עבודה, זכאי העובד לתשלום עבור עד 9 ימי חג בשנה על פי בחירתו, בהתאם לדתו או בהתאם לחגי ישראל. יש לוודא שהחגים אינם חלים ביום המנוחה השבועי.

מבחינת ימי מחלה ועל סמך אישור רופא, עובד זר זכאי לתשלום דמי מחלה בסך יום וחצי עבור כל חודש עבודה. ניתן לצבור עד 90 ימי מחלה ואופן התשלום הדרגתי, עבור יום המחלה הראשון לא ינתן תשלום, עבור הימים השני והשלישי יקבל העובד כ-37.5% משכרו ומהיום הרביעי והלאה ישלם המעסיק לעובד כ-75% מהשכר.

באחריות המעסיק לדאוג עבור העובד הזר לביטוח רפואי, המכסה את כל תקופת העסקתו אצל מבטח עם רישיון תקף. העובד יקבל העתק של פוליסת הביטוח בשפה אותה הוא מבין.

החל משנת 2008 עובד זר זכאי להפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורין. הסכומים שיופרשו לקרן החיסכון הינם זהים לסכומים שמקבלים עובדים ישראלים לקרן הפנסיה. קרן החיסכון לעובד הזר אינה פנסיונית על מנת שהעובד יוכל לפדותה עם סיום העסקתו בישראל.

בדומה לעובדים ישראלים, על המעסיק לשלם עבור העובד הזר דמי ביטוח לאומי למקרים כמו תאונת עבודה, קצבת אמהות וילדים ולמקרה של פשיטת רגל של המעסיק.

בנוסף יש לבטח את העובד הזר בביטוח בריאות פרטי שיירכש על חשבון המעסיק. המעסיק רשאי לנכות מהשכר חלק מהסכום החודשי עבור הפוליסה, התקפה לשנה בלבד שאותה יש לחדש לשנה הבאה, כשלושה חודשים טרם סיומה.

מעסיק המתכוון לפטר עובד זר, חייב להודיע על כך לעובד בהודעה מוקדמת. תקופת ההודעה נקבעת לפי ותק העובד.

גם עובד זר שמעסיקו נפטר זכאי להודעה מוקדמת. אם העובד הועסק מעל שנה במקום עבודה אחד, הוא זכאי לפיצויי פיטורין בגובה שכר חודש אחד עבור כל שנת עבודה.

אם העבודה הופסקה בגלל פטירה או פשיטת רגל של המעסיק זכאי העובד לפיצויי פיטורין. משנת 2008, על המעסיק להפריש כל חודש חלק מכספי הפיצויים כחלק מההפרשות לפנסיה.

דוגמאות מפסיקת בית הדין לעבודה

הדיון בפסק הדין סע חיפה 09–10–25412 נסוב סביב השאלה מהן זכויותיו של עובד נוצרי אשר הגיע לישראל כעובד בטיפול סיעודי לקשישים.

התובעת אשר גרה עם המטופלים בביתם, עתרה גם לתשלום עבור שעות נוספות וגם לתשלום עבור המנוחה השבועית. בבית הדין לעבודה נקבע שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על נושא השעות הנוספות מאחר שקשה להפריד בין שעות עבודה לשעות מנוחה של עובדת המתגוררת בבית הקשישים.

השאלה שעלתה היא האם כתוצאה מקביעה זו אין לעובדת זכות למנוחה השבועית הקבועה בחוק.

בית הדין לעבודה החליט לקבל את תביעתה של העובדת לקבל תשלום עבור המנוחה השבועית כאשר הוא מנמק את פסיקתו כי גם אם לפי החוק לא הייתה העובדת זכאית לגמול שעות נוספות אין זו סיבה למנוע מן המעסיק את החובה לתשלום עבור מנוחה שבועית.

בית המשפא ציין עוד כי לפי סעיף 7 לחוק שעות עבודה והמנוחה, המנוחה השבועית תהא במשך 36 שעות לפחות ותכלול עבור עובד לא יהודי את יום שבת, שישי או ראשון.

העובדה שמקום העבודה שימש גם כביתה הפרטי של העובדת אמנם הקשתה על החלת שעות נוספות בגלל הקושי להפריד בין שעות עבודה למנוחה, אך באשר למנוחה השבועית כן ניתן לזהות את זמן המנוחה ולתחום אותו בזמן.

חוק נוסף התומך בהחלטת בית הדין הוא חוק עובדים זרים התשנ"א 1991 לפיו יש לכלול בחוזה של תנאי העבודה גם את אורך יום העבודה או שבוע העבודה הרגיל כולל יום המנוחה השבועי.

לפיכך, למרות שקשה לזהות שעות נוספות של עובד זר, המעסיק מחויב לקבוע את יום המנוחה השבועי של העובד. בנוסף יש לציין כי בית הדין התחשב בשיקוליו גם בהיותה של העובדת בעמדה מוחלשת וחסרת כוח מיקוח, לאור העובדה שהיא משתכרת בזכויות מינמליות.

יש לך שאלות לגבי העסקת עובד זר בתחום הסיעוד?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מנוסה!


עדכון אחרון: 15/06/2014 17:30   
תגיות בעמוד:   מידע למעסיקים    חוקי העסקה   
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור

פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © חייג/י: 072-334-2000 המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc