{if 0} {/if}

הכירו את משמעותו של חג הפועלים שחל בתאריך ה-1 במאי בכל שנה, וכיצד מציינים את התאריך בישראל...
האם 1 במאי חזר להיות רלוונטי? ראיון מיוחד לרגל חג העמלים
×
x

רוצה לקבל ייעוץ אישי?
לפרטים >>>
כלים לחיפוש עבודה

האם האחד במאי חזר להיות רלוונטי?

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (14) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 14 reviews
Hebrew

ה-1 במאי מתקרב, ממש כמו בכל שנה. עבור רוב העובדים בישראל זהו יום עבודה רגיל. רבים מהם אף אינם יודעים שזהו סוג של חג.

האחד במאי אינו נחשב בישראל לחג, אינו נחגג בגנים ובבתי הספר ואינו יום שבתון. למרות זאת, בעבר, בשנות ה-50 וה-60 שררה בארץ ביום הזה אווירת חג.

מרבית העובדים לא הגיעו לעבודה וברחובות תל-אביב וחיפה צעדו תהלוכות ענק של רבבות פועלים, חקלאים ועסקנים פוליטיים שהניפו דגלים אדומים ושרו שירים על שוויון, אחווה וזכויות עובדים. מאז, ירדה ההתלהבות מה"חג" הזה והוא איבד את חשיבותו.

היחס לחג הפועלים משקף שינויים בחברה הישראלית ובמעמד העובדים בחברה. בתקופת הקמת המדינה נשלט המשק כולו בידי ההסתדרות והממשלה, שהשתייכו לאותה מפלגה – מפא"י, בעלת אג'נדה סוציאליסטית.

שני הגופים ארגנו את התהלוכות כדי להפגין את עוצמתם. בהמשך, בשנות ה-70, ה-80 וה-90 ההסתדרות נחלשה, השלטון התחלף, ותהלוכות אחד במאי הצטמצמו עד שכמעט נעלמו.

זכויות העובדים והתאגדות עובדים חזרו בשנים האחרונות להעסיק את החברה הישראלית, ומאז שנת 2005 – התהלוכות חודשו.

בשנה שעברה צעדו בתהלוכות בתל-אביב כ-1,000 מפגינים, ועוד כמה מאות בעצרות נוספות בחיפה ובנצרת וכמה עשרות בעצרות קטנות בירושלים ובבאר-שבע. השנה, מבטיחים המארגנים, צפויים להשתתף הרבה יותר.

אירועי אחד במאי בארץ מתחילים כבר ב-30 לאפריל. בנוסף להפגנות ותהלוכות, מתקיימים משחק כדורגל חגיגי של קבוצת הפועל קטמון באצטדיון טדי בירושלים, פסטיבל סרטים על עובדים ועבודה בסינמטקים, הפנינגים של מיצגים ודוכנים, עצרות, הופעות, הרצאות וסיורים.

את האירועים מקיימים ארגוני העובדים – ההסתדרות, "כוח לעובדים" ו"מע"ן", תנועות הנוער של "החולצות הכחולות" (הנוער העובד, השומר הצעיר והמחנות העולים"), "הפועל", מפלגות השמאל (מפלגת העבודה, מרצ וחד"ש) ארגוני המחאה החברתית, קואופרטיבים צרכניים וארגוני שמאל שונים.

השלטים, הסיסמאות ותוכן הנאומים שונים מאוד מגוף לגוף – חלק מהדוברים ממוקדים בזכויות עובדים וחלקם מנצלים את הבמה למסרים פוליטיים רחבים יותר. ועם זאת, הדגל האדום, שבעבר כמעט נעלם מהרחוב הישראלי, חזר להתנוסס ברוב האירועים.

מעמדו החוקי של ה-1 במאי בישראל הוא "יום בחירה" – אחד מ-43 ימים בשנה שבהם העובד יכול לבחור שלא להגיע לעבודה, בהודעה של 30 יום מראש, בלא צורך באישור מהמעסיק. עובד יכול לצאת לחופשה בשני ימי בחירה שונים על חשבון ימי החופשה השנתית שלו.

במגזר הציבורי ובחלק ממקומות העבודה המאורגנים (כאלה שיש בהם ועד עובדים והסכם עבודה קיבוצי) ימי הבחירה ניתנים על חשבון המעסיק כשני ימי חופשה נוספים.

ימי הבחירה כוללים את כל ערבי-החגים של החגים והמועדים הנהוגים בארבעת הדתות בארץ, את כל ימי הצום היהודיים שאינם חגים, וכן את פורים, ל"ג בעומר, ימי הזיכרון לחללי צה"ל ולשואה, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, ראש השנה האזרחי ויום האישה.

כך שלאחד במאי יש "תחרות" קשה על מעמדו כיום בחירה, ובפועל רק מעט שכירים אינם מגיעים בו לעבודה, גם במקומות שבהם זהו יום חופש על חשבון המעסיק, ובוודאי במקומות שבהם החופשה היא על חשבון העובד.

חלק מאירועי 1 במאי בישראל נערכים אחר הצהריים כדי לאפשר גם למי שעובד להשתתף בהם.

יש לציין שברוב מדינות העולם ה-1 במאי הוא חג לאומי ויום שבתון מלא.

זה המצב בצרפת, ספרד ומדינות נוספות במערב אירופה, מדינות סקנדינביה, רוסיה ורוב מדינות מזרח אירופה, רוב מדינות אמריקה הלטינית, סין ומספר מדינות נוספות במזרח אסיה ורוב מדינות ערב.

תהלוכות ומצעדים מתקיימים גם ברוב המדינות שבהן, כמו בישראל, ה-1 במאי אינו חג רשמי, כמו בריטניה, גרמניה, יפן, דרום-קוריאה והולנד.

זאת, למעט במספר מדינות, ובראשן ארצות הברית, שבהן "יום העבודה" נחגג בתאריך אחר.

ה-1 במאי נולד בשנות ה-80 של המאה ה-19 ודווקא בארה"ב.

פדרציית העובדים האמריקנית – ה"הסתדרות" של ארצות הברית - דרשה מארגוני הסוחרים והתעשיינים להגביל את יום העבודה של הפועלים לשמונה שעות, והכריזה על התאריך האחד במאי 1886 כתאריך יעד (אולטימאטום) לקבלת הדרישה הזאת.

המעסיקים לא קיבלו את הדרישה, ובתאריך היעד הוכרזה שביתה כללית בערים הגדולות בארה"ב ופרצו הפגנות אלימות של פועלים זועמים, שבהם נהרגו פועלים מירי של שוטרים.

ב-1 במאי 1887 התקיימו עצרות גדולות לזכר הרוגי המהומות של מאי 1886, וארגוני העובדים החליטו לקיים עצרות ותהלוכות מדי שנה באותו תאריך, ולהניף בהן דגלים אדומים "לזכר דם חברינו ההרוגים".

שנתיים אחר כך, באינטרנציונל הסוציאליסטי השני שהתקיים בפריז, החליטו ארגוני העובדים באירופה לאמץ את המנהג האמריקני החדש, ומאז 1890 "חג הפועלים" נחגג על ידי ארגוני עובדים ומפלגות סוציאליסטיות בכל העולם.

ההפגנות בארץ הן קטנות וצנועות ביחס לתהלוכות 1 במאי במדינות אחרות, שבהן משתתפים מאות אלפי עובדים, אבל הן הולכות וגדלות משנה לשנה.

"1 במאי זה זכויות עובדים, וזה תמיד רלוונטי"

"ה-1 במאי היה תמיד רלוונטי והוא עדיין רלוונטי" אומר ד"ר איתי סבירסקי, ממייסדי ומובילי ארגון "כוח לעובדים" והמשפטן של הארגון, בראיון לפורטל זכויות עובדים.

"אחד במאי זה זכויות עובדים, וזכויות עובדים – חוקי עבודה, דיני עבודה – זה הלחם והחמאה של החיים של כולנו. אין כמעט בנאדם, חברה, תאגיד שלא מצא את עצמו עוסק בזכויות שלו, בנושאים כמו שכר, פנסיה, שעות עבודה וחופשה, פיטורים".

מדוע, אם כך, רוב העובדים לא מודעים במיוחד ל-1 במאי, לא צועדים בהפגנות והולכים לעבודה כרגיל?

"אני חושב שצריך להבדיל בין אירועי ה-1 במאי עצמם לבין הדבר החשוב שעומד מאחוריהם. ה-1 במאי עצמו הוא לא יום חופש בארץ, ולכן רוב העובדים בכלל לא נחשפים אליו.

יש הפגנות ותהלוכות, כמובן שאני משתתף בהם וכמוני רוב הפעילים בגופים שעוסקים בזכויות עובדים. אבל אנחנו 'ברנז'ה' של פעילים, קבוצה קטנה של כמה אלפי אנשים יחד בכל הארץ.

רוב העובדים לא ייקחו יום חופש על חשבונם כדי ללכת להפגנה וגם לא יצאו לשם כך במיוחד ממקום העבודה. אני חושב שזה שונה במדינות שבהן ה-1 במאי הוא חג לאומי ורוב העובדים בחופש.

במדינות כאלה העובדים הולכים לים, לפארק ולמנגל, נהנים מיום חופשה רגיל, ועל הדרך, כצירוף של בילוי ואידיאולוגיה, משתתפים בעצרות הענק".

"לגבי הרעיון שעומד מאחורי האחד במאי – זכות העובדים להתאגד – אני יודע בוודאות שרוב העובדים מודעים לו, מתעניינים ותומכים בו.

יש סקרים שמראים בצורה עקבית שיש הרבה יותר עובדים שרוצים שיהיה ועד עובדים במקום העבודה שלהם מאשר כאלה שיש להם ועד. אחת הסיבות שהקמנו את 'כוח לעובדים' היא שניהלתי קליניקה לסיוע משפטי לעובדים, ושם נחשפנו להמון עובדים לא-מאוגדים, בעיקר עובדים מוחלשים בחברות פרטיות, שכל הזמן דיברו על כך שהיו רוצים ועד".

"רוב זכויות העובדים באות כיום מהחקיקה ומבתי המשפט. זה חשוב מאוד שהמדינה מתערבת בשוק העבודה ומגבילה את כוחם של המעסיקים באמצעות חוקים.

אבל חוקי העבודה בארץ ובעולם לא נוצרו מעצמם או מרצון טוב של המחוקקים, אלא במאבק קשה מאוד שנמשך כבר 150 שנה, שמי שהוביל אותו היו ארגוני העובדים, באמצעות שביתות ארוכות וקשות והפגנות שלפעמים היו אלימות.

זה מאבק שלא נגמר ושההשתתפות של ארגוני העובדים היא חיונית לקיומו. אני לא יודע כמה העובד הממוצע מודע לכל זה, אבל הוא מודע לחשיבות ההתאגדות".

המודעות לזכויות עובדים בארץ, שפעם הייתה גבוהה ואחר כך ירדה, עולה כיום שוב ויש יותר ויותר עובדים שמתאגדים. מדוע?

"אין ספק שבעבר, ההסתדרות הישנה וכל השחיתויות שהיא הייתה מעורבת בה יצרו תחושת מיאוס ותדמית רעה לכל נושא זכויות העובדים.

כשאני מדבר עם עובדים מבוגרים, בני 40 ומעלה, שעוד זוכרים את ההסתדרות הישנה, אני שומע שהם חוששים מהתאגדות, בין השאר בגלל הזיכרון של ההסתדרות הישנה. כך גם אצל עולים מברית המועצות שעצם הרעיון של ארגון עובדים מזכיר להם את הקומוניזם.

בהקשר של ה-1 למאי, אני חייב לציין שתהלוכות עם דגלים אדומים ביום הזה רק מחמירים את הרתיעה של הדור המבוגר ממה שאנחנו עושים.

אבל בשנים האחרונות יש דור חדש של עובדים צעירים שהזיכרון הישן הזה לא רלוונטי עבורו. הדור הזה מודע מאוד לזכויותיו, בין השאר בזכות האינטרנט. הוא מתייחס להתאגדות בצורה עניינית ועם פחות משקעים אידיאולוגיים, ולכן יש לו פחות רתיעה ממנה".

"דבר נוסף שנתן דחיפה גדולה למאבקי עובדים היא המחאה החברתית של 2011. המחאה עודדה אנשים להיאבק יותר על מה שמפריע להם, בכל תחומי החיים - אם זה בעיות בחינוך בבית הספר של הילדים, בעיות סביבתיות בשכונה או זכויותינו מול המעסיק בעבודה שלנו".

"סיבה שלישית לחזרה של הנושא לסדר היום, סליחה על הגאוותנות, היא אנחנו, ארגון "כוח לעובדים". הרצון להיאבק על הזכויות תמיד קיים, אבל העובד צריך שיהיה מאחוריו גוף, כוח מוסדי שתומך בו.

מהרגע שאנחנו קמנו והתחלנו לעורר את השטח גם הארגונים הגדולים והוותיקים יותר - ההסתדרות הכללית והלאומית, נכנסו לעניינים וחזרו לדאוג לעובדים המוחלשים שבעבר הוזנחו. נוצרה תחרות בריאה בין ארגוני העובדים שפועלת לטובת זכויות העובדים עצמם".

האירועים הצפויים השבוע לקראת חג הפועלים 2018

אירועי חג הפועלים יתקיימו בימים שני עד שבת למאי 2018 במקומות רבים בארץ. אספנו מספר אירועים מרכזיים שפתוחים לקהל הרחב.

יום שני 30.4 -

בשעות הבוקר יתקיימו שלושה דיונים:

  • דיון בוועדת המשנה לנושא הבטיחות בבניין לגבי העסקה של 6,000 עובדי בניין סינים חדשים וזאת למרות שטרם חל שיפור בכל הנוגע למצב הבטיחות בענף הבניין בישראל.
  • דיון בוועדת הכספים בנושא תכנית שיקום אסירים ותמיכה במשפחות ובילדים של האסירים בארץ.
  • דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כדי לקדם הקמת וועדת משנה שתסייע להקים תכנית אב לטיפול באוטיזם במגזר הערבי.

בערב תתקיים הפגנה נגד חימוש משטרים רצחניים מול הכנסת וגם פאנל של סל"ע האוניברסיטה העברית בנושא "עבודה בעיניים: על שוק העבודה ועבודה מאורגנת בישראל".

יום שלישי 01.05 -

בשעות הבוקר יתקיימו שני דיונים:

  • דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא תנאי העסקה של עובדי קבלני שירותים וכן אי אכיפה ראויה של חוקי העבודה בארץ.
  • דיון בוועדה לזכויות הילד - מדוע לא קיימה המדינה את הבטחתה להקים מועצה לגיל הרך.

בשעות הצהריים תתקיים הפסקה פעילה של סל"ע קמפוס הר הצופים בנושא עולם העבודה.

ועדת החינוך תקיים הכנה לקריאה שנייה ושלישית של חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית.

יום עיון לציון 120 שנה לגולדה מאיר ו-60 שנים לסוכנות לשיתוף פעולה בינלאומי, שיתקיים במכון גולדה מאיר בבני ברק.

כנס ההסתדרות לכבוד ה-1 במאי בנושא "צמצום פערים - משימה לאומית", לרגל חגיגות 70 שנים למדינה, שיתקיים בגני התערוכה בתל אביב.

הכנס הישראלי חברתי של קרן ברל כצנלסון, "החזון החברתי הבא", יתקיים במרכז דוהל בשכונת התקווה בתל אביב.

בערב יתקיימו שני אירועים:

  • ערב לציון האחד במאי של ארגון העובדים מען, שיתקיים באברהם הוסטל בתל אביב.
  • אירוע ה-1 במאי של ארגון כוח לעובדים, שיתקיים בירושלים.

יום רביעי 02.05 -

בשעות הבוקר יתקיימו מספר אירועים:

  • הוועדה לקידום מעמד האישה תדון בנשים שניצלו מניסיונות רצח ותציע דרכי התמודדות עם היום שאחרי.
  • ועדת העבודה והרווחה תקיים הצבעה על הכנת חוק שיקנה לעובד אפשרות לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי.
  • ועדת החינוך תקיים דיון בנושא פגיעות מיניות במערכת החינוך.
  • יריד זכויות עובדים של סל"ע, שיתקיים בבית הסטודנט באוניברסיטת בן גוריון.
  • חגיגות חג הפועלים בשיתוף סל"ע, שיתקיימו במכללת ספיר שבדרום.  
  • באוניברסיטת חיפה נציגי סל"ע יחליפו את עובדי הניקיון למשך שעתיים כדי שאלו יוכלו להשתתף בסדנה בנושא זכויות עובדים.

בערב תתקיים בבר "המזקקה" בירושלים מסיבת ה-1 במאי.

יום חמישי 03.05 -

אחר צהריים תתקיים הפגנה לציון שנה לסגירת תחנת 88FM, מול משרדי תאגיד השידור הציבורי "כאן" בתל אביב.

בערב יתקיים רוק נשים בג'אם, בית ליצירה משותפת בעכו, לרגל חגיגות 70 למדינת ישראל ובציון מגוון היוצרות והזמרות במוזיקה הישראלית מאז ועד היום.

יום שישי 04.05 -

במהלך היום יתקיימו שלוש צעדות:

  • "צעדת השרמוטות" בתל אביב - מחאה נגד תרבות האונס, האשמת הקורבן והאלימות המינית, שתצא מכיכר רבין ותסתיים ברחוב רוטשילד, בבמה פתוחה לנשים.
  • "צעדת השקופים והשקופות בתל אביב - תוקדש לאנשים השקופים בישראל וביניהם פליטים ומבקשי מקלט, מהגרי עבודה, עובדי בניין, עובדות סוציאליות, עובדי ניקיון והסעדה, תושבי דרום תל אביב ואחרים.
  • "1 במאי נגד הגירוש" - תיערך ברוטשילד פינת אלנבי בתל אביב.

בערב יתקיים אירוע התרמה "ממשיכות בטוב" והופעה של נסרין קדרין באברהם הוסטל בתל אביב, במטרה לגייס תרומות לעמותת המכללה אשר פועלת לשיקום תעסוקתי לנשים שורדות ממעגל הזנות.

יום שבת 05.05 -

יום עיון בנושא "נשים ערביות בשוק העבודה - בין הדרה לניצול" שיערך בנצרת בשיתוף האגף לקידום שוויון בהסתדרות והאגף לתעסוקת נשים ולחיים משותפים בנעמ"ת.

לחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים!


האם לדעתך ה-1 במאי צריך להיות יום שבתון בישראל? כן - בהחלט. איני בטוח/ה. לא - למה?
עדכון אחרון: 29/04/2018 15:48   
תגיות בעמוד:   מידע לעובדים   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc