להלן הסיפור שלי בתיאור מסכת הייסורים ומורת רוחי שעברתי עד יום זה במהלך עבודתי במשרד החינוך.
שמי מסאלחה אחלאם תז 066488511,מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים דבוריה, עובדת המשרד מזה 5 שנים .
עיקר היסטוריית ההעסקה שלי כדלקמן:
1. תשע"א – עבודה על בסיס תקן פנוי .
2. תשע"ב – עבודה ע"פ
חוזה מיוחד .
3. תשע"ג- עבודה על בסיס תקן פנוי.
4.תשע"ד - עבודה ע"פ חוזה מיוחד.
הסוגיה שלי זכתה לרוב לאי התייחסות במשך שנים למרות הפניות הרבות החוזרות והנישנות מצד מנהל ביה"ס בעניין המרת אופי השעות ושינוי נתוני ההעסקה שלי בשנים (תשע"ב,תשע"ד) .
יש לציין שפנייתו בבקשה של המנהל לאישור שעות עבודתי כחלק מתקן הבסיס (בהתחלת שנה"ל תשע"ב ותשע"ד) עמדה בקנה אחד עם צרכי המוסד ולהנחת דעתו של המנהל בהיותו ממונה ישיר עליי.
ברצוני להצהיר בזה כי כבר מתחילת שנת הלימודים תשע"ב ותשע"ד , ענייני הוכח ועמד בהנחת דעתו של מנהל בית הספר, מנהל ביה"ס ראה צורך בכך שקיימת סיבה מספקת כי אקבל חלק משעות המשרה אם לא כולן על בסיס תקן פנוי אך מסיבה טכנית לא ברורה המפקח לא נענה לבקשה בעיתוי המתאים דבר שגרם לקטיעת הרצף בהיסטוריית השיבוצים ופה מסתמנת טעות אנוש ,ברצוני לחדד שאם נתבונן בנתוני ההעסקה שלי בשנים (תשע"א , תשע"ב , תשע"ג , תשע"ד ) רואים את האי הגינות והפגיעה ברצף שנגרמה בשל טעות אנוש ואפילו נחשב לסטאטוס פוגעני שגרר השלכות בלתי מצופות ולא רצויות .
יש לציין שלא חל שינוי דרמטי בצרכי ביה"ס בשנת הלימודים תשע"ב ותשע"ד ואם כן אזי לטובתי בעניין צרכי המוסד והתווספותם של שעות הוראה בשל גודל ביה"ס , ראיות הללו מחזקות את ההצדקה בכך שלא הייתי אמורה להיקלע לסיטואציה מרה כזאת בשנה"ל תשע"ב ותשע"ד .
למוטב לציין שגם בתחילת שנה"ל תשע"ג התחלת העסקתי הייתה בשעות סלים (שעות תקן שאינן בבסיס) דבר שהוא מוגדר כברירת מחדל ראשונית לכל שיבוץ במקצוע המתמטיקה , כנהוג מנהל ביה"ס הגיש בקשה פרוצודרלית בעניין המרת אופי השעות מזמניות לשעות תקן פנוי והבקשה נענתה בחיוב ואושרה .
יש להסיק מכך שלא היו הרבה הבדלים משמעותיים בשנים שהזכרתי למעלה,בחלק מהמקרים קיבלתי התייחסות הולמת בעניין אופי השעות לשיפור מעמדי למעט שנה"ל תשע"ב ותשע"ד דבר שגרם להשלכות שליליות בקביעת סוג מעמדי, בכלל כל מערך תקן השעות בשנים אלו כמעט היה זהה ללא כל שינוי ניכר .
אני מדגישה בזה שטעות אנוש בעניין אי המרת השעות בשנת הלימודים תשע"ב ותשע"ד גרמה לי עוול רב ולתכנון עתידי בלתי רצוני במעמדי, אני מצטטת שבשיחה טלפונית עם מר ג'מאל כבישי מהכוח אדם הוא טען באמירה הבאה "גם אם נפלה טעות טכנית אי אפשר לתקן את הסטאטוס שלך בצורה רטרואקטיבית , משמע הדבר הוא שקיים חשד סביר שאכן נפל פגם כלשהו היורד לשורשו של עניין.
אני מאמינה שאנוכי נמצאת בעמדת שליחות מוסרית ואין אני מתיימרת לנטוש אותה, ואף מאמינה כי יימצא פתרון שיהיה לשביעות רצון כל הנוגעים בדבר , כי בחלק מההתכתבויות שהיו המשרד הכריז על כוונתו לשפר את מעמדי ככל שניתן , אך משום מה לא נעשה הרבה בעניין שיפור מעמדי.
למוטב לציין שבמהלך עבודתי בביה"ס קיבלתי שלל המלצות חמות שהגיעו לידי הפיקוח והמשרד בכלל הן מההנהלה והן מצוות המורים , תלמידים וגם הורים .
השתלשלות הדברים גרמה לפגיעה ברצף בתקופת הניסיון ובחבלה בתהליך הקביעות ובכך אני סובלת וחסרת אונים עד יום זה .
סבורני שזכותו של כל אדם לחיות בכבוד עם שאיפה לביטחון חברתי כלכלי .