פורום זכויות עובדים ודיני עבודה

אני סטודנט, עד לפני כמה חודשים עבדתי בחנות למוצרי ים המלח באילת, כשפוטרתי הותק שלי בעבודה הינו שנתיים ו4 חודשים.

כל תקופת מבחנים הייתי מבקש מהמעסיקה חופש לכל תקופת המבחנים וזה היה מקובל עליה. אך אם היה משהו דחוף היא יכלה להתקשר אליי והייתי מגיע.

כמו תמיד , בתקופת המבחנים החמישית יצאתי לחופש, כשהייתי מוכן לחזור לעבוד יצרתי קשר עם החנות (העובדים עושים את סידור העבודה) ושאלתי מתי אפשר להצטרף לסידור - אמרו לי להגיע היום שבת.

מספר ימים לפני אותו יום שבת המעסיקה יצרה איתי קשר ואמרה שהיא רוצה לקבוע פגישה לדבר אך היא לא קבעה מתי. חזרתי אליה פעמיים כדי לקבוע והיא נמנעה מזה.
כאשר היגעתי למשמרת ביום שבת התקשרתי למעסיקה ואמרתי שאני בחנות אז אפשר להיפגש בחנות, תגובתה הייתה "למה לא דיברת איתי לפני שיצאת לעבוד, אני מצטערת שאתה מאלץ אותי לעשות את זה בטלפון, אני רוצה להפסיק את העסקתך אצלי, את הטרמפ שנתתי לך ניצלת במלואו" בשיחת טלפון לא היה מקום להגיד משהו או לשנות את דעתה.

סיימתי את המשמרת באותו יום ומאז לא חזרתי לעבוד.
לאחר מספר ימים המעסיקה יצרה איתי קשר במסרון ורשמה שמכתב הפיטורים אצלה במגירה ואני מוזמם לבוא ולקחת אותו ( עדיין שמור אצלי) שולמו לי רוב הזכויות שלי אך אני יודע ( עשיתי קורס דיני עבודה ) שיש חובת שימוע לעובד.

האם במקרה הזה יש לי קייס? אני מרגיש שאחריי שנתיים + בעבודה זאת הייתה התנהלות בלתי תקינה ומזלזלת מאוד, האם יש לי סיבה לתבוע ?