{if 0} {/if}

בואו לקרוא על ההצעה לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה - עמדת משרד הכלכלה, המעסיקים ונציגי העובדים...
הצעה לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה - עמדת משרד הכלכלה, המעסיקים ונציגי העובדים
×
x

כלים לחיפוש עבודה

שר הכלכלה מציע: לשנות את חוק שעות עבודה ומנוחה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (7) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 7 reviews
Hebrew

סוגיית שעות העבודה, תנאי העבודה וההיתרים המיוחדים במשק הישראלי קבועים בחוק שעות העבודה ומנוחה, התשי"א 1951. מדובר בחוק ישן אשר נחקק בראשית ימיה של המדינה ולכן קיימות בו הוראות התואמות את רוח התקופה דאז.

על פי החוק שעות העבודה מוגדרות כך: "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסמכות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואוויר ולרבות הפסקות".

לפי סעיף 2א בחוק, יום עבודה רגיל לא יעלה על 8 שעות וכאשר מדובר בעבודת לילה או בימי שישי, יום העבודה לא יעלה על 7 שעות. כמו כן קובע החוק כי שעות העבודה השבועיות לא יעלו על ארבעים וחמש שעות.

סעיף 4 לחוק, מאפשר לשר הכלכלה (עד לאחרונה - שר התמ"ת) להחריג ענפי עבודה מסוימים מתחולת החוק וכמו כן החוק מאפשר לכרות הסכם קיבוצי בענפים שונים, אשר גם הם מחריגים את תחולת החוק במקרים מסוימים.
 
כיום ישנה הסכמה כללית של משרד הכלכלה להעסיק בטווח הזמן המוגדר כשעות נוספות וזאת מכוח החלטות שרים. החוק במתכונתו הנוכחית קובע כי חישוב שעות העבודה לצורך תשלום שכר בגין שעות נוספות יעשה על בסיס יומי.

סעיף 16 לחוק, קובע כי בגין השעתיים הראשונות בהן עובד העובד שעות נוספות, ישולם לו שכר של 125 אחוזים. עוד קובע החוק כי כל שעה נוספת, תחייב מתן שכר לעובד בסך של כ-150 אחוזים.

הצעת משרד הכלכלה לשינוי החוק
הצעה לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה - תשלום על שעות נוספות הצעה לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה - תשלום על שעות נוספות הצעה לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה - תשלום על שעות נוספות

לאחרונה, יצא שר הכלכלה מר נפתלי בנט הממונה על ביצוע החוק, בהצהרה והצעה לתיקון החוק. הצעת החוק מבקשת לשנות את אופן חישוב שעות העבודה, במובן הזה שהחישוב יעשה באופן חודשי ולא יומי.

ניתן דוגמא להמחשה: אם עובד הועסק עשר שעות ביום עבודה מסוים, אז הוא לא יקבל תשלום בגין שעות נוספות בשל יום העבודה, אלא רק אם השעות הללו חרגו מסך השעות החודשיות המותרות.

קרי: מעבר למאה ארבעים וחמש שעות.

המצב כיום מחייב את המעסיק לשלם לעובד בנסיבות שכאלה, תגמול בגין שעות נוספות אפילו אם יום למחרת עבד העובד מספר שעות מועט או באם העובד עבד באותו החודש מספר נמוך ממאה ארבעים וחמישה ימים.

כך בעצם ישונה סעיף 2 לחוק, המתואר לעיל.

בנוסף, הצעתו של השר היא להקטין את התגמול על שעות נוספות, כך שבמקום 125% על השעתיים הראשונות ו-150% לאחר שעתיים, התגמול יעמוד עתה על 133%.

בכך בעצם ישתנה סעיף 16 לחוק המתואר לעיל.

עוד נאמר בהצעה, כי ימי עבודה יוגבלו וזאת אומרת שלא תותר עבודה של 12 שעות ביום מעבר לשלוש פעמים בשבוע.

ההצעה מחריגה מתחולת התיקון המוצע לחוק, עובדים המועסקים על בסיס שעה, כמו למשל מאבטחים, עובדי ניקיון, מלצרים וברמנים, עובדי משרה חלקית ועוד.

הצעת החוק קובעת כי התיקון לחוק יחול רק על שכר עבודה מגובה מסוים אך טרם נקבע מהו אותו שכר מדובר.

הצעת החוק מאפשרת לשר לאשר הסדרים קיבוציים, כך שככל שישנו הסכם קיבוצי בענף מסוים, אשר יבקש להתנות על התיקון לחוק, לשר הכלכלה תישמר הסמכות לעשות כן וזאת על פי סעיף 4 לחוק.

עוד קובעת הצעת החוק, כי בשורה התחתונה האפשרות להחיל את התיקון, תיעשה רק בהסכמת העובד, כך שככל שעובד לא יסכים שהתנאים יחולו על חוזה העסקה שלו, הרי שלא ניתן יהיה לכפות עליו לעשות כן.

מה הוביל להצעתו של שר הכלכלה ומהי עמדתו?

לפי הצעת החוק ועל פי דבריו של השר בנט, דומה כי התכלית לתיקון החוק מתחלקת לכמה נימוקים. הנימוק הראשון הוא כי החוק הוא ישן ואינו מתאים לתבניות העסקה הקיימות כיום בשוק העבודה.

כדוגמת האפשרות הקיימת כיום לעבוד מהבית, דבר המאפשר גמישות הן לעובד והן למעביד וכתוצאה מכך למרכיב האמון ביחסי העבודה יש משקל חשוב אשר דורש התייחסות והתאמה חוקתית.

הנימוק השני הוא מתן אפשרות למעסיקים לשמור על גמישות במבנה העסקה. כך לדוגמא החוק כאמור לא יחול אם עובד לא יסכים לתחולתו, אך מנגד הוא יאפשר למשל לעובדים גמישות במובן הזה שביום מסוים עובד יעבוד שעות רבות וביום למחרת הוא יוכל לעבוד מספר שעות פחות בהרבה, מה שיאפשר לעובד ליהנות מזמן איכות עם משפחתו.

נימוק שלישי בא לידי ביטוי בהקלה כספית למעסיקים. כלומר במקום לשלם אוטומטית בגין שעות נוספות יומיות, תתאפשר למעסיק להעסיק עובד שעות רבות יותר, אם כי בעלות כספית נמוכה יותר. כל זאת בשים לב לגמישות שיוצר התיקון ובעובדה כי עדיין ינתן תגמול בגין שעות נוספות.

עמדת ארגוני העובדים לגבי שינוי החוק

ארגון כוח לעובדים הביע את התנגדותו למהלך זה. מחוות דעת,אשר נשלחה אל מנכ"ל משרד הכלכלה ביום 26.5.14, על ידי היועץ המשפטי של הארגון, עורך דין מיכאל אטלן, עולה כי עמדת הארגון היא שמדובר בתיקון לא מאוזן, הנוטה במובהק לטובת האינטרס של המעסיקים.

מחוות הדעת עולה כי הצעת החוק פוגעת בתכלית החוק, על אף שמדינת ישראל ידועה כמדינה בה עובדים הכי הרבה שעות בממוצע, בקרב המדינות החברות בארגון ה-OECD, מה שבסופו של דבר יפגע עוד יותר בפריון העבודה ובחיי המשפחה.

לשם ההשוואה, על פי שיטת ארגון ה-OECD באירופה שעות העבודה הן מעטות יותר והפריון גבוה בהרבה מאשר בישראל.

טעם נוסף להתנגדות הארגון הוא כי התיקון יפגע בעובדים המועסקים במשרה חלקית, שכן התיקון ימנע מהם להגדיל את הכנסתם באמצעות שעות נוספת, המהוות רכיב אקוטי לגובה השכר של עובדים אלה.

בנוסף, טוען הארגון כי האפשרות להחיל את התיקון רק בהסכמת העובד אינה עולה בקנה אחד עם מבחן המציאות, זאת משום שלעובד יש כוח מיקוח חלש באופן משמעותי מול המעסיק. בסופו של דבר ארגון כוח לעובדים טוען כי התיקון יהיה לטובת המעסיקים ויפגע מאוד בחלק ניכר מהעובדים במשק.

עמדת הסתדרות העובדים

עושה רושם שגם ההסתדרות מתנגדת להצעה זו. ראשית, יושב ראש ועדת העבודה בכנסת, חבר הכנסת חיים כץ העומד בראש ועד עובדי התעשייה האווירית הידוע כבעל השפעה רבה בהסתדרות, הביע התנגדות נחרצת לתיקון.

הוא צוטט בעיתון דה-מרקר כמי שאמר שחוק שעות העבודה והמנוחה מחייב תשלום יומי וכך זה ישאר. גם יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן הביע את התנגדותו לתיקון.

הטעמים להתנגדותה של הסתדרות העובדים דומים לטענות ארגון כוח לעובדים. בסופו של דבר, החקיקה הזו פוגעת בעובד, הן בשל הכוח שהוא מאפשר למעסיק והן משום שהוא מחייב לבסוף עבודה מרובה יותר ומפחית מהתגמול אותו מקבל העובד.

דעות נוספות בעד ונגד הצעתו של השר בנט

חבר הכנסת דב חנין טוען ההצעה הזו יוצרת פתח דרמטי לניצול עובדים. היכולת לנייד את השעות הנוספות מיום ליום תאפשר להעסיק אנשים סביב השעון ולא לשלם להם שעות נוספות.

עורך הדין אסף שחם, מונה יתרונות ספורים להצעת החוק. החוק במתכונתו כיום כובל את העובד במסגרת זמן והתיקון יאפשר גם לעובד גמישות רבה יותר.

המצב הקיים כיום מביא למצב בו עובד מבקש לעיתים לצאת מוקדם יותר מהעבודה ולעיתים עשוי להיות מסורב על ידי מעסיקו. החוק יתקן את הסיטואציה הזו בכך שהוא יקבע את הגמישות הזו לטובת העובד.

כיום, עובד העובד שעות נוספות אומנם מקבל תגמול על כך, אך החיסרון הוא בכך שאותו עובד אינו מקבל זכויות סוציאליות בגין השעות הנוספות ושלא כמו שעות עבודה רגילות. לפיכך, אם עובד לא משלים שעות רגילות אלא עובד שעות נוספות בימים מסוימים, יתכן והתגמול הסופי יהיה פחות, אך הצעת החוק עשויה לשנות את הסיטואציה הזו.

עורך הדין חמי לפידור צוטט באתר YNET שם נכתב כי התיקון לחוק ימנע מצבים שבהם על אף שמעסיק משלם לעובד תגמולים גבוהים הוא יהיה חשוף לביצוע עבירה פלילית משום שעובדיו עובדים מעבר לשעות המותרות. עוד ציין עורך הדין לפידור כי התיקון מאפשר גמישות בעבודה, גמישות אשר מחזקת את שני הצדדים לחוזה העבודה.

עורך הדין דרור גל העוסק בתחום דיני העבודה צוטט גם הוא באתר YNET ולדבריו, 244 שעות בחודש זהו מספר עצום, שלא עונה על המצוקה האמיתית של האוכלוסיות אשר ביקשו הגמשת זמן ובפועל - מספר העובדים שעושים 60 שעות נוספות בחודש הוא זעום.

אם וכאשר - כיצד ישפיע השינוי בחוק?

מצד אחד תכליתו של התיקון הוא מתן גמישות, אשר יש בה ממש כדי להתאים לשוק העבודה המודרני, משום שלעובדים תתאפשר השלמת שעות העבודה בימים אחרים והעובדים לא יהיו כבולים בסד שעות קבוע ויומי, אשר עשוי גם להגביל את המעסיק.

מנגד, התיקון עשוי לפגוע בשכרם של העובדים מן הטעם הפשוט שעובדים עשויים לעבוד שעות רבות יותר, בזמן שהתגמול בגין שעות העבודה הנוספות יפחת ואופן החישוב השבועי עשוי גם הוא לפגוע בגובה השכר.

מלבד תוספת השכר המשמעותית, בעבור השעות הנוספות במתכונתם הנוכחית, אין מפרישים הפרשות סוציאליות בעבור אותן השעות הנוספות ולכן המרת השעות הללו בשעות רגילות תפגע באופן החיסכון הסוציאלי של העובד ובהטבות המס השונות המגיעות לו.

בנוסף, המעביד יוכל לדרוש מהעובד לעבוד פחות ביום אחד ויותר ביום אחר וזאת כדי לחסוך בעלויות. על כן קיים חשש אמיתי מפני מצב שבו עובדים יעבדו מספר רב יותר של שעות, כאשר על פניו הם יזכו בתגמול נמוך יותר.

יש לציין כי לתיקון המוצע יש השפעה גם בפן המשפחתי והגמישות המוצעת בתיקון, תאפשר לעובדים לבלות יותר בחיק המשפחה וליצור איזון בין חיי פנאי לחיי עבודה, בצורה טובה יותר.

באשר למעסיקים, החישוב החדש המוצע בהצעת החוק והפחתת אחוזי התשלום בגין שעות נוספות, תקנה להם אפשרות לחסוך בעלויות כספיות רבות וליהנות מפירות העבודה הרגילה בעלות רגילה. כמו כן יוכלו המעסיקים לייעל, לתעל ולנצל באופן מקסימאלי את כח העבודה שבראשותם.

על פניו יש בהצעת החוק שינוי חיובי שמאפשר גמישות במקום העבודה - הן לעובדים והן למעסיקים. מרקם החיים שלנו דינמי הרבה יותר מבעבר, וכנראה שאין אלא לשנות ולהתאים את חוק שעות העבודה למארג חיינו.

מאידך, בהחלט קיים צורך ממשי להקפיד על ישום החוק והגבלת המעסיקים מפני ניצולו לרעה, בכל הנוגע לכפייתו על העובדים שהורגלו במשך שנים לעבוד במתכונת עבודה שונה, לפי החוק הקיים. צריך לזכור כי לא ניתן ואסור יהיה למעסיק לכפות על מי מעובדיו את ישום החוק.

בשוק העבודה נשמעו לא מעט קולות שקראו ליישום החוק בצורה כזאת או אחרת, אך ורק בכפוף להעלאת שכר המינימום לעובדים ויכול מאד להיות שזהו אינו רעיון רע כלל ועיקר, במיוחד לאור השורה התחתונה שלפיה התשלום עבור שעות נוספות יפחת וזה עלול לפגוע ברמת השתכרותם של העובדים.

בכל מקרה, הצעתו של השר נפתלי בנט תעבור בוודאי בחינה נוספת ואם וכאשר תאושר בכנסת, אנו נשוב ונעדכן בשינויים שיוכנסו לחוק שעות עבודה ומנוחה.

ליחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים!


עדכון אחרון: 05/06/2014 12:46   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה    תשלומים לפי חוק   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © חייג/י: 072-334-2000 המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc