פורום זכויות עובדים ודיני עבודה

שלום רב
אשתי עובדת מזה שנתיים במקום עבודה מסודר, בשכר שעתי. ההגעה למקום העבודה כרוכה בנסיעות בשני אוטובוסים, יציאה בשעה מוקדמת מהבית, העבודה כרוכה בעומס ומתח רב. לאחרונה אשתי עייפה והביעה את רצונה לעזוב את מקום העבודה ולחפש מקום קרוב יותר למקום המגורים שלנו. כאשר פנתה למעסיק והביעה את רצונה לעזוב, נענתה שלא תקבל מכתב פיטורין, אלא רק אישור העסקה, אשר בו ירשם כי עבודה הופסקה מרצונה, דבר שימנע ממנה לקבל את דמי האבטלה ישר מהיום הראשון , אלא רק לאחר 90 יום המתנה. שאלתי היא האם יגיעו לה פיצויי פיטורין, בגין עזיבתה מרצון, ואם כן, איך נעשה החישוב? כמו כן נאמר לה שתצטרך להגיש מכתב עם התראה של חודש מראש . בשיחה נוספת היום, נשאלה שוב לגבי הרצון לעבוד, ומכיוון שהבינה בברור מוקדם יותר כי לא תהיה זכאית לדמי אבטלה / פיצויים, אמרה שתשאר לעבוד. המעסיק אמר כי ההחלטה תחייב אותה כמובן למחוייבות מלאה לדרישות העבודה, ואם תעשה בעיות / ימי מחלה לא מוצדקים, או דברים שיגרמו לו לפטר אותה, ""יכנס בה" חזק ולא יהסס להגיע איתה עד לבית משפט אם יהיה צורך, היות וזה מנוגד לאני מאמין שלו. מה המדיניות במקרים אלו?