היי אשמח לעזרה הסיפור שלי מורכב וארוך קצת אבל בבקשה זה דחוף לי.
חזרתי לעבודה אחרי החלד ב1/3 לאחר שלא הארכתי את החלד.
למרבה הפתעתי גיליתי שאני שוב בהריון כחודש לאחר חזרתי אבל ההרגשה מאז שחזרתי היא מרדף והתנכלות בלתי פוסקת כיון שאני אמא ולא כפי שבעבר ויש לי אחריות שונה.
הכל התחיל מכך שלא יכלתי להגיע להרמת הכוסית בערב
חג פסח בגלל שלא היה לי בייביסיטר עזוב שלבסוף בוטל אבל קשה לי להגיע אחר הצהריים בעיקר כשאני גרה
בנתניה ולא קרוב לצריפין למשרדים כשעידכנתי את אליקו הבוס שלי התגובה הייתה שזה לא לעינין ואני תמיד לא באה מה שלא נכון כל פעם שהיה משהו הגעתי.
לטענתו ולטענת האיש קשר שאני מתנהלת מולו ביום יום אני מחסירה המון נכון היו ימים בהם הילד שלי היה חולה ככל הילדים אף אחד אינו חסין מפני מחלות וגם אני הייתי חולה וכמובן זה נתפס בעין לא יפה בחול המועד פסח ביקשתי חופש ואושר לי רק מה שלא היה בתכנון לצערי חליתי טרם החג ולאורך כל החג הייתי חולה ולא באמת בחופש כמתוכנן הגשתי לו את ימי המחלה שניתנו לי כחוק למרות זאת לטענת אליקו ומה שהוא אמר לי ( אגב לא חוקי ואשמח שתבדוק זאת) בגלל שביקשתי חופש מקזזים לי חופש ולא ימי
מחלה מה שלא נכון כלל הסתבר לי מול בירור משרד התמת וכך למעשה ירדו לי ימי חופש במקום מחלה.מה שנוגד את החוק ואין שום זכות לעשות זאת אבל מסתבר שכן לטענתו. לאחר חזרתי מהמחלה אליקו זימן אותי לשיחת בירור בא אמר שאיש הקשר טען שאני לא עובדת ולא עושה כלום מאחרת או יוצאת לבדיקות ולא שבה וכל מיני טענות אחרות הייתי בהלם כי מאף לקוח לא החסרתי כלום והסברתי לאליקו שכנראה בגלל שהוא מעיר לי הערות מיניות ואני עונה לו אז הוא מחליט ״לנקום״ בי אמרתי לאליקו שאני רוצה לדבר עם האיש קשר וכך היה שוחחתי איתו וליבנתי איתו את דבריו או כך חשבתי ובשיחה שאחריה אמר לאליקו שהכל בסדר אבל ההתנכלות לא פסקה היה לי מקרה בו לא ביקשתי לצאת מהעבודה אלא להביא את הילד לעבודה לשעתיים כיון שחמתי המטפלת בילד במהלך היום גיסה נפטר במפתיע והיא נאלצת לצאת להלוויה התשובה שבה נעניתי גרמה לי לבכי אני לפתע צריכה לשקול את מקומי וכנראה שאי אפשר להיות אמא ולעבוד שבעלי יצא לשמור על הילד הסברתי לאליקו שהוא יוצא גם להלוויה ואין מי שיהיה איתו ובסהכ אלו שעתיים אחרונות של יום העבודה. מיותר לציין כמה נפגעתי לבסוף מצאתי סידור עם גיסתי וכך נסגר הסיפור.
בחודש מאי האחרון ביקשתי לצאת לחופשה משפחתית ביולי כיון שבפסח לא יצאנו כי חליתי כאמור חודשיים מראש ביקשתי את החופש אך במקום תשובה מהמנהל שלי קיבלתי תשובה מאיש הקשר שבא והראה לי מייל ממנו שבו אמר לו האם אתה מודע לזה? מקובל עלייך ? אין מי שיחליף אותה
וכך החזיק אותי ללא תשובה במשך שבוע בעוד שלאף אחד ממנהלי הציים מעולם לא פנה לאיש קשר ומעולם לא החזיק את אף אחד מהמנהלים שבוע עד למתן האישור ושוב ההרגשה שבה אני נרדפת לא פוסקת ורק להקשות בכוונה עלי.
במהלך חודש יוני התקשרתי לאליקו וסיפרתי לו על כך שאני קיבלתי המלצה לשמירה כיון שאני מוגדרת בהריון בסיכון גבוה אמרתי לו שבינתיים אני חשה מספיק בטוב כדי לעבוד אך אם אתקע בשינוע רחוק אצטרך את עזרתו אליקו סירב ואמר שמבחינתו שאין אפשרות לסייע ( מה שבהריון הקודם כן סייע)
ובכדי לא להרוס את הצי ולשמור על קשר נכון עם האיש קשר הסברתי גם לו ואמרתי שאני לא רוצה לגרום לפאנצר בעבודה ואעשה כמיטב יכולתי להמשיך בעבודה וכך היה נסעתי וביצעתי מסירות בשיא החום הרמתי בוסטר לבד עם כל משקלו והיותי בהריון ולא התלוננתי פעם אחת אבל מסתבר שלאיש הקשר היו שוב טענות ולי שוב נמאס מהמבטים ומשפטים כגון גדל לך ה.... או ממש גדלו... ולצערי המצב הבריאותי שלי גרם לי להגיע לבית חולים מספר פעמים בתחילת החודש אושפזתי עקב המוגלובין נמוך וקיבלתי ימי מחלה נכון שאלו המון ימי מחלה אך אין לי שליטה על מצבי הבריאותי אני לא מאחלת לאף אישה לעבור את מה שאני עוברת ועברתי בהריון הקודם ללדת ילד במשקל של קילו שלוש מאות בסוף חודש שביעי להתנדנד בין חיים ומוות כדבר הרופאים אין כל ספק שהמעקב עלי בהריון זה הרבה יותר נוקשה וצמוד ומודה לאל על כך.
לאחר שחזרתי מחופשת המחלה אליקו הגיע אלינו לצי לקח אותי לחדר צעק עלי שאני מערבבת את כולם ושאני שקרנית ושאגיע שוב לשיחת בירור מול ניר.
כמובן שדבריו גרמו למתח ולחץ נפשי ושוב הגעתי למרפאה וקיבלתי ימי מחלה ולמרות זאת הגעתי לשיחה עם ניר בא שוב אליקו טען שאיש הקשר אינו מרוצה הסברתי גם לניר שאיש הקשר ממציא שקרים ואליקו מאמין לו וחבל שכך בכל הזדמנות שרק הייתה לי הסברתי לאליקו שאיש הקשר לא מפסיק לקלל אותנו והוא פשוט סוטה ולמזלי יש עדים לכך אתה יכול לשאול את ששירלי ששמעה את הקללות שלו את עידית על המבטים המיניים והערות מיניות זו לא רק טענה שלי בנושא אבל כנראה שאת אליקו זה לא מעניין כמו כן ניר ביקש בשיחה שלנו שאדאג להביא אישור רפואי ובו אני כשירה לעבודה אמרתי לו שאפנה לרופאה ואבקש לצערי שוב ושוב אישפזו אותי ושיחררו אותי וכרגע אני בימי מחלה עד ה1/9 ובמעקב מוניטורי יומיומי לטענת אליקו וניר אני מחויבת להחזיר כרגע את הרכב כי הוא
רכב עבודה אגב אין חוק ברור ובתי משפט פסקו כבר בעבר לטובת האישה כיון שאם מעולם לא נלקח ממנה הרכב ולאף אחת אחרת במקום העבודה לא לקחו האישה צודקת ובית המשפט הטיל קנסות על מקום העבודה
באבל מעולם לא לקחו לי את הרכב בזמן חופשת מחלה או
חופשה או לצורך העיניין בחופשת הלידה כך שהרדיפה לא פוסקת גם כרגע הסברתי שאני לא יוצאת לטיול עם הרכב אלא הוא עוזר לי להגיע לבדיקות זה הכל אנחנו חברה שבה לא חסר רכבים בלשון המעטה אלא אנחנו החברה המובילה בתחום הרכבים וזו היתמרות לשמה ביקשתי שישאיר לי את הרכב כי הרי כרגע יש לי צורך בו יותר מתמיד הרי זה לא שאני לא משלמת עליו שילמתי עליו גם כל החלד שלי וכל ימי המחלה שלי עצוב לי וחבל לי שבשנת 2017 זו התחושה להיותי אמא ואישה בהריון לא הייתי חולמת שחברה בסדר גודל כזה כך תתיחס אלי עצוב לי באמת.
זה המכתב ששלחתי היום ל סמנכ״ל שלי אחרי שהבוס שלי אליקו עידכן אותי שמחר מגיעים לקחת ממני את הרכב
אני לא יודעת מה לעשות.
אשמח לכל עזרה