{if 0} {/if}

הכירו את הדרך לקבל הכרה בתאונת עבודה לאחר שבץ מוחי של עובד/ת במהלך שעות העבודה...
אירוע מוחי CVA בזמן / לאחר העבודה יכול להיות מוכר כתאונת עבודה
×
x

רוצה לקבל ייעוץ אישי?
לפרטים >>>
כלים לחיפוש עבודה

עברת אירוע מוחי בעבודה? זאת תאונת עבודה!

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (8) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 8 reviews
Hebrew

אירוע מוחי המכונה גם שבץ מוחי CVA או אוטם מוחי, מתרחש כאשר נוצרת הפרעה פתאומית באספקת הדם לאיזור מסויים במח, לרוב עקב חסימה של זרימת הדם, ולעיתים גם עקב דימום בכלי דם במח.

הפרעה זו גורמת לפגיעה בתאי המח של אותו איזור וכפועל יוצא מכך, גם לפגיעה בתפקוד שעליו אחראי אותו איזור, כגון, פגיעה בכושר הדיבור, בכושר הראיה, בתזוזת הגפיים ועוד. במקרים חמורים אירוע מוחי עלול להוביל למוות. 

גורמי הסיכון הבריאותיים ליצירת אירוע המוחי כוללים לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת, השמנת יתר, עישון, גיל מבוגר, אירוע מוחי בעבר ועוד.

תאונת עבודה הנה תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו, או תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

כך קובע סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. כלומר, ככלל, כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, יש להוכיח שהתאונה התרחשה בזמן העבודה, ושהיא נגרמה עקב העבודה עצמה.

ההכרה בתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי מזכה את הנפגע בקבלת קצבאות וזכויות רפואיות שונות, שנועדו לסייע לו במהלך התקופה שבה הוא איבד את כושר עבודתו עקב התאונה וכפועל יוצא מכך את הכנסתו.

לשם כך עליו להגיש טפסים מסויימים בפני המוסד לביטוח לאומי, לצרף מסמכים רפואיים ובמידת הצורך גם להופיע בפני ועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו. 

רוב המקרים שמוגדרים כתאונות עבודה הנם מקרים בהם נגרם לעובד נזק פיזי חיצוני עקב גורם חיצוני, כגון פועל בניין שנפל מפיגום בניין ושבר את גפיו או פועל ייצור שנכווה מחומר לוהט במהלך עבודתו.

פסיקת בתי הדין לעבודה לאורך השנים איפשרה להכיר גם בנזק בריאותי ואף בנזק נפשי כתאונת עבודה, וזאת במידה והנזק נגרם עקב אירוע חריג במסגרת העבודה.

התנאים להכרה בשבץ מוחי כתאונת עבודה

מן האמור לעיל עולה איפוא, שעל מנת שאירוע מוחי יוכר כתאונת עבודה יש להוכיח שהוא התרחש בזמן העבודה ועקב העבודה.

אין הכוונה שהאירוע המוחי חייב להתרחש ממש במהלך יום העבודה, מאחר וייתכנו מצבים בהם העובד ילקה באירוע המוחי גם זמן קצר לאחר סיום יום עבודתו, וזאת מאחר שלעתים האירוע המוחי מתרחש רק מספר שעות לאחר קרות האירוע בעבודתו שגרם להיווצרותו.

כדי להוכיח שהאירוע המוחי אירע עקב העבודה, יש להוכיח את קיומם של שלושת התנאים הבאים:

אירוע חריג

האירוע המוחי התרחש לאחר אירוע נפשי ו/או פיזי חריג, או מאמץ מיוחד, ביחס לעבודתו של העובד, אשר אינו קורה בדרך כלל ואינו מתאים לאופי העבודה שלו.

עוד נקבע לגבי אירוע / אוטם מוחי, כי בדומה למבחן החל לגבי אוטם שריר הלב (התקף לב) האוטם פוקד את מי שמקנן בקרבו, באורח סמוי או גלוי, תהליך תחלואתי, לרוב מחלה טרשתית, המהווה בסיס ורקע לבוא האוטם.

בשני המקרים, ללא מצב בריאות לקוי באופן בסיסי, כמעט ולא תתרחש הפגיעה עצמה כאשר אירוע חריג יתרחש, וזאת כאמור בהליך דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' מל"ל.

לפיכך, על מנת להכיר באוטם מוחי כתאונת עבודה, יש להוכיח שהתרחש אירוע חריג, פיזי או נפשי בסמוך לקרות האוטם וזאת גם כאמור בהליך בג"צ 1197/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, וכן בהליך עב"ל 51252-09-11 לוי נ' מל"ל.

אירוע חריג יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל, אשר יכול לשמש גורם הדק לפרוץ אירוע מוחי, או במאמץ גופני יוצא דופן, כאמור בהליך עב"ל 502/09 סידה נ' מל"ל, וכן בהליך עב"ל 208/09 לב נ' מל"ל.

ככלל, אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג ודי בהוכחה המלמדת במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג, וזאת כאמור בהליך עב"ל 1285/04 בן ציון נ' מל"ל.

חריגות האירוע תיבחן  באופן סובייקטיבי ביחס למבוטח הספציפי קרי, באיזה אופן השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח מסוים ולא כיצד ראוי היה כי האירוע ישפיע עליו, כאמור בהליך דב"ע נו/0-11 נורית חזאם נ' מל"ל.

בחינה סובייקטיבית כזו מצריכה גם היא עיגון בראיות אובייקטיביות, כך שעל המבוטח להוכיח קיומו של אירוע שיכול להיחשב לגביו כאירוע חריג ואין די באמירה שלו עצמו כדי להוכיח את קיומו של אירוע חריג. כלל זה נקבע בין השאר בפסקי הדין המעניינים בהליך עב"ל 34697-06-12 לאופולד נ' מל"ל וכן בהליך עב"ל 18386-12-10 קונסטנטין ז'ירנובסקי נ' מל"ל.

קשר סיבתי

יש להראות כי קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע המוחי והאירוע החריג וזאת בסבירות העולה על 50%. אחת האינדיקציות לכך היא סמיכות הזמנים שבין מועד האירוע החריג לבין מועד האירוע המוחי.

יש לקחת בחשבון שסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות, אם כי לטובת עובד שכיר בלבד, ולפיה כאשר תאונה התרחשה במהלך העבודה, חזקה עליה שמדובר בתאונת עבודה.

השפעת האירוע החריג. היקף השפעת האירוע החריג על גרימת התקף לב אינו פחות מהשפעת גורמים אחרים, כגון גורמי סיכון בריאותיים אחרים שיש לעובד, אם וככל שיש לו כאלו, כגון יתר לחץ דם וכדומה.

דוגמא מהפסיקה למקרה בו אירוע מוחי הוכר כתאונת עבודה

במסגרת הליך ב"ל 18223-01-16 ב.א. נ' המוסד לביטוח לאומי אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נדונה תביעה של עובד כלפי המוסד לביטוח לאומי, להכרה באירוע מוחי שאירע לו כתאונת עבודה.

התיק עסק בעובד שמשמש כחוקר פרטי עצמאי ומקבל חלק מעבודתו ממשרדי חקירות שעובדים ישירות עם חברות הביטוח.

ביום 2.12.2013, בהיותו בן 46, ניהל העובד בסביבות השעה 9 בבוקר שיחת טלפון עם מנהל אחד ממשרדי החקירות שמספקים לו עבודה, בזמן שהוא ישב ברכבו וביצע מעקב בגבעת שמואל.

השיחה עסקה במעקבים שביצע העובד בטבריה בסוף השבוע שקדם לשיחת הטלפון הנ"ל, עבור אותו מנהל משרד חקירות, במהלכם ישן העובד ברכבו ואף קיבל דו"ח תנועה.

המנהל אמר לעובד שמאחר שהוא לא הביא לחברת הביטוח את התוצאה הרצויה מבחינתה, אזי הוא לא יוכל לחייב את חברת הביטוח בגין העבודה בטבריה ועל כן העובד לא יקבל שכר והחזר הוצאות עבור עבודה זו.

העובד התרגז מאד לשמע הדברים הללו ועקב כך התפתח ביניהם ויכוח קשה שגלש לצעקות ומריבה.

כעבור מספר שעות רצה העובד לצאת מרכבו, אך הוא לא הרגיש את ידו ורגלו, ניסה ללכת ונפל. העובד התקשר למנהל משרד החקירות וסיפר לו כי ידו ורגלו רדומים וכי אינו מצליח ללכת.

לאחר מספר שעות ומשהמצב לא השתנה, העובד התקשר אליו שוב וביקש ממנו להחליפו בחוקר אחר וכך אירע.

לאחר מכן פנה העובד לקופת חולים, משם הוא פונה למיון בית החולים איכילוב באמבולנס ואושפז. העובד שוחרר למחרת, עם המלצה לבדיקת MRI דחופה בשל חשד לאירוע מוחי.

מאחר ומצבו לא השתפר גם כעבור יומיים נוספים, פנה העובד ביום 5.12.13 לבית החולים בלינסון, שם בוצעה לו בדיקת CT שהדגימה אוטם מוחי טרי וחריף. העובד אושפז ושוחרר ביום 11.12.13.

מאז העובד סובל מחולשה ברגל, הפרעות שינה וחרדה ונמצא במעקב רפואי בקופת החולים. יובהר כי קודם לכן מעולם לא לקה העובד באירוע מוחי.

העובד הגיש ביום 23.9.14 תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע המוחי שלו כפגיעה בעבודה. אולם, ביום 14.6.15 דחה המוסד את התביעה בטענה לפיה האירוע המוחי התפתח כתוצאה ממחלה טבעית וכי השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

בעקבות זאת הגיש העובד תביעה בפני בית הדין האזורי לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי, להכרה באירוע המוחי בו לקה כתאונת עבודה, במסגרתה טען העובד ששיחת הטלפון, שלאחריה הוא לקה באירוע מוחי, לראשונה בחייו, לא היתה אירוע יומיומי או שגרתי בעבודתו.

הוויכוח וההתרגזות במהלך שיחת הטלפון לא היו רגילים או שגרתיים אלא חריגים ויוצאי דופן. העובדה כי עבודתו הנה עבודה תחת לחץ אין בה כדי לשלול קיומו של אירוע חריג במהלכו היו צעקות והתרגזות רבה.

סמיכות הזמנים בין שיחת הטלפון להרגשתו הרעה מעידה באופן חד משמעי על קשר סיבתי בין הוויכוח והאירוע המוחי שאובחן בהמשך, ועל כן הוא עונה על דרישות הדין לאירוע חריג ומהווה תאונת עבודה שגרמה לאירוע המוח.

המוסד לביטוח לאומי טען כי במסמכים הרפואיים מזמן אמת שהציג העובד אין כל אזכור לאירוע חריג או לוויכוח וכי בהודעה לחוקר המוסד, שניתנה מעל שנה לאחר האירוע, מסר העובד מיוזמתו כי כל עבודתו הנה תחת לחץ וכל העת יש ויכוחים, צעקות ומריבות בענייני עבודה, מה שמוכיח ששיחת הטלפון לא היתה חריגה בעבודתו.

במסגרת פסק הדין, אשר ניתן ביום 19.12.2017, קבע בית הדין כי יש לקבל את תביעת העובד. לגבי תנאי האירוע החריג, קבע פסק הדין כי העובד אמנם לא איזכר את שיחת הטלפון והוויכוח במסמכים הרפואיים מזמן אמת, אך לאור מצבו הרפואי והבלבול בו היה שרוי ונוכח העובדה שטרם ידע מה אירע ומה הקשר לשיחת הטלפון, ניתן להבין התרחשות זו.

גרסתו לאירועים היתה עקבית ואמינה ואף חוזקה בעדותו התומכת של מנהל משרד החקירות.

מהעדויות אומנם עולה כי מתח ולחצים היו מנת חלקו של העובד בעבודתו גם לפני האירוע, כמו גם ויכוחים עם מנהל משרד החקירות לעניין קיזוז שעות עבודה, אולם שיחת הטלפון היתה בבחינת שיא שלילי, שכן נאמר לו כי לא יקבל תשלום עבור יומיים שלמים של עבודה ועל כן היא עולה כדי אירוע חריג.

עוד צויין שמתח מתמשך בעבודה אינו שולל באופן גורף את האפשרות לקרות אירוע חריג ואילו שיחת הטלפון המדוברת היתה שונה משיחות הטלפון הקודמות בין השניים.

בעקבות מסקנתו לגבי קיום התנאי הראשון ולפיה שיחת הטלפון מהווה אירוע חריג, החליט בית הדין למנות מומחה רפואי לנוירולוגיה אשר יחווה דעתו לגבי שני התנאים הנוספים. קרי, שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע המוחי והאם השפעת העבודה על מחלתו של העובד היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו שסמיכות הזמנים המובהקת בין האירוע החריג בעבודה למועד הופעת הסימנים הראשונים לאירוע המוחי יוצרת בין השניים קשר סיבתי בחזקת גורם ותוצאה.

עוד קבע המומחה כי השפעת האירוע בעבודה גוברת על השפעת גורמי סיכון אחרים שיש לעובד, של יתר לחץ דם והיפרליפידמיה, וכי לולא האירוע החריג, האירוע המוחי לא היה מופיע באותו המועד או לא היה מופיע בכלל.

פסק הדין החליט לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי, בקובעו שהיא עומדת מבחן הסבירות וההיגיון וכי לא נמצא כל נימוק או טעם שמצדיק שלא לאמץ אותה.

בהתאם לכך נקבע כי האירוע המוחי שאירע לעובד הנו בגדר תאונת עבודה וכי על המוסד לביטוח לאומי לזמן אותו לוועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו כמקובל.

קריאה נוספת בנושא: תביעת פיצויים מהמעסיק לאחר תאונת עבודה


עדכון אחרון: 12/08/2018 16:12   
תגיות בעמוד:   המוסד לביטוח לאומי    מידע לשכירים   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc