פורטל זכויות העובדים צ'אט לייעוץ משפטי בווטסאפ
כל מה שצריך לדעת על מעמד של נכה נזקק לפי תקנות הביטוח הלאומי והדרך לקבלת מעמד של נכה נזקק לאחר פגיעה בעבודה...
מעמד של נכה נזקק והזכויות המגיעות לנכה נזקק לפי חוק הביטוח הלאומי
×
x

ייעוץ אישי בצ'אט בוט המתקדם שלנו
כלים לחיפוש עבודה

זכויותיו של נכה נזקק לפי הוראות החוק

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews
Hebrew

המעמד של נכה נזקק ניתן לנכי עבודה בעלי דרגת נכות זמנית נמוכה מ-100%, אשר אינם זכאים לקבל גמלת נכות מעבודה בתום תקופת קבלת דמי הפגיעה, אך עם זאת עדיין לא מסוגלים לשוב לעבודתם.

מעמד זה מקנה לעובד אשר נותרה לו נכות מתאונת עבודה את הזכות לקבלת קצבת נכות זמנית חודשית מלאה, בשיעור 100%, למשך עד 4 חודשים, וזאת בהתאם לתקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956.

ככלל, מי שהוכר כנכה עבודה על ידי המוסד לביטוח הלאומי זכאי לקבל דמי פגיעה במשך עד 90 יום ובתומם עליו להוכיח שהוא עומד בתנאי הזכאות לקבלת גמלת נכות מעבודה.

אולם, לעיתים מדובר בנכה עבודה שמצד אחד, נקבעו לו אחוזי נכות זמניים שאינם מאפשרים לו לקבל גמלת נכות מעבודה אך מצד שני, הפגיעה שלו עדיין קשה דיה כדי למנוע ממנו לשוב לעבודה.

כדי לאפשר אמצעי מחיה לנפגע עבודה כזה מוענק לו המעמד של נכה נזקק, שמקנה לו קצבה חודשית מלאה למשך עד 4 חודשים.

במידה ובתום ארבעת החודשים הללו נכה העבודה עדיין איננו מסוגל לשוב לעבודתו, באפשרותו לבקש להאריך את התקופה הנ"ל.

התנאים לקבלת מעמד של נכה נזקק

על מנת לקבל מעמד של נכה נזקק, יש לעמוד בתנאים מצטברים, אשר לפיהם מדובר בנכה עבודה שוועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור פחות מ-100% ושוועדת הרשות קבעה שאין לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה וכן שאין לו הכנסה מהתעסקות.

ועדת הרשות הנה וועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר מורכבת מרופא מוסמך, פקיד שיקום ועובד שמונה לשם כך על ידי מנהל נפגעי העבודה של המוסד לביטוח לאומי.

בהתאם לתקנה 18א(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956, ועדת הרשות רשאית לדרוש מנכה העבודה או מהמוסד לביטוח לאומי להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה.

בנוסף היא רשאית לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה, אולם על דרישת הרשות להיות מפורטת ומנומקת במסגרת הפרוטוקול שלה.

חשוב לציין כי כל חומר חקירה ומידע אחר שיועבר על ידי המוסד לביטוח לאומי לוועדת הרשות יועבר גם לנכה העבודה.

בפסיקה נקבע שוועדת הרשות הנה גוף מעין שיפוטי ולפיכך עליה לקבל החלטות רק לאחר שהיא לקחה בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים למקרה הנדון בפניה, שאינם רק שיקולים רפואיים, אלא גם שיקולים תעסוקתיים שעוסקים בסיכויים הריאליים של נכה העבודה למצוא עבודה בתקופת הנכות הזמנית. בנוסף, עליה לנמק את החלטותיה באופן סביר.

במסגרת פסק הדין החשוב בהליך עב"ל 464/99 המוסד לביטוח לאומי נ' פנחס ארבל קבע בית הדין הארצי לעבודה שוועדת הרשות הנה גם גוף מנהלי ולכן מחובתה להתנהל בהתאם לכללי המשפט המנהלי, בד בבד עם מיצוי מומחיותה הרפואית.

חובות הוועדה כוללות ניהול פרוטוקול, קיום זכות הטיעון כהלכתה, הנמקת החלטותיה, גילוי מידע בעניינו של המבוטח וכיוצ"ב.

כיצד מקבלים מעמד נכה נזקק?

כדי לקבל מעמד של נכה נזקק, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי את טופס ב.ל. 279 בדבר תביעה להכרה כנכה נזקק.

לטופס זה יש לצרף אישור מהמעסיק לגבי מועד החזרה לעבודה בתקופת הנכות הזמנית וכן אישור של רופא תעסוקה בדבר רמת אי הכושר של נכה העבודה לעבוד בעבודה שלו או בעבודה מתאימה אחרת ולאיזו תקופת זמן, או סיכום מחלה בגין אשפוז שלו במהלך התקופה שבה נקבעה לו הנכות הזמנית.

במידה שהתביעה לקבלת גמלת נכה נזקק נדחתה על ידי ועדת הרשות, ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית בפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת תוך שישה חודשים מיום קבלת החלטת הדחיה מטעם המוסד לביטוח לאומי.

עם זאת יש להבין שהביקורת השיפוטית של בית הדין לעבודה מוגבלת לבדיקת שיקולי החלטת הדחיה של ועדת הרשות, האופן לפיו היא התקבלה וסבירותה בלבד, וזאת בהתאם לכללי המנהל התקין.

לדוגמא: במידה וועדת הרשות לא כיבדה את זכות הטיעון של מגיש התביעה להכיר בו כנכה נזקק לפני שהיא דחתה את התביעה.

בעניין זה יצויין כי הפסיקה מתחה ביקורת במסגרת עשרות פסקי דין על הנוהג של ועדת הרשות שלא לאפשר לתובע לטעון טענותיו בפניה טרם קבלת החלטתה בעניינו, אלא לדון בעניינו רק על בסיס טופס התביעה שלו.

כתוצאה מכך נוצר מצב לפיו לנכה העבודה לא ניתנת האפשרות, באופן מובנה, להעלות את טיעוניו בפני הוועדה, לפני שהיא מגבשת את עמדתה.

יתרה מכך, לעיתים הוא כלל אינו יודע שעניינו יתברר רק בהסתמך על טופס התביעה הסטנדרטי לעניין זה, מבלי שתינתן לו האפשרות להציג את מלוא המידע הרלוונטי.

כתוצאה מכך הוא עלול לסבור ובצדק, כי הטופס אותו הוא נדרש למלא, אינו אלא "כרטיס כניסה" לצורך הבאת עניינו בפני ועדת הרשות וכי בהמשך, תינתן לו ההזדמנות לעמוד בפני הוועדה או לכל הפחות יתאפשר לו להגיש לה, את מלוא המסמכים והמידע הרלוונטי לצורך הכרעה בבקשתו, קודם החלטתה.

במסגרת פסק הדין המעניין בהליך ב"ל 55300-05-13 תוג'אן שרארי נ' המוסד לביטוח לאומי אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בנצרת נקבע שהחלטת ועדת הרשות לדחות תביעה להכרה כנכה נזקק מבלי לאפשר לתובעת לטעון את טענותיה, הנה החלטה שנפל בה פגם ועל כן החלטה זו מבוטלת.

בהתאם לכך, נקבע שהתביעה תובא לדיון מחודש בפני ועדת הרשות וזאת באופן שיאפשר לתובעת לטעון טענותיה בפניה, בכתב או בעל פה וכי במסגרת החלטתה, אשר תהיה מפורטת ומנומקת, תיתן ועדת הרשות את דעתה והתייחסויותיה גם לטיעוני התובעת.

עוד בנושא: חשיבות הייצוג המשפטי בפני ועדה רפואית של המל"ל


עדכון אחרון: 04/01/2022 12:13   
תגיות בעמוד:   המוסד לביטוח לאומי    מידע לשכירים   
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
לייעוץ בווטסאפ