|
הסקר החברתי הינו סקר שנערך בישראל מדי שנה, החל משנת 2002 ואילך אודות תנאי החיים ורווחת האוכלוסיה בישראל, וזאת בקרב בני 20 ומעלה. הסקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי הזמנת אגף התקציבים במשרד האוצר.
הסקר החברתי מורכב משני חלקים עיקריים. חלק קבוע, שכולל שאלות קבועות במגוון תחומי החיים כגון: בריאות, דיור, תעסוקה, השכלה ועוד. חלק משתנה, אשר בכל פעם עוסק בחקר נושא ספציפי, אם כי לעיתים הנושאים חוזרים על עצמם.
כך לדוגמא, הסקר של שנת 2015 עסק בעמדות כלפי שירותי ממשל ומעורבות אזרחית, הסקר של שנת 2007 עסק ברווחת האוכלוסייה ועמדות כלפי שירותי ממשל ואילו הסקר של שנת 2003 עסק אף הוא ברווחת האוכלוסייה בישראל.
בשנת 2016, החלק המשתנה הוקדש לתנאי עבודה ובטיחות בעבודה וכן להתארגנויות עובדים וזכויות עובדים. יצויין כי הסקר של שנת 2012 עסק אף הוא בהתארגנויות עובדים וכן בהסדרי פנסיה ופרישה.
כתוצאה מכך, ניתן היה להשוות חלק מהנתונים שנחקרו לגבי התארגנויות עובדים בשנת 2016 לנתונים לגבי נושא זה שעלו מהסקר של שנת 2012 ובדרך זו גם לאבחן קיומן של מגמות שונות בארץ לגביו.
בסקירה שלפניך נדון בהרחבה בממצאי הסקר של שנת 2016 לגבי התארגנויות עובדים שכירים והפרת זכויות העובדים השכירים בישראל ולהלן עיקרי הממצאים שעלו מסקר זה.
לגבי זכות העובדים להתארגן, עולה מהסקר כי 89% מהנשאלים מסכימים עם זכותם של עובדים להתאגד.
לגבי השאלה מה מקנה ארגון העובדים, 65% סבורים שבמקומות עבודה שבהם פועלים ארגוני עובדים תנאי העבודה טובים יותר ו-64% סבורים כי במקומות כאלה יש ביטחון תעסוקתי.
לגבי השאלה מי נושא באחריות העיקרית לדאוג לזכויות העובדים, 28% סבורים שהאחריות מוטלת על המדינה.
39% סבורים שהאחריות מוטלת על ההנהלה במקום העבודה. 20% סבורים שהיא מוטלת על ועד העובדים או ארגון העובדים, ואילו 5% סבורים שכל עובד צריך לדאוג לעצמו.
לגבי החברות בארגון עובדים, מתוך כ-3 מיליון עובדים שכירים, רק 27%, כ-791,000 איש, חברים בארגון עובדים, מתוכם 54% חברים בהסתדרות הכללית החדשה, ואילו 73% אינם חברים בארגון עובדים כלשהו.
מתוכם 74% מנמקים זאת בכך שאין ארגון עובדים במקום עבודתם, נתון שמהווה עליה לעומת 69% בשנת 2012. 8% אינם יודעים כלל על האפשרות להיות חבר בארגון עובדים.
6% סבורים כי חברות כזו לא תועיל להם, נתון שמהווה ירידה לעומת 9% בשנת 2012. 3% טוענים שהמעסיק או התפקיד לא מאפשרים להם להיות חברים בארגון עובדים ו-3% נוספים אינם מעוניינים לשלם דמי חבר.
מבחינת שביעות הרצון של העובדים מארגון העובדים בו הם חברים, 56% מהעובדים הללו מרוצים מפעילות הארגון שבו הם חברים, נתון שמהווה עליה לעומת שנת 2012, שבה רק 49% מהעובדים היו מרוצים מהארגון שלהם.
לעומתם, 31% אינם מרוצים מפעילות הארגון שבו הם חברים ואילו 13% לא ידעו להשיב. בנוסף, 70% מהעובדים שחברים בארגון עובדים, טוענים שההנהלה במקום העבודה מקיימת עמו קשר או שיתוף פעולה.
לגבי אופן תפיסת פעילות ארגון העובדים בו הם חברים, 73% סבורים שהארגון פועל לרווחתם בתחום ההטבות, כגון תלושי קנייה מוזלים והנחות. 69% מהשכירים סבורים שהוא פועל להגנה על העובדים במניעת פיטורים ומפני התנהגות שרירותית של המעסיק וכן מעניק ייעוץ משפטי לעובדים והגנה בעת הצורך.
51% סבורים שהוא דואג לשיפור שכרם של העובדים ואילו 64% סבורים שהוא דואג לתנאי העסקה שאינם קשורים לשכר, כגון חופשות, ימי מחלה ודמי הבראה.
לגבי הפרת זכויות העובדים, 9% מהעובדים טענו כי בשנים האחרונות זכויותיהם הופרו. מתוך הזכויות שהופרו, 58% הנן בתחום השכר, ו-24% בתחום שעות וימי עבודה. מתוך העובדים שזכויותיהם הופרו, 51% פנו להנהלה במקום עבודתם לעומת 40% בלבד בשנת 2012, בעוד 36% לא עשו דבר.
לגבי השאלה את מי מעדיפים העובדים שייצג אותם בפני הנהלת מקום העבודה במקרה שהם יתקלו בבעיה לגבי תנאי עבודת ושכרם, 47% מהשכירים שחברים בארגון עובדים טענו שהם מעדיפים שהוא ייצג אותם.
21% מהם מעדיפים ייצוג חיצוני כגון ייצוג של עורך דין מומחה או עמותות, לעומת 22% בשנת 2012.
יצויין כי הסקר של שנת 2016 נערך בין החודשים ינואר עד דצמבר 2016, במהלכם רואיינו כ-7,050 איש, בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, אשר מייצגים כ-5.4 מיליון איש בגילאים האלה.