{if 0} {/if}

למוסד לביטוח לאומי שמורה הזכות להקטין את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה, בתנאים מסויימים ותחת הקפדה על הוראות החוק. אלה הזכויות שלך...
הקטנת אחוזי נכות של נפגע עבודה: באילו מקרים ובאילו תנאים?
×
x

כלים לחיפוש עבודה

באילו מקרים ניתן להקטין את אחוזי הנכות של נפגע עבודה?

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews
Hebrew

קביעת אחוזי נכות לאדם שנפגע בתאונת עבודה על ידי וועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי איננה קביעה סופית, וניתן לשנותה מעת לעת בהתאם לשינויים שחלו במצבו הרפואי של העובד, וזאת הן במקרה של הטבה והן במקרה של החמרה במצב הרפואי של הנפגע.

לפיכך, המל"ל רשאי להקטין את אחוזי הנכות במידה וחלה הטבה במצבו של העובד, כשם שהעובד רשאי לבקש להגדילם במידה וחלה החמרה במצבו. 

הכללים בדבר אופן קביעת אחוזי הנכות וכן בדבר שינויים קרי, הגדלתם או הקטנתם, מוגדרים במסגרת תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

להיקף אחוזי הנכות שנקבעים לאדם שנפגע בשל תאונת עבודה ישנה חשיבות רבה, מאחר ומהם נגזרים למעשה עצם זכאותו לקבלת זכויות הרפואיות השונות וכן היקף שיעורן. מכאן שלהקטנת אחוזי הנכות של נפגע העבודה יכולה להיות השפעה קריטית על הזכויות המגיעות לו מהמל"ל.

המל"ל רשאי לבקש להקטין את אחוזי הנכות מעבודה של נפגע העבודה באמצעות הגשת בקשה מטעם רופא מוסמך של המל"ל וזאת בתנאי שחלפה לפחות חצי שנה ממועד הקביעה האחרונה, ובהתאם לתקנה 37 לתקנות, אשר קובעת כך:

"עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, רשאי רופא מוסמך לבקש קביעה מחדש של דרגת הנכות והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים אשר הענין מחייבם". רופא מוסמך מוגדר בתקנה 1 כרופא שהמל"ל מינה לרופא מוסמך.

במידה והעובד לא יתייצב לבדיקה מחדש של מצבו הרפואי ללא סיבה שמתקבלת על דעת המל"ל, רשאי המוסד לביטוח לאומי להפסיק לשלם לו את קצבת הנכות עד למועד בו הוא יתייצב לבדיקה זו, וזאת בהתאם לתקנה 38.

במסגרת פסק הדין המעניין והמפורט בהליך דב"ע מג/98–0 עובדיה שליבו נ' המוסד לביטוח לאומי, קבע בית הדין הארצי לעבודה את הכללים לפיהם רשאי רופא מוסמך מטעם המל"ל להפעיל את סמכותו ולהגיש בקשה לפי תקנה 37.

בית הדין קבע שהצידוק לקיום דיון לצורך קביעה מחדש של דרגת הנכות של העובד בהתאם לתקנה 37 יחול במידה וחל שינוי בנתונים ששימשו לצורך הקביעה הקודמת, אם כי אותו שינוי אינו חייב להיות נתון מוכח בפני הרופא המוסמך ודי שבידיעתו המקצועית ובניסיונו יהיה כדי לשמש יסוד סביר שחלוף הזמן הביא לשינוי.

עוד נקבע שעצם העובדה שהסמכות להפעיל את תקנה 37 אינה מסורה לידי עובד כלשהו של המוסד לביטוח לאומי אלא לידי רופא מוסמך, מביאה למסקנה שהכוונה היא שהסמכות תופעל משיקולים רפואיים ולא משיקולים שכל עובד המל"ל ובעיקר מנהל אגף נפגעי תאונות עבודה, יכול ליתן להם את הדעת.

בית הדין הדגיש שהמדובר בשיקולים רפואיים ולא שיקולים שעומדים ביסודו של ערר, ערעור או אף 'רביזיה' של החלטה של ועדה רפואית לעררים או פסק דין של בית דין לעבודה.

גם בפסק הדין החשוב שניתן בהליך עב"ל 480/06 המוסד לביטוח לאומי נ' סופי טרייגרמן נקבע שהרופא המוסמך רשאי להפעיל את תקנה 37 מכח שיקולים רפואיים, להבדיל משיקולים משפטיים.

עוד נקבע כי הוועדה הרפואית הנה הגוף המקצועי והמומחה אשר לו ניתנה הסמכות בחוק לקבוע את אחוזי הנכות המתאימים ביותר למצבו הרפואי של המבוטח באותה עת.

לפיכך, אין להחמיר בדרישות כלפי "כרטיס הכניסה" שמאפשר לרופא המל"ל להעמיד מבוטח לבדיקה מחדש בפני הוועדה הרפואית, שכן חזקה על הוועדה שהיא תדע לקבוע האם חל שינוי במצבו של המבוטח מאז הוועדה האחרונה ושהיא תעשה כן מטעמים רפואיים מקצועיים בלבד.

החלטתו של הרופא המוסמך צריכה להתבסס על שיקולים רפואיים העולים מן הנתונים שבפניו, אך ברור הוא שלרופא המוסמך יש שיקול דעת מקצועי משל עצמו, כך שלצורך הפעלת סמכותו אין הוא חייב להסתמך בהכרח על המלצות או חוות דעת של אחרים.

דברים אלה עולים מהגיונם של דברים וממעמדו המיוחד של הרופא המוסמך. עם זאת, כמובן גם שהחלטתו של הרופא המוסמך חייבת גם להיות עניינית, מקצועית, חסרת פניות ובתום לב.

במידה והוועדה הרפואית של המל"ל הקטינה את אחוזי הנכות מעבודה של נפגע העבודה, באפשרותו להגיש ערר על החלטת הוועדה תוך 30 יום בפני הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, אשר מורכבת משלושה רופאים שאינם רופאי המוסד לביטוח לאומי.

עם זאת גם חשוב לדעת שוועדת העררים רשאית לא רק לאשר את החלטת הוועדה הרפואית או לדחותה, אלא היא גם רשאית לשנותה כפי שהיא תמצא לנכון, וזאת בין שהיא נתבקשה לעשות זאת ובין שהיא לא נתבקשה, ובין שמגיש הערר הנו העובד ובין שהינו המל"ל. כך קובעת תקנה 30.

על החלטת הוועדה לעררים ניתן להגיש ערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 60 יום מקבלת ההחלטה, אם כי זאת רק במידה ונפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, כגון חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת, להבדיל מפגם לכאורה לגבי קביעות רפואיות.

על פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש ערעור ברשות בפני בית הדין הארצי לעבודה וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. חשוב להדגיש כי מומלץ להגיש ערר על החלטת הוועדה ו/או ערעור לבית הדין לעבודה רק בייצוג של עורך דין מנוסה בתחום דיני העבודה.

קראו עוד בנושא: קביעת נכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה


עדכון אחרון: 25/12/2018 12:13   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © חייג/י: 072-334-2000 המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc