{if 0} {/if}

המעסיק חייב לנמק מדוע מסרב לקבל חזרה מהתפטרות של עובד שהתפטר והתחרט. כך קבע בית הדין לעבודה בפסק דין מעניין וחשוב...
התפטרת והתחרטת, המעסיק סירב לקבל אותך חזרה? עליו לנמק!
×
x

רוצה לקבל ייעוץ אישי?
לפרטים >>>
כלים לחיפוש עבודה

המעסיק סירב לקבל אותך בחזרה מהתפטרות? עליו לנמק!

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews
Hebrew

לפי פסיקת בתי הדין לעבודה בישראל עובד שהודיע למעסיקו על התפטרותו מהעבודה וחזר בו מהודעה זו לא יוכל לשוב לעבודתו ללא הסכמת המעסיק.

זאת למעט במקרה בו העובד מסר על התפטרותו מתוך עידנא דיתחא כלומר, מתוך של כעס ורוגז בלבד וחזר בו מהתפטרותו תוך זמן סביר לאחר מכן.

במקרה כזה, אם המעסיק מסכים לקבלו בחזרה, תחזור ההתקשרות המקורית ביניהם לתוקפה. אם המעסיק יסרב לקבלו בחזרה, אזי העובד יחשב כמי שפוטר וזאת לכל דבר ועניין.

בהקשר זה התעוררה השאלה האם מעסיק שסירב לקבל חזרה מהודעת התפטרות של עובד מחוייב לנמק את סירובו הנ"ל.

שאלה זו התעוררה בהליך סע"ש 63170-03-16  פלונית נ' רוני נווה אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה.

תיק זה עסק בעובדת שלטענתה הודיעה על התפטרותה ממקום עבודתה כדי להתמסר לטיפולי פוריות שהיה עליה לעבור וזאת מאחר שהיא חשבה בטעות שהיא איננה זכאית להיעדר מעבודתה בשל טיפולי פוריות.

עוד טענה העובדת שלאחר שהתברר לה דבר טעותה, היא הודיעה מיידית למעסיק שלה שהיא חוזרת בה מהתפטרותה, אך זה שינה מיד לאחר מכן את יחסו כלפיה, התבטא כלפיה בלשון בוטה, ניתק את החשמל של המחשב עמו עבדה ואף מסר לה בו ביום מכתב שבו נטען שעבודתה מופסקת לאלתר וזאת בהמשך לשימוע שנערך לה 3 ימים קודם לכן, בעקבות הגשת מכתב התפטרות מצידה ומשיכתו חזרה ובשל התערערות מערכת היחסים בעבודה.

העובדת הדגישה כי חרף האמור במכתב הפיטורים מעולם לא נערך לה שימוע וכי המועד הראשון בו נודע לה על פיטוריה, היה המועד בו קיבלה את מכתב הפיטורים.

לדבריה, החלטתו של המעסיק לפטר אותה, כמו גם יחסו המתעמר כלפיה, נבעו אך ורק מבקשתה להתחיל בטיפולי פוריות והודעתה כי היא חוזרת בה מכוונתה להתפטר וזאת מאחר שהוא חשש שהיא תיעדר מעבודתה לשם טיפולים אלו.

בהתאם לכך הגישה העובדת תביעת פיצויים נגד מעסיקה בסך של 200,000 ₪ וזאת בין היתר בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פגיעה בזכויותיה החוקתיות, הפרת חוזה עבודה ואי עריכת שימוע כדין.

המעסיק הכחיש שהעובדת נימקה בפניו את הודעת התפטרותה ברצונה לעבור טיפולי פוריות וטען שהיא הודיעה על התפטרותה שלא בעידנא דריחתא.

עוד טען כי העובדת חזרה בה מהודעת ההתפטרות בתום 14 ימי הודעה מוקדמת שהיא התבקשה לתת, ומאז החלה לנקוט בשביתה איטלקית כהגדרתו, דבר שבא לידי ביטוי בכך ש"לא עבדה בפועל ולא ביצעה את תפקידה, יצאה להפסקות עישון מרובות ומיאנה לקבל הנחיות מהממונה עליה באופן מופגן ומגמתי".

לדבריו, הוא מסר לעובדת את מכתב הפיטורים רק בגלל שהיא דרשה זאת ממנו ואף שילם לה את כל המגיע לה כאילו היא פוטרה וזאת לפנים משורת הדין.

בהסתמך על הראיות שהוגשו בתיק, קבע בית הדין בפסק דינו מיום 3.10.2018 שלסירובו של המעסיק לקבל את הודעת העובדת על ביטול התפטרותה לא היה קשר לרצונה של העובדת להתחיל בטיפולי פוריות וזאת בין היתר מאחר שהעובדת לא הוכיחה שהיא אכן הודיעה למעסיק שלה שרצונה להתפטר נובע מרצונה לעבור טיפולי פוריות. 

בנסיבות אלו, בהן העובדת הודיעה על התפטרותה שלא מתוך עידנא דריחתא וחזרה בה ממנה כעבור שבועיים, הרי שלא חלה על המעסיק החובה לקבל את הודעת הביטול וזאת כפי שנקבע בפסק הדין המעניין בהליך בג"צ 566/76 אלקו בע"מ נ. ביה"ד הארצי וההסתדרות הכללית.

לפיכך נקבע כי המעסיק לא פיטר בשום שלב את העובדת מיוזמתו ועל כן העובדה שלא נערך לה שימוע אינה משנה במקרה דנן, מאחר שלא היה כל צורך לערוך לה שימוע מלכתחילה. 

יחד עם זאת בית הדין הגיע למסקנה תקדימית שלעובדת בכל זאת מגיע פיצוי כלשהו וזאת בשל האופן הלאקוני בו המעסיק הודיע לה כי אינה יכולה לחזור בה מהודעת ההתפטרות ובכך למעשה, סתם את הגולל.

בית הדין קבע כי הגם שלא מוטלת על המעסיק חובה חוקית לערוך לעובדת הליך של שימוע כהלכתו על מנת להסביר לה מדוע החליט לדחות את הודעת הביטול שלה, הרי שקמה לו, מכוח דיני תום הלב, החובה האלמנטרית לתת לה, כמי שעבדה בשירותו תקופה משמעותית של 6.5 שנים, הסבר לסירובו, באופן שיתאפשר לה לנסות לשכנעו לקבל את הודעת הביטול.

כלומר, לצד זכותו של המעסיק שלא לקבל הודעת ביטול בנסיבות שתוארו לעיל, אין זה ראוי לאפשר מצב בו ניתן להסתפק בתשובה לאקונית ללא כל הסבר ולו מינימלי.

העובדה שהעובדת הודיעה שבועיים קודם לכן על התפטרותה, לא מאיינת אוטומטית את זכותה לנסות ולהסביר למעסיקה מדוע היא מתחרטת ולבקשו לשקול את המשך העסקתה.

אין חולק שההחלטה ושיקול הדעת הנם בתחום הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, אך יחד עם זאת עליו, לכל הפחות, לתת לעובד המבקש לחזור בו, את האפשרות להסביר את עצמו ולנסות לשכנעו להעביר את רוע הגזירה, שמא יש נסיבות מיוחדות שהביאוהו ליתן את הודעת ההתפטרות, ממנה הוא מבקש לחזור.

שלילת גישה זו תכשיר למעשה מצב בו, אין כל דרך חזרה לתיקון העניין, רק מן הטעם שניתנה הודעת התפטרות, וזאת ללא כל הבחנה בין מקרה למקרה ומבלי שהמעסיק יהיה חייב, למצער, להפעיל שיקול דעת.

עוד נקבע שככל שתקופת העבודה של העובד ארוכה יותר, כן גוברת חובת תום הלב של המעסיק לאפשר לו להשמיע מדוע הוא חוזר בו, ולאחר מכן לקבל החלטה עצמאית.

אין המדובר בהרחבת חובת השימוע כי אם בחובה מרוככת יותר, מעין חובת הנמקה, שעניינה לתת לעובד את יומו בטרם מתקבלת החלטה סופית בעניינו.

משנקבע שהמעסיק התנהל בניגוד לחובת תום הלב החלה עליו, הוטל עליו לשלם לעובדת פיצוי בגובה שכר של 1/2 חודש עבודה, היינו 3,500 ₪.

בית הדין לקח בחשבון לעניין זה את העובדה לפיה המדובר למיטב ידיעתו בסוגיה שטרם נדונה בפסיקה וכן את העובדה שהמעסיק שילם לעובדת את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לה בגין תקופת עבודתה, למרות שהוא שלא פיטר אותה, דבר שיש לזקוף לזכותו.

עוד בנושא: ויתור על הודעה מוקדמת


עדכון אחרון: 27/11/2018 12:40   
תגיות בעמוד:   הפסקת עבודה   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc